באחד הרחובות המרכזיים של תל-אביב, אבן גבירול, נפתח סניף כשר ראשון ברשת מזון מהיר חדשה בשם שווארמקס, שהכריזה על מהפכה בתחום השווארמה: לא עוד רק פרוסות דקיקות מבשר הודו וכבש המסתובבות על שיפוד חשמלי (סיח) בתוך לאפה מגולגלת, אלא, בשם המודעות הגוברת לחיים בריאים, שווארמה צלויה על פלטה לוהטת (פלנצ'ה), מוגשת בצלחת. תארו לעצמכם, שווארמה עם סכין ומזלג. כך אפשר לוותר על הבצקים עתירי הקלוריות, למרות שמי שמבקש, יקבל שם גם פיתה, לאפה, באגט או פרנה.
שווארמקס. שווארמה ירושלמית עם כבדים ולבבות. צילום נעמי גולן
השיחוק הגדול של המקום, פרי שיתוף פעולה בין השף גלעד דולב והבעלים יהודה אלמוזלינוס, שבכוונתו לפתוח רשת ארצית, הוא שווארמה חובקת עולם. למשל, שווארמה עם צ'יפס בטטה, שווארמה אסיאתית עם אורז, שווארמה תאילנדית עם ירקות מוקפצים, ג'ינג'ר, צ'ילי חריף, חלב קוקוס ובצל ירוק. שווארמה ירושלמית עם לבבות וכבדי עוף. שווארמה עם נקניקיות מרגז ופטריות, שיש בה אזכור צפון אפריקאי, שווארמה "ירוקה" עם אפונה, עלי תרד ופטרוזיליה ועוד.
שווארמקס. שווארמה ירוקה. צילום נעמי גולן
הישראלים כידוע אוהבים חידושים קולינאריים גם כשמדובר במאכלים מסורתיים. כל שנה מפתיעים אותנו עם סופגניות ממולאות בקרמים או אלכוהול, במקום הריבה של אבותינו, ובפורים אופים "אוזני המן" ממולאים בהפלגות דמיון מדהימות של שפים יצירתיים. אז למה לא להמציא גם את השווארמה מחדש? מה גם שהיא כשרה ומתומחרת בנדיבות – 25 שקלים לשווארמה בפיתה, 35 – בלאפה, 55 – בצלחת כולל תוספת של צ'יפס או אורז. ויש גם עסקית בצלחת כולל צ'יפס ושתיה ב-37 שקלים.
שווארמקס. שווארמה עם ביצת עין. שימו לב גם לכוס הגזוז. צילום דניאל לילה
אבל שאלת השאלות היא, עם כל הכבוד לחדשנות ולבריאות, האם הטעם מצדיק את המאמץ. נתחיל עוד קודם, באסתטיקה, כי אנחנו "אוכלים" כידוע תחילה בעיניים. כמי שלא מתפעלת ממראה ישראלים נוגסים בלאפה עם שומן וטחינה נוזלים על הידיים והסנטר, ההגשה בצלחת היא בהחלט מעודנת ומספקת יותר. מצד שני, טהרני השווארמה יתקשו להשלים עם שידוך הטעמים של כבש או הודו עם כבדי עוף למשל. המרקם, דרגת הצלייה, אפילו הטעם, של סוגי הבשרים השונים, מתנגשים במידה מסוימת אלה באלה. שלא לדבר על שווארמה עם תרד ואפונה, שתשמח את הפאשניסטים של המזון המודרני, אבל תעורר חלחלה אפילו כקונספט, אצל מי שבלי להטות את הראש לצד, ולתת ביס רציני בפרוסות הבשר נוטפות השומן, לא ירגישו שקיבלו את הדבר האמתי. אני נמצאת איפשהו על אמצע הסקאלה. שווארמה עם עלי תרד צעירים הרגישה לי מוזר. אבל השווארמה עם חביתת עין מעליה (רר), הייתה מוצלחת מאוד. ולפי מנהלי הסניף הראשון שבו ביקרתי, היא אחת היותר פופולאריות במקום. צ'יפס הבטטה מעולים. כך גם הסלטים. כחלק ממגמת הרטרו המקובלת במקומות הסעדה נוספים בעיר הגדולה, יש גם עמדת גזוז עשירה בטעמים ובצבעים. אז הגזוז הוא תזכורת לתל אביב הקטנה, ותפאורת הענק של ניו יורק בלילה על הקיר מקפיצה אותנו להווה של הגלובליזציה. שוואר-מקס שהיא גם שוואר-מיקס.
שוואמרקס. מנהל המשמרת אורי ליד פינת הגזוז בצבעים ובטעמים שונים. צילום נעמי גולן
בתכניתו של הבעלים אלמוזלינוס, לפתוח כ-16 סניפים דומים ברחבי הארץ, אם יתברר לו שהחדשנות של שווארמקס מתקבלת יפה, כשהסניף השני מתוכנן להיפתח ברחוב הברזל ברמת החייל בתל אביב. מה שמלמד על קהל היעד הצעיר, המשכיל, חובב החידושים שאליו מכוונים, שגם רוצה לאכול כשר ולא מוכן לשלם מחירים מופרזים.
אבן גבירול 14 תל-אביב. פתוח בימים א-ה, מ-11:00 ועד 1:00
