יש רק אזור אחד בארץ שהכינוי "סיטי" מתאים לו וגם מקובל לגביו: מתחם הבורסה ברמת-גן. רבי הקומות המאוכלסים בעשרות אלפי משרדים, מקנים לו מראה של מיני מנהטן. ואלפי העובדים ובעלי העסקים המרוכזים בהם, חלקם הגדול אוכלים כשר, הצמיחו עשרות מסעדות, בתי קפה ובתי אוכל, על שטח של קילומטר רבוע אחד בקושי. רובם מסוג המזון המהיר. אבל מסעדת גורמה עם "ציורי מזון" (צילחות), על כלי אוכל גדולים, סטייק שמישהו יודע בדיוק איך להכין אותו מידיום רייר, סביצ'ה וקרפצ'ו מדגים שמזכירים עדיין את גלי הים, וגוונים של חום ובז', היא חיה נדירה אפילו שם.
בהדר דימול הסמוך פועלת אמנם מסעדת בשרים כשרה למהדרין שמחליפה בעלים ושמות כל כמה שנים, מה שמעיד על הקושי המוכר לתחזק ולממן לאורך זמן מסעדת יוקרה, אבל ברחובות הקטנים המסתעפים בין גורדי השחקים, עם השמות המוזרים (החילזון למשל), "דומיניק קיטשן בר" הכשרה היא היוצאת מן הכלל המאשרת את הכלל. גם מחזיקה מעמד מזה חודשים ארוכים, וגם שומרת על רמת גבוהה מאוד של מנות הדגל.
ואם מנת דגל, התפעלתי קשות מכרובית עם צנוברים, חמוציות, פטרוזיליה, ויניגרט חרדל, דלעת צרובה, גרעיני חמניות, טחינה אסייתית ונבטי אפונה. פתיחה שאסור להחמיץ. פטה הכבד היה פחות מרשים, אבל סביצ'ה דג ים היה לא פחות ממושלם. אגב, המילה "בר" שבשם המסעדה מצדיקה את עצמה בשעות הערב, עת ניתן לשתות על הבר קוקטיילים ומגוון גדול של משקאות אלכוהוליים.
מאחר שאלכוהול הוא לא כוס התה שלי, התפניתי מיד למנות העיקריות. כוכב האירוע ללא עוררין היה סטייק אנטרקוט שהוגש עם תפוחי אדמה "שבורים" וסלט ארוגולה. השף המוכשר שהוזמן לשולחן נדרש להסביר את ייחודם של "השבורים", וחשף סוד עשייה הכולל בישול תפוחי אדמה בקליפתם, צריבתם בתנור, ושבירתם, פשוטו כמשמעו, בידי הטבחים. התוצאה מפתיעה וטעימה, אבל הסטייק לוקח הכול. אם כי מנת סלמון צרוב עם ניוקי פטריות יער, עמדה בכבוד מולו. עוד מנה מומלצת הייתה עוף עם מישמש וכרישה.
התפריט הארוך כולל פסטות, סלטים בעלי הרכבים מעניינים (למשל כרוב לבן, חסה, מנגולד, גזר מוחמץ, שבבי בצל, שקדים וויניגרט נענע. סימפוניית טעמים בפה), וחובבי בשר עגל, כדאי שיזמינו שווארמה עגל על פוקצ'ה עם לימון כבוש, חציל וטחינה.
השארתם מקום לקינוחים? הזמינו פלטה בניחוח מקומי הכוללת ריבוע חלבה, קרם ברולה, קרם שוקולד ועוד. בהחלט סביר – אך לא ברמה של הפתיחה והעיקריות. בקטע של ביקורת בונה אחזור לרגע מהמתוקים למלוחים כדי להעיר שרצוי להמליח פחות את הדגים. אבל אלה זוטות זניחות, שכן הסך הכול לא רק משאיר טעם של עוד, אלא גורם לשכוח את כל מה שמחוץ לחלונות הגדולים ולתריסים: החמסין, הטרור, הסמטאות האפרוריות שנראות כבר שנים כמו אתר בנייה (כל הזמן בונים שם באזור הבורסה), ואפילו קשיי החנייה. כשיצאתי, הרגשתי כאילו נפלתי מגן עדן קולינארי אל גוש דן המיוזע והמפויח, והחלטתי לחזור בכל פעם שארגיש שוב צורך בפינוק לחך ולנשמה.
שעות פתיחה: 12:00- 23:00.
מיקום: החילזן 5 רמת גן.
אופציות נוספות: אירוע בחדר נפרד המאכלס 30 איש. או אירוע פרטי בחלל המסעדה עד 100 אורחים החל מהשעה 17:00.
רמת המחירים: בינונית גבוהה. 2 דוגמאות- דג שלם בתנור, 74 שקלים. סטייק אנטרקוט 280 גרם, 120 שקלים. יתר העיקריות נעות סביב 50 עד 60 שקלים. מנות הפתיחה סביב 30-40 שקלים והברוסקטות שהם בצקים טעונים בסלטי טונה, סינטה כבושה וסלטים שונים, סביב 33-35 שקלים.