פסטיבל "דרום אדום" ה-12 (מתחיל ב-3.2), מוכיח שהנגב הוא לא רק בדואים ועיר הב"הדים, אלא גם מרבדי פרחים אדומים, עצים ירוקים, מאגרי מים, מחלבות עם גבינות איכותיות, מסלולי אופניים, ירידי אוכל, סדנאות יצירה והמון פעילויות המתאימות לכל המשפחה.
בשורה נוספת השנה למי שלא נוהג בעצמו או נרתע מהנהיגה דרומה למרחב יפה הנוף שבין נחל שקמה לנחל הבשור: אפשר להירשם באתר: http://www.habsor.co.il/ ואז להצטרף להסעות מאורגנות שיצאו מרכבת מרכז בתל אביב במחיר מסובסד של 50 שקלים. זה יקרה בכל הסופ"שים של חודש פברואר. אז אחרי שסעיף השינוע מסודר, אספר שלצד הכלניות, המים הם הנושא המרכזי של הפסטיבל השנה.
70 שנה עברו מאז הנחת קו המים הראשון לנגב. מה שמזכיר לי כי רפרטואר השירים של הפסטיבל מתקשר בעוד שיר לצד "כלניות" של אלתרמן ווילנסקי ("שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה / אבל כלניות תמיד תפרחנה / סופות לרוב תהומנה ותסערנה / אבל כלניות תמיד תבערנה") – וכוונתי ל"הורה ממטרה" של מוהר ווילנסקי ("רון קידוח בצינור / צינורות עורקי הנגב") שגם אותו שרה שושנה דמארי האגדית. גשר הצינורות בדרך הבשור, עם שחקנים מחופשים לטיפות מים שישעשעו את הבאים, הוא אכן תחנת חובה במסלול העשיר של "דרום אדום", וגם אתר ההתפלה הסמוך לאשקלון, והעליה לגבעה של חברת מקורות, ממנה רואים בין היתר את מאגר המים המטוהרים שמעבירה מקורות מהשפד"ן לנגב.
כשמדברים על מיליוני כלניות שיכסו את צפון הנגב במרבדים אדומים, מתכוונים בעיקר למקומות כמו יער שוקדה, אבל ההמלצה שלי היא להגיע גם לאתר טיפולי המים "גבעות בר" ביישוב עינות בר, גם כדי לחוות סדנאות התרגעות משפחתיות בתוך בריכת מים מחוממים, וגם כדי ללמוד איך נראית חלוציות התיישבותית במאה ה-21 דרך סיפורם של עינת צרפתי-כהן וינון רמון, בעלי האתר.
ינון ועינת הגיעו לאדמות הסמוכות לעיר הבדואית תראבין, במבצע המזכיר את ימי "חומה ומגדל" בתקופת המנדט הבריטי. עצוב שגם במדינת ישראל חייבים יהודים להתיישב על אדמת מולדתם בצורה שכזו. לפני כמה שנים הורידו באישון לילה אנשי תנועת אור (שהצליחו להקים כבר יותר מעשרים יישובים יהודיים בגליל ובנגב), כמה קרוונים בשטח שאנשי שבט התראבין לא רצו להגיע אליו, ובאחד מהקרוונים התיישבו עינת וינון. היום יש לשניים בית מגורים, 4 חדרי צימר, 2 סוויטות ומרכז המציע טיפולי מים מגוונים.
מאחר שהמים כאמור הם הנושא המרכזי של הפסטיבל, התחנה הבאה בסיור המקדים שערכתי בשבוע שעבר, היה החמאם ("חמאם על הזמן"), בקיבוץ צאלים. יש בו ג'קוזי של מים תרמו מינראלים הנובעים מבטן האדמה, וניתן להזמין גם עיסויים בתיאום מראש. בצאלים נפתח באחרונה מלון מחודש, "מלון ארץ צאלים", עם 51 חדרים משודרגים, המאפשר להישאר ללון בדרום וליהנות מהמגוון הגדול של הפסטיבל.
