נתחיל בשורה התחתונה: מה שקורה בישראפוד ה-33, ובהוטקס שמארגנת קבוצת שטיר מזה עשרות שנים – שתי התערוכות הבינלאומיות של תעשיית המזון וטכנולוגיות המטבח והאירוח, שנפתחו בגני התערוכה בתל אביב, זו ההוכחה המשכנעת ביותר לכך שישראל לא מבודדת בעולם. בניגוד למה שמתאמצים לשכנע חלק נכבד מהתקשורתנים הישראלים.
סין, הודו ופרו בפעם הראשונה, תורכיה (עם פסטה בשם אנקרה), אחרי הפסקה, וגם פולין, הונגריה, יוון, ורוסיה, רשימה חלקית מעוד הרבה, פתחו דוכנים ושלחו נציגים לאחד המקומות הכי טעימים בישראל השבוע.
בתערוכה שתישאר פתוחה שלושה ימים, התכנסו יותר מ-200 יצרנים ומשווקי מזון. האטרקציה הגדולה בתערוכות כאלה היא כרגיל החידושים. וכאלה יש גם השנה. תירס סגול מפרו, למשל, ממנו מכינים לחם בריאות הכולל קינואה וממתיק טבעי עשוי פירות. תמרים עגולים ופטריות שחורות כפחם, הישר מסין. אפילו חלבה פלשתינית משכם. החידוש הטכנולוגי הבולט הוא מכשיר המזהה חיידקים במזון כבר בשלב הייצור.
הישראלים כידוע אוהבים לטעום חידושים, וההסתערות על התערוכה יוצרת תורים מרשימים בכניסה. והם גם יודעים למה. אפשר לדגום שם מוצרים של יוון וליטא, לשתות משקאות רוסיים (הרוסים שלחו בירות, לימונדות ואלכוהול מחצי האי קרים), ולדמוע מתבלינים חריפים הודיים.
אבל הכוכבת הבולטת ביותר היא כמובן תעשיית המזון המקומית, אחת המשגשגות ביותר בארץ.
שטראוס, שסטוביץ, מאפיית ברמן הגדולות מייצגות בגאון את התעשייה המקומית, לצד יצרנים קטנים כמו "משק עץ השדה" מיצהר עם לחם מחיטה הנטחנת בריחיים של יד הנמכר בבתי טבע. פינה מעניינת במיוחד הקימה עמותת מזון ומכולת המתאמצת לסייע לאלפי המכולתניקים שאיבדו פרנסה בגלל השתלטות הרשתות הגדולות. העמותה פתחה מחסני ענק עם אלפי מוצרי מזון בצפון הארץ ובדרום, ובתערוכה היא מראה חלק מאלה, כולל פירות וירקות.
השף טיירו דרפו, שהמסעדה שלו בצרפת היא בעלת שני כוכבי מישלן, אורח כבוד בישראפוד, מדגים בה את המיומנות שלו בבישול פרחי מאכל ותבשילים עתירי צמחים טריים, מהם הוא רוקח ארוחות קלות ובריאות. וחבורה נכבדה של יצרני ומשווקי מזון כולל רמי לוי, מנכ"ל שיווק השקמה, ראובן שליסל מחברת להימן שליסן, יהודה לניאדו מנכ"ל אושר עד, אירם גרייבר נשיא ויליפוד ורבים אחרים, התכנסו לוועידה הנערכת במסגרת התערוכה, בה ידונו באתגרי שוק המזון הישראלי לשנת 2017. ראובן שליסל שדיבר בפתיחה, הציג ארבעה סעיפים המעסיקים במיוחד את השוק המזון הישראלי: התרסקות הקמעונאים הקטנים. החשיפה ליבוא. גידול המותג הפרטי ברשתות השיווק הגדולות. וחסמי היבוא המפריעים להורדת מחירים, למשל המכסים על יבוא שמן זית, חמאה (40% מיסים מוטלים על היבוא שלה), חלב, שימורי תירס ועוד הרבה.
אבל את המבקרים בתערוכה הבעיות לא מטרידות, כי הם באו לטעום ולהתרשם. מציעים להם בשר טבעוני פה, סוכריה סינית שם, הם מתפעלים מהעובדה שיש דוכנים מאנקרה ומשכם, ומשתכנעים במו הפה והחך שמיני המזון המיוצרים בארץ אולי יקרים עדיין, אבל הם הכי טעימים. צריך לדגום כדי להבין. שווה ביקור כבר אמרתי?