מכירות את זה שאתן נכנסות לבוטיק אחרי בוטיק, למחלקת נשים אחרי מחלקת נשים, ובכולן או שהמכפלת קצרה מדי וצריך ללבוש חצאית בסיס, או שצריך לדמיין איך השמלה תיראה עם חולצה מתחת, או שמפתח הצוואר גדול מדי וצריך לכסות אותו בסיוע תופרת, וזה עוד במקרה הטוב. כי בדרך כלל כמעט שאין חצאיות על הקולבים, ובטח שאין חולצות עם שרוולים המכסים מרפקים.
נורית כהן, מייסדת טרנד ירידי "הוד והדר לבושה" לנשים הדתיות, לא רק חוותה את התסכול המוכר בתאי ההלבשה של חנויות הבגדים, אלא גם חלמה על אלטרנטיבה: מקום שבו היא וחברותיה ימצאו בקלות בגדים העונים על שלושה קריטריונים: א. מכפלות מכסות ברכיים, ב. שרוולים מכסים מרפקים, ג. מפתח צוואר מכסה שכמות. נורית ראתה בדמיונה גם מקום שבו נשים יוכלו להסיר כיסויי ראש כדי למדוד כובעים וצעיפים חופשי-חופשי בלי לחשוש למבטי גברים זרים, ושבו כל החצאיות, השמלות והחולצות לא ידרשו השלמות ותיקוני צניעות. בגדים שיהיו מלכתחילה ולא בדיעבד.
בביתה המסוגנן שבגני תקווה, שם ארחה לראשונה נורית כהן השקה לתקשורת של "הוד והדר" לקראת ראש השנה תשע"ו, היא מספרת על ההצלחה שנחל הרעיון שלה, מהרגע הראשון: "הייתה הרגשה חזקה שהנשים הדתיות פשוט חיכו שמישהו ימציא בשבילן את הדבר הראשוני הזה. הן היו מגיעות ממרחקים, מהנגב או מהגליל עד גבעת שמואל או ירושלים, כדי להתרשם ולקנות. השנה החלטנו להקל גם על בנות הדרום, ולראשונה יתקיים יריד באשדוד".
כהן חישבה נכון עוד שני פרמטרים נבונים: א. הירידים יתקיימו לקראת פסח ולקראת ראש השנה, כי אלה התאריכים שבהם המשפחה הדתית מצטיידת בבגדים חדשים. ב. כל מעצבת שתתקבל ליריד חייבת לייחד את מרכולתה במשהו שלא קיים בחנויות או בבוטיקים. הנחות למשל, או מבצע של שניים במחיר אחד, או מתנה נלווית לפריט שקונים. אגב, בעלים לא מורשים להיכנס. מקסימום הם יכולים לחכות במתחם הקפה המיוחד שנפתח למענם, כדי שרעייה שרוצה לקבל את חוות דעתם, תצא להראות להם בגד או כיסוי ראש.
כ-100 מעצבות התקבלו השנה לארבעה הירידים שהראשון בהם נפתח בי' באלול (25-26 באוגוסט), במרכז הקונגרסים בחיפה. הרושם שקיבלתי בשיחה עם כמה מהמעצבות שהגיעו להשקה בגני תקווה, היה שהן מבינות היטב את הצרכים, ההעדפות והמגבלות של הקליינטיות הפוטנציאליות שלהן, בהיותן בעצמן נשים דתיות, בלי לוותר על הטרנדים העכשוויים באופנה, שהן מסגלות ומשדרגות לדרישות ההלכה. כך למשל שלוש בוגרות אולפנת כפר פינס, חברות מכיתה ט', שהקימו ביחד את המותג "שדה בר" ופתחו חנות בשם זה בירושלים.
אבל גם מעצבות שאינן דתיות, כמו שירה מהמותג סטודיו שיהר, שמעצבת בין היתר שמלות ערב במידות גדולות בפרדס חנה, תופרות מלכתחילה בגדים צנועים, שלא דורשים תוספות ושינויים. נשים בכל המגזרים מסתבר, מפנימות באחרונה שחשיפת הגוף היא לאו דווקא סממן של יופי ואלגנטיות אלא להיפך, והדוגמה האישית של קייט מידלטון, אשת יורש העצר הבריטי, המתלבשת באיפוק ובצניעות, משפיעה על לפחות חלק מהנשים בישראל.
קטע מרשים במיוחד לטעמי בירידי "הוד והדר לבושה", קשור לכיסוי הראש. יש בהם ריכוז של מעצבות כובעים, מטפחות וצעיפים (שבלולה מטפחות, ד"ר מטפחת, אלה מטפחות, נעמול מטפחות מישמש כובעים ועוד), ומי שלא ראתה את מייסדת "דוקטור מטפחת", שחברות הפצירו בה ללמד אותן לבנות על ראשן את מגדל הצעיפים המפואר שהיא מתמחה בו, וכך נולד העסק שלה, מדגימה איך מגלגלים נכון שני צעיפי ענק על הראש, לא ראה סדנת מטפחות מאלפת מימיה.
רשימת המעצבות כוללת גם את הודיה לוביץ, גילית, הדס, ג'ודי, שמים וארץ, צ'פצ'ולה, מיטל נאמן, יעל רוזמרין, הילה הילולים, רות הולצמן, י.ח אוהד כיפות (אכן גם כיפות לבנים וגברים יש ביריד), פאנג'ה, אתכסיה, ברניקה, שחרית, ליאת שיף, הדס תכשיטים, חרל"פ תיקים, ניסן תכשיטים (היריד כולל אביזרים למיניהם), ועוד רבות שתקצר היריעה מלפרט. הכניסה עולה 15 שקלים, למורות ובנות שירות לאומי- 10 שקלים עם הצגת תעודה, ואחרי הפתיחה בחיפה, יהיו יומיים במרכז וואלה סנטר בגבעת שמועל בי"ח-כ' באלול, שלושה ימים במרכז יד לבנים באשדוד בכ"ב-כ"ג באלול, ויומיים באולמי ארנה המפוארים בירושלים בכ"ד-כ"ו באלול