פעם הכניסו בה מילים מנדטוריים וגרושים עם חור. מורות היו סובבות בכיתה כל יום שישי בין הספסלים, ואנחנו, זאטוטים ודרדקים נרגשים, היינו משלשלים לתוכה, תוך כדי שירה (היה הרי שיר מיוחד על הקופסה הכחולה הזו של הקק"ל), מטבע רטובה מזיעת כף היד הקטנה שלנו, שהידקנו בדאגה שלא תישמט, מהרגע שבו יצאנו מהבית לבית הספר, ועד לטקס הכיתתי הקבוע. לכל טקס כזה קדמה שיחת מוטיבציה על ארצנו הקרחת מעצים, שהקרן הקיימת הצדיקה, מכסה ביערות וחורשות, וגם קונה את השתילים, שבט"ו בשבט הקרוב נשתול במו ידינו.
אז אם אתם מאלה שלא מסוגלים לזרוק שום דבר בבית (בדרך כלל בני הגיל השלישי), ובבוידעם שלכם יש קופסה כזו, הרווחתם. היום מוכרים אותה בבית המכירות הפומביות "אישתר" החל ב-50 דולר. לזה אני קוראת שדרוג. מעניין בכמה ת'לפים אחוזים זה אומר שהיא התייקרה בשישים-שבעים השנים האחרונות. בטוח יותר מאשר ניירות ערך ממשלתיות.
מכירה פומבית של קופות החיסכון הכחולות המיתולוגיות הללו תתבצע לקראת ט"ו בשבט. מסתבר שיש אספנים שמוכנים לשלם עבורן סכומים גבוהים. גם כרזות קק"ל עתידות להימכר לכל המרבה במחיר וגם מדליונים של קק"ל.
אולי בכל זאת כדאי לחטט שוב במגירות של סבא-סבתא. בין הפריטים הנדירים: רישום בספר הילד של הקק"ל לכבוד בר מצווה משנת 1930, ומדליון משנת 1929.