פורסם by & קטגוריה ילדים, ספרים.

השקת מצעים לילדים עם איורי דמויות וסצנות מ"איילת מטיילת", "חנן הגנן" ו"הצב בצבוץ", שלושה רבי מכר של הסופרת והמאיירת רינה הופר, מעוררת שוב את השאלה איך צריך להתייחס ליוזמות של קירוב טקסטים ספרותיים להמונים.

מאיה דגן מקריאה את "איילת מטיילת" בהשקת המצעים החדשים של ורדינון

מאיה דגן מקריאה את "איילת מטיילת" בהשקת המצעים החדשים של ורדינון

 

לפני כמה שנים נתלו שלטים בשדרות תל אביב עם שירים קצרים של משוררים, כסוג של פעילות גבוהת מצח. האם היא הגדילה את מספר קוראי השירה ומכירות ספרי השירה בארץ? במשרדי המו"לים עונים תשובה בת מילה אחת: לא. מוסיקה היא כן אמצעי מתווך בין ספרות לקהל לא ספרותי (עיין ערך "עטור מצחך" של אברהם חלפי). ובגדים? או כלי מיטה? אם נדפיס שירים או סיפורים קצרים על חולצות או מצעים, האם זה יגרום לאנשים לקרוא יותר או רק ליצרנים ולמשווקים להרוויח יותר? כשמדובר במבוגרים, אין סיכוי. הרעיון הזוי.  כשמדובר בילדים רכים והוריהם, התמונה משתנה לגמרי.

יהודה שורץ חוגג בחדרו עם מצעי ורדינון ועליהם דמויות איילת מטיילת

יהודה שורץ חוגג בחדרו עם מצעי ורדינון ועליהם דמויות איילת מטיילת

 

כאשר רשת האופנה לבית ורדינון השיקה לפני כמה שנים מצעים למיטות ילדים עם דמויות וטקסטים מתוך "איתמר מטייל על קירות", "מעשה בחמישה בלונים", "איה פלוטו" ו"דירה להשכיר", ההיענות בחנויות הייתה מרשימה ומשכנעת. האם המניע היה נקי מאינטרסים מסחריים? קשה להניח. היוזמה מוצגת אמנם כרצון לתמוך בסופרים ישראלים הכותבים לילדים, אבל אם כך מדוע הולכים על בטוח, כלומר על סופרים שהם רבי מכר בין כה וכה? די ברור שהמוניטין של הספרים האלה, כולל סדרת המצעים עם האיורים והדמויות של הופר שיצאה זה עתה, מגויסים להגדלת מכירת המצעים ולא להיפך. מצד שני, הרעיון הוא חוליה בשרשרת ארוכת שנים בעם ישראל, של מבוגרים הממציאים שיטות לקרב את הטף לטקסטים.

צרויה ו"איילת מטיילת". האם מצעים מעודדים קריאת ספרים?

צרויה ו"איילת מטיילת". האם מצעים מעודדים קריאת ספרים?

 

 

החל בחז"ל שהציעו לחלק "אגוזים וקליות" בליל הסדר לקטנים המסבים לשולחן, כדי שלא יירדמו בזמן קריאת ההגדה, דרך הדבש שמרחו על אותיות האלף-בית כדי להמתיק את המעבר ללימוד ב"חדר" בקהילות ישראל במזרח אירופה וצפון אפריקה (שלמה בר מה"ברירה הטבעית", מתאר זאת בשיר "אצלנו בכפר טודרא": "וכותבים על לוח של עץ/ בדבש מא' ועד ת'/ …ואומרים לו/ חביבי לקק!/ והייתה התורה שבפה/ מתוקה"), וכך עד ההשקה בימים אלה של "מצעים מספרים" (כותנה. כ-210 עד כ-222 שקלים לסט שלם וכ-90 שקלים לסדין וציפית מחירי השקה), שהתקיימה בספריית בית אריאלה בתל-אביב במחיצת ידוענים שהם גם הורים.

אנסטסיה מיכאלי וריקי בליך בהשקת ורדינון

אנסטסיה מיכאלי וריקי בליך בהשקת ורדינון

 

מאיה דגן ("השיר שלנו", "פעם הייתי"), אם לתינוקת בת שנה וחצי, הקריאה את "איילת מטיילת" ו"חנן הגנן", אנסטסיה מיכאלי (אשת טלוויזיה וחברת כנסת לשעבר מטעם "ישראל ביתנו"), הגיעה עם חלק משבט זאטוטיה, ריקי בליך ("אסתי המכוערת" "אחת אפס אפס") הגיעה עם בתה, נתי קלוגר ("מחוברות", "כאן גרים בכיף"), הגיעה עם התאומות שלה, ואחרים.

 

נתי קלוגר והתאומות בהשקת ורדינון

נתי קלוגר והתאומות בהשקת ורדינון

שורה תחתונה: כדאי להמשיך ביוזמה, כי בכל זאת עדיף שהאיורים על המיטה יהוו טריגר לשיחה לפני השינה על גיבורי ספרות ילדים מקורית מאשר בסופרמן, צבי נינג'ה ושאר ירקות, אבל מדי פעם לשלב גם סופרי ילדים חדשים ופחות ידועים, הראויים לקידום.

 

Loading Facebook Comments ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *