גינצבורג בלבן. צילום יניב אדרי
סערת אסתי גינצבורג – איילת זורר לא הורגשה כלל באולם בו נערכה תצוגת אביב-קיץ 2016 של חברת גולברי ביום ראשון השבוע במתחם טראסק בנמל תל-אביב. לעיני מאות סלבס, דוגמגישות, שחקניות, יפות מקצועיות, שורדות ריאליטי, בלוגריות וצלמים, עשו אסתי גינצבורג ויעקב גולברי, המעצב הראשי של החברה, גיחה קצרה בתחילת התצוגה ובסופה, מוקפים בעשרות דוגמניות לבושות שחור וזכו למחיאות כפיים בסגנון המלך מת (זורר), יחי המלך החדש (גינצבורג). ליתר דיוק, המלכה החדשה.
אסתי גינצבורג ויעקב גולברי על המסלול
כך מדמיין אותה המעצב הראשי של החברה: אם צעירה המתמרנת בין החיים הפרטיים לעבודה, בין בן הזוג למשפחה, בין רשימת המטלות האין סופית ובין הרצונות שלה להקדיש רגע לעצמה. מודעת מאוד לאופנה אבל לא מתפשרת על נוחות. סופרוומן שהיא בעצם גול עצמי של התנועה לשוויון זכויות האישה. רצית קריירה? קבלי אותה בריבוע, כשאת גם יפה כמו אסתי גינצבורג, פאשניסטית כמו בלוגרית, ועם מספיק זמן וכסף לעדכן מלתחה כל עונה.
אסתי גינצבורג. אדום עולה. צילום יניב אדרי
אלא שגולברי, ייאמר לזכותה, עם כל השאיפה להצעיר תדמית, מקפידה עדיין, אם לשפוט ממה שראינו על המסלול, על מראה סולידי, מעשי, לביש והגיוני, גם כשמדובר בבנות עשרים וחמש – שלושים. ומה שעוד יותר משכנע – מנפיקה חולצות עד מידה 6 ושמלות עד מידה 46. שאפו.
התצוגה הקצרה והעניינית התמקדה בשלושה צבעים: לבן, אדום ושחור. רובם בגזרות ישרות וצמודות, עם מקבץ מצומצם של בגדים בפסים כהים על רקע בהיר.
ההרגשה שכבר ראינו בגדים דומים נובעת ממקור ההשראה העיקרי: שנות ה-70. בניתוח ממוקד יותר מדובר בארבעה סגנונות:
נוסח שנות השבעים: המראה האתני. צילום יניב אדרי
א. אתני-בוהמי- צועני- פולקלוריסטי, עם דפוסי פייזלי ורקמות צבעוניות (שנות השבעים כבר אמרתי), וכן, גם גלביות במגוון רחב של בדים וטקסטורות. ומי אמרה שרוואל ולא קיבלה? בהחלט יש גם מכנסי שרוואל אוריינטאליים מבדי ויסקוזה נשפכים.
ב. פרחוניות רומנטית בגרסה מחודשת כולל סריגת קרושה, גובלן, בדים לבנים מחוררים ותחרה שמעוצבת באמצעות חיתוכי לייזר. בכל זאת אנחנו בשנות האלפיים ולא קל למצוא רוקמות תחרה עמלניות. גם ההדפסים הפרחוניים על שמלות באורך מידי הם דיגיטליים. אוהבות הרומנטיקה ימצאו בנוסף חולצות בשילוב שיפון או גיפיור, וולנים מסתלסלים.
השחור תמיד אין. צילום יניב אדרי
ג. שחור הוא השחור החדש. בעצם מתי לא היה השחור באופנה. שמלות ערב, אוברולים, בדי לורקס, פייטים, רקמות ותחרות, הכל בשחור עמוק ועז.
ד. טריקו, דריל, לייקרה. בגדי בסיס לבוקר וליום יום הנצמדים לקימורי הגוף כולל מכנסי ברמודה, סקיני וה-7/8 הוותיק והמוכר.
אז לא מדובר באמת במהפכה, המעצב הוא אותו הגולברי, כן מדובר בבגדים הגיוניים במחירים שפויים. וגם בזה אין לזלזל.
