אריות נייר. מוזיאון יפו
בין עשרות האטרקציות של החופש הגדול, יש אחת שמעטים שמעו עליה או מודעים בכלל לקיומה: תערוכות וסדנאות נייר. ילדים אוהבים לצייר על נייר, להדביק ניירות, להרטיב אותם לעיסה שניתן לפסל ולכייר ממנה דמויות וכלים ("פפייה מאש"), בעבר גם הכינו מנייר עפיפונים קטנים ("קיפקות"), וגם אספו "פרסים" דמויי מלאכים וורודים מנייר שאותם החליפו כיום מדבקות, ולקפל דפי נייר לסירות שמשיטים באמבטיה. עולם הולך ונעלם. ילדי ימינו מנותקים מהקסם הזה, אבל אפשר גם היום להראות להם את הפלאים המרהיבים שניתן לעשות מנייר באמצעות קיפולים מתוחכמים והרבה דמיון.
מוזיאון יפו. אריק ומרטי דימיין
ביקור בחברת כמה ילדים בגילאי הגן ובית הספר היסודי בשלוש תערוכות נייר, שכנע אותי שלנייר יש עדיין עוצמה ושהוא יכול להלך קסם על כל הגילאים. התבוננות ביצירות אמנות מנייר מרחיבה אופקים, מציעה לפחות לשעה קלה, אלטרנטיבה מהנה למשחקים אלקטרוניים, ואולי אפילו תשכנע ילד או שניים להשתתף בסדנה נטולת מחשבים.
מוזיאון יפו. רי'צרד סוויני
בעשורים האחרונים, מספר הולך וגדל של אמנים אימץ את הנייר כחומר העיקרי ליצירתם, כאשר הם החלו לקפל, לגזור ולקמט אותו, ובכך ליצור עבודות מרתקות, שמשכו קהל נלהב. אחת הראשונות מסוגה בישראל, העוסקת במניפולציה נייר של אמנים מובילים מרחבי העולם, ניתן לראות במוזיאון יפו בטיילת מפרץ שלמה ביפו העתיקה עד ה-30 באוגוסט. יש שם יצירות אמנות מרהיבות ומרתקות מחומר הגלם הכי פשוט וזול לכאורה. כמה מאלה מדגימות עקרונות מתמטיים ופיזיקליים באופן חינני ונגיש כשהן נשענות על יסודות האוריגיאומטריה. אשר לסדנאות, הן מאפשרות להתנסות בטכניקות העיקריות של אמנות הנייר: קימוטים, קיפוליים, חיתוכים ופופ אפ.
תערוכת "נייר אדום", גלריה חנקין. חולון. ורד עותמי
אוצר התערוכה האן פול ג'קסון אומר שנייר הוא חומר הנמצא סביבנו בכל מקום וכל הזמן ובכל זאת אנחנו "לא רואים אותו". נוגעים בו, אך לא מרגישים אותו. הוא משרת אותנו, חיוני אך בלתי נראה, צנוע אך מכובד בזכות התכליות הרבות המוטלות עליו. כמו הוא אינו נכלל ברשימת החומרים המכובדים, כגון אבן, חמר, מתכת ועץ, בהם משתמשים האמנים ליצירת עבודותיהם ובכל זאת ניתן לעשות בו דברים מרהיבים ועתירי יופי.
תערוכת נייר שניה ומומלצת נקראת "צבע אדום" ומתקיימת בגלריית חנקין בחולון. היא תיסגר ב-18 ביולי ועד אז ניתן לראות שם (הכניסה ללא תשלום), את העבודות של האמנית והמעצבת ורד עותמי היוצרת מנייר פסלים צבעוניים בעלי נגיעות אתניות מלאות חדוות חיים. עותמי עברה השתלמות מקצועית בתחום בהודו, במהלכה התוודעה לטכניקה מיוחדת שתחילתה באיסוף נייר גרוס שנטחן, נסחט ומעובד בתוספת דבקים. הקונסטרוקציה הפנימית של חלק מהעבודות בנויה מבקבוקי פלסטיק והשלד מצופה בחומר גמיש העשוי מנייר עליו עוברים בצבעי אקריליק ולכה. היא גם מעבירה סדנאות וקורסים בעיסת נייר בסטודיו שלה במושב גיאה.
תערוכת אוריגמי. גלריה מאירוב חולון. הרמן מריאנו
האופציה השלישית היא התערוכה בגלריית המשכן בית מאירוב גם כן בחולון הנקראת "קיפול בריבוע : אוריגאמי ישראלי". אמני אורגיאמי (קיפול נייר בסגנון יפני), ישראלים מציגים דמויות של בעלי חיים, תכשיטים, גיאומטריה וגופי תאורה. גם זו תערוכה ראשונה מסוגה, המנסה לתת תמונת מצב עכשווית רחבה ככל האפשר על היקף העשייה האומנותית של יוצרי האורגיאמי בישראל. עד ה-22 באוגוסט ניתן לראות שם אילו פלאים ניתן לחולל מריבוע נייר ללא גזירות או הדבקות, תוספות או הלחמות.
נמר של נייר אוריגמי.מוזיאון יפו. הרמן מריאנו
אחד ממובילי היצירה באוריגאמי בישראל הוא הרמן מריאנו, אדריכל בדימוס העוסק בקיפול נייר מעל 50 שנה. מריאנו נוהג ללמוד את אופי החיה והתנהגותה בטבע לפני שהוא מעצב את דמותה בקיפולי הנייר שלו, והתוצאה נראית כמו חיה שנשימתה באפה, עם הרעננות של חיי הטבע. עוד אחד המציגים בבית מאירוב הוא אילן גריבי, סא"ל במילואים המציג בתערוכות יוקרתיות ברחבי העולם. גריבי מומחה בקיפולים מחזוריים, היו"ר וממייסדיו של "אואזיס", אירגון אמני האוריגמי בישראל. אוריגמי אגב הוא שם המורכב משתי מילים ביפנית -"אוֹרוּ", לקפל; ו- "קַאמִי", פיסת נייר. בתרבות היפנית הפעילות הזו משמשת בטקסים של דת השינטו, וביתר ארצות העולם היא הפכה לחלק מתרבות הפנאי.
תערוכת אוריגמי גלריה מאירוב חולון. סעדיה שטרנברק
