דבר נפל במקומותינו, ואולי גם תחילתה של מהפכה: בלוגריות כמעצבות אופנה, דוגמניות אופנה ועיתונאיות אופנה גם יחד, שעלולות לסלק את אנשי המקצוע מן התעשייה הזו כולה, ולהשתלט על תקציביה. כרגע זה נשמע הזוי, אבל אין ספק שהצעד הראשון בכיוון – כבר כאן. רשת הנעליים B.unique היא הסנונית הראשונה. בימים אלה השיקה קולקציה במהדורה מוגבלת בעיצובן הבלעדי של חמש בלוגריות.
ימים יגידו האם זה יהיה הטרנד המוביל או שמדובר בגימיק חולף, אבל חמש הצעירות שני ספיבק הפועלת מאחורי הבלוג – Blonde Bleach מיכל פורטמן הפועלת מאחורי הבלוג – Matryoshka by Michal Portman, יאנה חייטוביץ' הפועלת מאחורי הבלוג – Lace and Chiffon, עופרי רבן הפועלת מאחורי הבלוג – style as a way of life וספי ארליך- פועלת מאחורי הבלוג way too yellow, עצבו סנדלים, כותבות על העיצובים האלה בבלוגים שלהן, וגם מצטלמות איתן על ידי צלם אופנה מקצועי. אגב, בעתיד הן אולי גם יצלמו את עצמן בשיטת הסלפי, וכך יקיץ הקץ על עוד מקצוע בתחום: זה של צלמי האופנה.
יש המברכים את החידוש כעוד הוכחה לדמוקרטיזציה של תקשורת ההמונים. למה שקומץ מעצבים יכתיבו למיליארדים איך צריכים להיראות הבגדים, הנעליים, התיקים ואביזרי הנוי האחרים שאנחנו לובשים ועונדים? למה שהם יחליטו עבורנו את סולם הצבעים שישלוט בעונה הבאה. למה שתעשיית האופנה תיישר קו לפי הקבוצה הזו ולא תייצר אף בגד בצבע שאנחנו אישית מעדיפים? על דיקטטורת העיצוב תעיד העובדה שבכל הרשתות והבוטיקים יש בגדים בסולם צבעים דומה, ונראה אתכם מוצאים בגד בסגול כהה למשל, כאשר ההכתבה מלמעלה היא סגול בהיר.
לעומת המברכים, יש המקללים, או לפחות החוששים. כי אם החלטות העיצוב יעברו מידי המקצוענים לידי החובבים, זה יוזיל וירדד את התוצאה. חסידי המהפך עונים לחששות האלה בתופעה המוכרת מזה כמה עשורים בשם "אופנת הרחוב". גם המעצבים המקצועיים, הם אומרים, מושפעים מהצורה שבה הצעירים מתלבשים ברחובות הערים, אז מדוע שהצעירים האלה עצמם לא יכבשו את מרכז הבמה?
בינתיים מה שנשאר זה להתבונן בסנדלים האלה, ובצעירות שהצטלמו איתן. בחברת B-unique, היא חברת נעליים ישראלית ותיקה המייצרת את הנעליים במפעלים הממוקמים בתל אביב, מגלים שכל בלוגרית קבלה זכות לעצב נעל אחת כאשר תהליך העבודה כולל איור, בחירת עורות וצבעים, נעשו על פי טעמה.
שני ספיבק אומרת שהושפעה מפרחי הבוגינוויליה הסגולות והמדהימות שצומחות בסמוך לביתה. מיכל פורטמן דוגלת בזכות של כל אישה ללבוש צבעים כראות עיניה ולא לפחד לעשות שילובים ולהעז. יאנה חייטוביץ' ביקרה באחרונה בקופנהגן שבדנמרק, והושפעה לדבריה מהסגנון הסקנדינבי, המינימליסטי והגיאומטרי ולכן בחרה בצבעי שחור ולבן, אפור וכחול. עפרי רבן אוהבת את הכחול של הים באיי יוון שמתקשר לדעתה עם קיץ וחופשה. וספי ארליך נמשכת לאווירה ההיפית של שנות השבעים ועצבה לדבריה סנדלים נוחות וכמעט בלתי מורגשות על הרגל.