ההודי הממוצע בולע כשבעה גרם אבקת כורכום ביום. כמות אדירה. שכן די בקומץ אפסי כדי לתבל ולצבוע בצהוב סיר אורז שלם. "הפלא הצהוב", צמח ממשפחת הג'ינג'ר הנפוץ ברחבי אסיה ותת היבשת ההודית, צובע במטבח ההודי תבשילי אורז, וכל מנת מזון אחרת, ומשמש גם מרכיב תרופתי לכל מחלה כמעט, מכאב שיניים ועד בעיות בכבד. קרוב למיליארד וחצי תושבים, עם מערכת בריאות לאו דווקא משוכללת בלשון המעטה, נעזרים אלפי שנים בסגולות האנטי דלקתיות של הצמח, במצבים של הצטננויות, דלקות גרון, בעיות במערכת העיכול ובמיוחד תהליכים דלקתיים בגוף שבעשורים האחרונים התגלה שהם המקור למרבית המחלות. ברפואה ההודית הכורכום נחשב לא רק כתרופה, אלא כאמצעי מנע למחלה. במערב הוא התבלין הנחקר ביותר כיום, ומככב בלא פחות מ-4000 פרסומים מדעיים כולל של חוקרי סרטן.
אבקת כורכום. אמצעי אנטי דלקתי טבעי
אז אם כל כך טוב, מה כל כך רע? הכורכום מתקשה להיספג בגוף. כשאבקת הכורכום החלה לחדור גם למטבח המערבי ולרפואה האלטרנטיבית, התגלה שספיגתה בגוף מזערית ולכן האפקטיביות הבריאותית גם היא מזערית, אלא אם בולעים כמויות גדולות מאוד, כמו ההודים, ועל בסיס יומי. לגבי בן המערב הממוצע, שלא גדל על התבלין הצהוב, זה ממש לא פתרון. הפתרון נמצא בטכנולוגיה חדשנית: תרכובת של כורכומין עם פוספוליפיד (Curcumin Phospholipid Complex – CPC), שהתבררה כמגבירה את יעילות הספיגה. הפוספוליפידים יוצרים מבנים סגורים וכדוריים הנקראים ליפוזומים, אשר בשל דמיונם הרב למבנה קרום התא האנושי, הם מסוגלים להיספג במערכת העיכול ובכלי הדם, עד הגעתם לתאי מטרה שונים בגוף ולהתאחדות עם קרומי התאים. באופן זה, הכורכומין שנמצא בתוך המבנה הפוספוליפידי, משתחרר ישירות אל תוך התא ונספג בצורה טובה יותר. "כורכומין אפקט" הוא המוצר הראשון בישראל המיוצר בטכנולוגיה זו, ומהווה פריצת דרך בתחום צמחי המרפא.
לדברי הממציאים, במכון "ברא צמחי מרפא" ביקנעם, השילוב של שני המרכיבים מאפשר ספיגה של עד פי 30 של הכורכומין בגוף, לעומת התכשירים הקיימים. חידוש נוסף הוא הגודל. הטבליות החדשות הן קטנות, וטבלייה אחת שווה לאחר ספיגתה בגוף ל-3000 מ"ג כורכומין – מקבילה לנטילת 3 טבליות ענק. והגודל, כידוע, כן קובע. במיוחד את קלות הבליעה.
לאיזה בעיות כדאי לנסות את ה'כורכומין אפקט'? בעיקר דלקות מפרקים, דלקות במערכת העיכול ודלקות בדרכי השתן. על יתרונות רפואיים נוספים הקשורים בו, כגון הפחתת תופעות הלוואי של טיפולים אונקולוגיים, כדאי להתייעץ ברופאים המטפלים.
מרווה מרושתת. מקור עשיר ומפתיע לאומגה 3
ואם בפטנטים ישראלים חדשנים עסקינן, גם מכון וולקני, גוף המחקר והפיתוח של משרד החקלאות הישראלי, הכריז באחרונה על פיתוח חדש: מקור צמחי לאומגה 3 (חומצת שומן חיונית והכרחית לבניית מעטפת כל תא בגוף, תהליכי גדילה, תפקודי המוח, הלב, כלי הדם ועוד), לא רק בדגי ים, כפי שהיה מקובל עד כה, אלא גם בזרעי מרווה מרושתת, צמח מרפא עתיק יומין. אנשי וולקני רשמו זאת באחרונה כפטנט בקנדה, יפן ואירופה ואף השיקו אותו בתוסף תזונה.
מחקר משותף, של חברת מגנטיקה ושל מכון וולקני גילה שהשמן שמופק מזרעי המרווה המרושתת מכיל כ 50% אומגה 3. ובכך הוא הופך לאחד המקורות החדשים והמרוכזים ביותר בטבע לחומצת השומן החיונית הזו.
את תפריט "ארוחת הבריאות" החדשנית אפשר לקנח באבקת עשב חיטה ואבקת עשב שעורה, שהונחו באחרונה על מדפי רשתות הפארמים, על תקן של "מזון על". עשב שעורה נחשב לעשיר במינרלים, ויטמינים, נוגדי חמצון, חומצות אמינו, חלבון וכלורופיל טבעי. ועשב חיטה הוא תוצר של הנבטת זרעי חיטה והצמחתם לגובה של 10-15 ס"מ. עשיר בכלורופיל, ויטמינים מקבוצת B, סידן, אשלגן, ברזל, מגנזיום ועוד. בין היתר נחשב למשפר פעילות מערכת העיכול, מאזן רמות סוכר בדם ומוריד רמות כולסטרול.
אשר לטעם של כל הפלאים האלה, כשמדובר בבריאות לא מתחשבים בטעם, וחוץ מזה על טעם ועל ריח אין להתווכח.
עשב חיטה, לבעיות עיכול, סוכר בדם וכולסטרול "רע"
אבל אם טעם הוא בכל זאת קריטי עבורכם, גם כשמדובר בתכשירים בריאותיים, מומלץ להכין לבד בבית סוגים שונים של תה צמחים ולהמתיק או לתבל לפי ההעדפה האישית. למשל, להרתיח כפית משורש האסטרגולוס, המסייע בריפוי הצטננות ושפע. אחרי בישול של רבע שעה, מסננים ושותים. אפשר להכניס את השורש הטחון גם לשקית בד ולבשל בתוך מרק. אפשר לחלוט במים רותחים תערובת המכילה אכינצאה, ויטניה משכרת, אסטרגולוס, ג'ינסנג סיבירי, פקעות ורדים ותה ירוק. ואחרי רבע שעה לסנן ולשתות. ליתר טעם זורים פנימה גם מעט קינמון. לסובלים משיעול ליחתי כדאי להיכן חליטה מתערובת של סמבוק שחור, קונית ולחך. וגם אבקת ג'ינג'ר אפילו מסוכרת, מתאימה כחליטה בעת הצטננות.
חליטה משורש האסטרגלוס. מומלצת להצטננוניות
כל המוזכרים כאן הם לא כהמלצה רפואית, כמובן, אלא אמצעי סיוע על תקן של אם לא יועיל לא יזיק.
4
