"רמי ילד של אף אחד" המופץ בימים אלה בבתי הקולנוע בארץ על ידי "סרטי נחשון" בגרסה מקורית ובגרסה מדובבת לעברית, מוצג בעיקר כמיועד לילדים מגיל שמונה ולנוער, אבל לאמתו של דבר מחזיר גם מבוגרים אל הספרים האהובים ביותר של ילדותם שלהם. ולא במקרה. הסרט מבוסס על הסיפור "באין משפחה" מאת הקטור מאלו שהודפס בפרקים שבועיים בצרפת בשנות השמונים של המאה ה-19, וכולל הרבה מהקונבנציות והתכנים של המלודרמות באותה תקופה: ילד יתום, בית יתומים, אב מאמץ אכזר, עוני ורעב, נדודים, דוד רשע, ולבסוף ההפי-אנד של מציאת ההורים האמתיים שהם עשירים ובני מעמד עליון כמובן. נזכרתם באוליבר טוויסט ודיוויד קופרפילד? ואולי במרקו המחפש את אמו ב"הלב" של דאמיצ'יס, או באסופית אן מאבונלי? אפילו נגיעה מ"מרי פופינס" יש כאן, כשמבוגר טוב לב הופך לפטרונו של רמי היתום. מה שאומר שמבוגרים יכולים ליהנות לא פחות, אולי אפילו יותר, מהילדים שהם מלווים לצפייה בסרט. ועוד הערה לפני שאציג את תקציר העלילה: כמעט ולא עושים עוד היום סרטים כאלה לילדים, כשאת האקרנים בקולנוע ממלאים גיבורי על, גיבורות דיסני, סדרות מסוג הארי פוטר ודומיהם. רמי לעומת זאת הוא שילוב של הרפתקאות ותום ילדות, בעיבוד אגדי משהו, נימה של "היו היה".
תינוק אנונימי שהושאר בסל בפתח בית בכפר, לבוש בחליפה יקרה, מאומץ על ידי זוג כפרי ערירי ועני מרוד, אהוב על ידי אמו המאמצת וקצת פחות על ידי בעלה. כשהבעל מאבד את עבודתו, הוא מחליט נגד רצון אשתו, להביא את היתום, רמי, בן השמונה או עשר, לבית יתומים בכפר. אבל רמי בורח, כשבאמתחתו רק חליפת התינוק שעליה הוא שומר כמזכרת יחידה מהמשפחה האמתית שלו. מוסיקאי נודד המתפרנס בדרכים ממופע משולב של כלי נגינה, כלב וקוף מאולפים, נתקל ברמי, מזהה שיש לו קול ייחודי, מאמן אותו בשירה ומצרף אותו ללהקתו. בסופה של דרך חתחתים, הכוללת מחלת שחפת של הפטרון (שחפת הייתה גם מחלה חשוכת מרפא וגם המחלה המקובלת ביותר בספרות הרומנטית של המאה ה-19), הליכה מבוססת בשלג עמוק בתוך סופה אלימה, ועוד קונבנציות ומוסכמות של המלודרמות התקופתיות הקלאסיות האלה, האם האמתית מוצאת את רמי והשניים חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה, כשרמי כבר זקן ומנהל בית יתומים משוכלל ומעתיר על האסופים שלו את כל החום והאהבה שנמנעו ממנו בילדותו.
סרט מחמם לבבות, עם משחק מעולה הן של הילד (תגלית קולנועית), והן של המוסיקאי הנודד (דניאל אוטיי, גדול שחקני צרפת), וצילום שהוא מעין פילטר של אגדה עתיקה קסומה. מומלץ כבר אמרתי לא רק לילדים אלא גם להורים.
