אלפי הורים מדווחים בשבועיים האחרונים שבעקבות הפסקות החשמל שגרמו לקריסת האינטרנט והשבתת המחשבים, חזרו להקריא לילדיהם "עוד סיפור אחד ודי", לפני השינה. לא רק ספרים קלאסיים, אלא גם ספרים חדשים בעלי סיכוי להפוך לקלאסיקה. למשל סדרת ארבעה הספרים לגילאי הגן הנקראת "על התנהגות ורגשות" (הוצאת ספר לכל. 58 ש"ח). כל אחד מהם עוסק בהתמודדות עם רגש אחר: פחד, קושי בשיתוף, עצב, ושמחה. בסוף כל ספר יש סיפור מאויר ללא טקסט, שהילד מוזמן לפענח ולהסביר במילותיו שלו, וגם הצעות למבוגרים לפעילות ולשיחה על הנושא בו עוסק הספר. אבל כמה אירוני לגלות בספר "מי פוחד", שגיבור העלילה נדרש להתמודד רק עם פחד מחושך, מפלצות דמיוניות, טיסות וזיקוקי דינור. ברור לגמרי שהמחברת, סו גריבס הבריטית, לא מוקפת ילדים המפחדים מבומים של רקטות, בקבוקי תבערה מתעופפים לעבר המכונית בה הם נוסעים או אדם המנופף בסכין ומנסה להסתער עליהם בתוך אוטובוס. יחד עם זאת, למזלנו, לא כל הילדים הישראלים נאלצים לחוות אימה ופחד קיצוניים כאלה, בעוד כמעט כל פעוט, באחד משלבי הילדות, פוחד מחושך או "מפלצת" המסתתרת מתחת למיטה בלילה.
הספר "אני רוצה לבד" מכוון לשכנע פעוטות מדוע חשוב לשתף חברים במשחק קבוצתי. "עצוב ושמח" הוא סיפור המעלה אופציות העשויות להעציב, לעודד או לשמח. למשל, כשצעצוע נשבר או כלב המשפחה הולך לאיבוד ולאחר מכן התחושה העולה כשמוצאים אותו. ושוב עולה בי בזמן הקריאה המחשבה (העצובה), שהמחברת לא מכירה כנראה סיבות אחרות לגמרי לעצב בעקבות אובדן, לא של חיית מחמד אלא של הורים נפגעי טרור, או שמחה על לילה שקט ללא קולות נפץ.
ובספר הרביעי בסדרה, "אבל למה אסור לי", הסיפור מעלה שאלות מוכרות של ילדים חקרניים השואלים מדוע חייבים לשמור על כללים בחציית כביש, מדוע צריך ללכת לישון בערב, למה צריך לקום בבוקר לגן ועוד. אין כאן, וסליחה שאני חופרת, שאלה כמו מדוע חייבים לרוץ לחדר הממוגן כששומעים אזעקה.
האם למרות זאת מדובר בספרים חיוביים? – בהחלט כן. כי הבעיות שכן נידונות בהם, משותפות לכלל הילדים בארצות המערב שגם ילדי ישראל, למרות הקשיים הספציפיים לילדותם, מתמודדים איתם. אני מניחה שבארצות העולם השלישי באסיה ואפריקה, ספרי רגשות שלא מעלים נושאים כמו מדוע לא להציק להורים כשאני הולך לישון רעב, או איך להתמודד עם פחד מפני לוחמי דאעש או בוקו חראם, גם כן ייחשבו לבלתי רלוונטיים.
ולמרות זאת, כאמור, מדובר בספרים מושקעים, מאוירים ברמה גבוהה ומתורגמים לעברית בהירה על ידי תומר קרמן. ניתן להשיג בחנויות הספרים וגם באתר:
ספר מומלץ נוסף בהוצאת ספר לכל הוא "ננו", העוסק ביצור מכוכב אחר מגיע לביקור בכדור הארץ ויוצא להרפתקאות במהלכן הוא מלמד את הקטנים מדוע חשוב למחזר עיתונים ולא להשליכם לפח, מדוע אסור לקטוף פרחים מוגנים, ולפגוע בבעלי חיים. גם בסוף הספר תמצאו דפי פעילות, שמזמינים את הילד המאזין להקראה, לספר כיצד הוא אישית שומר על כדור הארץ ולכתוב על כך מכתב ל"ננו". 78 שקלים.
ספר הילדים החדש שכבש אותי במיוחד, אולי משום שהוא תורגם על ידי יהודה אטלס ("הילד הזה הוא אני"), נקרא "לא קוראים לי איזבלה" (הוצ' ספר לכל. 58 שקלים). לקסם המיוחד אחראית הילדה שכל יום דורשת מאמה לקרוא לה בשם אחר, תואם לדמות הבדיונית שהיא מפנטזת עליה. בדרך כלל דמות של אישה חשובה בהיסטוריה המערבית: האסטרונאוטית סלי ריד, האמריקנית הראשונה שטסה לחלל, אנני אוקלי השולפת המהירה במערב הפרוע, רוזה פרקס, פעילה מרכזית בתנועה לזכויות השחורים בארה"ב, המדענית מארי קירי, חלוצת חקר הרדיואקטיביות ואליזבט בלקול – האישה הראשונה שלמדה בבית ספר לרפואה והפכה לרופאה מוסמכת. בסוף הספר מופיע מידע עובדתי על כל אחת מהנשים הללו, לרבות צילומים שלהן. גם הפעם אפשר להעיר שאין התייחסות לנשים מפורסמות או בולטות מתרבויות אחרות, אבל זה מה שקורה כאשר המחברת ג'יניפר פוסברי היא בת צפון אמריקה.