בלילי חמישי בארבעת הסופ"שים של פברואר, מתקיימים מופעים גדולים של רמי קליינשטיין וקרן פלס, אלישע בנאי, ירמי קפלן, שלמה בראבא, שלומי שבן, שלומי גרוניך, אהוד בנאי, יזהר אשדות ורבים אחרים (ניתן להתעדכן גם עליהם באתר הפסטיבל). בבקרים של ימי שישי יש סיורי פריחה, עם הפעלות של "שחקנים בין הפרחים", סיורים לאורך קו צינורות המים והמאגרים, סדנאות הפעלה "צבע בטבע", סיורים היסטוריים מודרכים, חלקם ברגל וחלקם ברכב, רובם ללא תשלום, בשיתוף משרד התיירות, קק"ל וחברת מקורות. מרתקים לא פחות הם המופעים לכל המשפחה כמו זה שבחוות היענים, או בחוות אדמאמא.
פסטיבל ללא אוכל לא יעלה על הדעת – במיוחד בארץ, אז כדאי להגיע בשישי גם לשוק ביער שוקדה, ליריד האיכרים ההולנדי במושב שדה צבי, להצטייד בסלסלות הפיקניק במחלבת צאלה עם גבינותיה הכשרות המעולות, ואם תרצו פירוט מלא יותר של כל המסעדות, שווקי האוכל, הסעודות והטעימות במשקים הפרטיים, כולל מפות – בצומת יד מרדכי ובצומת בית קמה יהיו כל יום שישי תחנות מידע בין השעות: 9:00-15:00. בתחנות האלה תתקיים גם מכירת תוצרת הנגב: תכשיטים, כלי בית, עוגות, שמן זית ועוד, ויחולקו שקיות אשפה גדולות.
כאמור, "דרום אדום" מציע עשרות רבות של אטרקציות ופעילויות מגוונות, וכדי שלא לייגע אציין רק כמה שנראים לי מעניינים במיוחד: טיסה בכדור פורח מעל מרבדי הכלניות בתיאום מראש 077-7295801 החל מ- 550 ש"ח לאדם. סיפור מבצע 11 הנקודות שעלו בלילה אחד בסגנון חומה ומגדל, בימי טרום מדינה, כדי להבטיח שהנגב יישאר בידינו – בנירעם. גשר הצינורות החדש על נחל הבשור. ביקור באתר "באר מרווה" בקיבוץ עלומים, המנציח את זכרה של בת המשק והמספר את סיפור אגירת המים של מתיישבי העת הקדומה. ביקור במתקן ההתפלה הסמוך לאשקלון, הפותח את שעריו רק לכבוד הפסטיבל, ולמספר מוגבל של סיורים, בהרשמה מראש. סיור וסדנאות לעיטור בקבוקי שמן ובקבוקי חול צבעוני במושב יושיביה, גם כן בתיאום מראש. ט"ו בשבט בניר משה עם סדנת רישום וציור בטבע, מתאים גם למי שלא צייר מעולם. ביער שוקדה מרוץ כלניות משפחתי. בקיבוץ עלומים יריד דוכנים, מתנפחים, פינת חי, תיאטרון בובות ועוד. במחלבת צאלה, מופע חינם "כבשה וזמר" והאכלת טלאים. בקיבוץ סעד, שוק אוכל לשבת. בחצר של אורה בכפר מיימון סיור מודרך בבוסתן של 120 עצי פרי מ-90 זנים של פירות אקזוטיים כולל טעימות, הכנת ליקרים, וארוחה תימנית כשרה בהזמנה מראש. יש שם גם דגם של המשכן של בני ישראל במדבר בגודל של 1:20. במושב תלמי יוסף סיור בשביל הסלט כולל קטיף עצמי של עגבניות, מבוך פסיפלורה, והוצאת תפוחי אדמה וגזר משדות הגידול.
במחשבה שנייה, לא אוסיף המלצות משלי, כי מוטב שכל אחד יבחר לעצמו את האטרקציה של "דרום אדום" המתאימה לעצמו ולמשפחתו באתר או בפייסבוק של הפסטיבל, ובלבד שנגיע לנגב בהמונינו. אם לא להתיישב שם, לפחות לחזק את המתיישבים בביקורים, קניית תוצרת, והפגנת נוכחות. ובכל זאת שתי המלצות אחרונות: מעוז מול עזה בקיבוץ סעד ומרכז מורשת גוש קטיף, בניצן.
.