אין שום מצווה לאכול פירות יבשים בט"ו בשבט, המנהג הוא לחגוג את ראש השנה לאילנות באמצעות הפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל, ורק למען יהודי אירופה המושלגת והקפואה בעונה זו של השנה, ייבשו אותם בדורות עברו כדי שיעמדו בימים הרבים של המסע בים, ולא ירקיבו. אנחנו ממשיכים להעלות פירות יבשים על שולחננו, כזכר למנהג אבותינו, אבל אם מתברר שמתיקות היתר שיש בהם פוגעת בבריאות, או שהם בכלל מיובאים מארצות אחרות, עובדה ההופכת את אכילתם בט"ו בשבט אירונית במיוחד, עדיף לוותר עליהם.
יבשים או מיובשים, נשאלה התזונאית הקלינית מרב מור-אופיר, יועצת מדעית למועצת הצמחים, וזו תשובתה:
תלוי אם הם מתייבשים על העץ כחלק מתהליך ההבשלה הטבעי שלהם, כדוגמת תמרים, או באופן מלאכותי בטמפרטורות גבוהות ועם חומרים משמרים כמו גופרית דו-חמצנית, כנהוג במיובאים (משמש, בננה, אננס, פפאיה וכו'). הגופרית נועדה לא רק לשימור אלא גם לשיפור צבעם של הפירות. וזה לא הכול, לחלק מהפירות המיובשים מוסיפים גם שמנים, חומרי זיגוג (ליצירת מראה מבריק) וצבעי מאכל מלאכותיים.
פירות יבשים אורגניים, נטולי בחוות דרך התבלינים בבית לחם הגלילית צילום קרן ליאור
שאלה: ומה בעניין כמות הסוכר?
מור-אופיר: הפירות המיובשים מכילים כמויות גבוהות מאוד של סוכרים מוספים. הכוונה לאננס, פפאיה, בננה ומנגו. כלומר, לא מסתפקים במתיקותם הטבעית ומצפים אותם בשכבת סוכר שלעתים קרובות נראית לעין. בבדיקה בנושא של משרד החקלאות האמריקני, התגלה שלכל מאה גרם של חמוציות מוסיפים עשרות גרם סוכר. ועל סכנות סוכר יתר אין צורך להרבות דיבור בימינו.
שאלה: אז הכי בריא לוותר בכלל על המיובשים?
מור-אופיר: אם מדובר בבחינה הבריאותית, בלי קשר למנהגים, המיובשים עדיין עדיפים על ממתקים, מאפים, חטיפי אנרגיה מעובדים ודומיהם העשירים לא רק בסוכרים אלא בנתרן, קמח לבן ושומן. פירות יבשים טבעיים יכולים לשמש תחליף טוב לסוכר לבן, ויש בהם ערכים כמו סיבים תזונתיים, החיוניים להאטת קצב ספיגת הסוכרים הטבעיים לדם, חלקם משפרים את מערכת העיכול ורובם בעלי תכולת נתרן אפסית, ותורמים לתחושת שובע לאורך זמן. יש בהם גם, כדוגמת תמרים, העשירים בנוגדי חמצון.
כדי להפוך את רכישת הפירות היבשים לא רק עם מודעות בריאותית אלא גם תבונה צרכנית, ראוי להפנים את הטיפים של מומחי מכון התקנים הישראלי:
לקנות רק פירות יבשים באריזה סגורה לגמרי המגנה מפני זיהום, רטיבות וחדירת חיידקים.
כשקונים בתפזורת, לוודא שבחנות או למוכר בשוק ישנה האריזה המקורית (שנארזה ע"י היצרן) ובמקום בולט לעין קיימת עליה תווית המסומנת בפרטים של שם המוצר וארץ הייצור.
לזכור כי יש פירות יבשים למחצה שנוצרו ע"י הוספת מים.
לקנות במקומות בהם נשמרים הפירות היבשים יבשים ומוצלים.
אם יש תוספים כמו גופרית דו חמצנית, אשלגן סורבאט, שמן פרפין לבן להברקה, תמיסה אלקלית, חומצה ציטרית ועוד, הם חייבים להיות מוזכרים על גבי האריזה בתוספת הכיתוב בסוגריים ("חומר משמר").
לזכור שגופרית דו חמצנית (SO2 חומר משמר) בריכוזים גבוהים עלולה לגרום לבעיות בריאות שונות (כאבי ראש, שיעול ועוד), במיוחד באוכלוסיות רגישות כמו ילדים קטנים וקשישים, , לכן יש תקן ישראלי ת"י 1295 המציין את תכולת החומר המשמר SO2 שמותר בפירות יבשים. דוגמה" במשמשים, אפרסקים, ענבים, שזיפים ותאנים עד 2000 מ"ג לק"ג. בבננות עד 1000 מ"ג לק"ג, בתפוחי עץ ואגסים 600 מ"ג לק"ג ובפירות מיובשים אחרים עד 500 מ"ג לק"ג.
