.לא כל מה שמתאים לילדים תואם את טעמם. כך במאכלים , כך בבגדים וכך אפילו בעיצוב החדרים. כדי לעמוד במשהו על חלומות של ילדים בקשר לחדרם, נערכה בקיץ האחרון תחרות במסגרת פרויקט "האקדמיה לאמנים צעירים" בחסות "שנקר" ו"האוס אין" לגילאי 12-14 מרחבי הארץ. המטרה הייתה לגלות איך היו ילדים ובני נוער מעצבים את החדר שלהם, אילו יכלו לעשות זאת בעצמם. התברר שילדים היו רוצים ללכת על רצפה מעננים, להוסיף מתקני ספורט אתגרי לקירות ולישון במיטה הנראית כמו טיל דו קומתי. שונה לגמרי מנסיכות ורודות ודינוזאורים שמבוגרים מעצבים עבורם.
חדר חלומות נוסף שעיצב ילד: מיטת נדנדה מרחפת מעל ענן
אלא שמי שקובע בכל זאת את מראה חדר הילדים, בסופו של דבר, הוא מי שמשלם עבורו, כלומר ההורים. וכדי לדעת איך לעשות זאת בצורה מושכלת, אספתי כמה הצעות ועצות של מקצוענים בתחום. ונתחיל ברשת "האוס אין" המציעה כמה כללים מנחים.
קיר צבעוני אחד יכול לספק ילדים שלא אוהבים חדר סולידי מדי. רשת אלוני
הראשון שבהם: שרטוט סקיצה מלאה של החדר שרוצים לשנות: אורך, רוחב וגובה התקרה, כולל מיקומי דלתות, חלונות ונקודות חשמל. לאחר מכן צריך לקבוע האם המטרה הכללית היא חדר שיתאים לטווח ארוך, שאז מומלץ לבחור ברהיטים שמראם ועיצובם בסיסי ונקי בצבעים בהירים או בצבעי עץ, או לטווח קצר, שאז אפשר "להתפרע" יותר.
כאשר שני ילדים חולקים חדר אחד, חשוב שלכל אחד מהם תהיה פינה משלו שתבטא את העדפותיו וטעמו האישי. כולל תאי אחסון ומגירות משלו.
שיקול חשוב בבחירת רהיטים קשור לבטיחות ועמידות, לכן עדיף אם אפשר, ריהוט מעץ מלא ולא מחומרים סינתטיים כגון סיבית. צריך לשים לב שיהיו כמה שפחות ברגים בולטים, שהצביעה לא רק חיצונית. ושאין פינות חדות ומדפים רופפים.
כשחלל חדר הילדים קטן יחסית, אפשר להעמיד בו מיטת קומתיים או מיטה עם אפשרות הרחבה, ובהן מגירות אחסון נסתרות. את הטעם האישי של הילד אפשר להוסיף בצבעי הריפוד, הכריות, הידיות והמצעים.
אשר לארון, הניסיון מלמד שכדאי שיהיו בו מגירות תחתונות לאחסון צעצועים ואפילו בגדים. בכל מקרה, כדי שהארון ילווה את הילד שנים רבות רצוי שיהיה בעל עומק של 60 ס"מ, כך ניתן לאחסן בגדים של עונת חורף או עונת קיץ בחלק האחורי של המדף. אגב, טעות לחשוב שארון שלוש דלתות עדיף על ארון שתי דלתות. לא מספר הדלתות קובע את השטח הפנוי לאחסון אלא גודלם של המדפים ואורכו של הארון.
בקניית כיסא חשוב לבדוק שרכפות גלי הילד מונחים במלואם על הריצפה. רהיטי דורון
גם מעצבת הפנים שירי ארצי, יועצת לחברת אלוני, מציעה שבעיצוב חדר הילדים לטווח רחוק כדאי שהריהוט יהיה סולידי ואת הטעם האישי של דיירי החדר יבטאו פרטים ניתנים להחלפה כמו כיסויי מיטה, תמונות וידיות הקובעים לא פעם את האווירה והמראה. ארצי מדגישה שרצפת פרקט מאפשרת משחק נוח על הרצפה גם בחורף. ושאם רוצים לחדש את צבע הקירות, יש להיזהר מעודף גירויים וצבעים שיקשה על הילד להתרכז בזמן הכנת השיעורים. אם כבר, אז להסתפק במדבקות קיר שניתן לקלף בקלות ולהחליף.לפי הפנג שווי, היא מזכירה עוד, רצוי שלא למקם את המיטה מול הדלת, וכן להצמיד את ראש המיטה לקיר כדי ליצור תחושת הגנה ורוגע.
בחדרים קטנים אפשר לדבריה לבחור במיטה מוגבהת שמתחתיה יש שולחן כתיבה. ואת הספרים להעמיד בכוורות המתאימות לכל גיל.
ואם הילד מתעקש על חדר סגול או כתום- אומרת שירי ארצי, לפעמים קיר אחד או שילוב אביזרים צבעוניים, יעשו אותו למאושר בעולם.
אסף טייכמן, סמנכ"ל רהיטי דורון, גם הוא חסיד שיתוף הילד בעיצוב חדרו, בתנאי שאפשר לשכנע אותו לבחור ברהיטים ש"יגדלו" איתו ולא כאלה שצריך להחליף כעבור שנה. כשמדובר בכיסא, צריך שתהיה לו משענת גמישה, אומר טייכמן, ולשים לב שכפות הרגליים של הילד נוגעות בצורה מלאה ברצפה ואם לא, השתמשו בהדום או שרפרף. צריך גם שיישאר מרווח של 2-3 אצבעות בין קצה הכיסא לשקע הברכיים. בכל מקרה קחו את הילד לחנות כדי "למדוד" עליו את הכיסא.
לשולחן העבודה מומלץ עומק של 60 ס"מ ומעליו כוורת תלויה לספרים/מחברות ואביזרי לימוד. חשוב למקם את השולחן, אם אפשר, בפינה המוארת באור טבעי מחלון, ועם זאת גם סמוך לתאורת חשמל טובה. לכן צריך שני גופי תאורה לפחות, אחד מרכזי שיאיר את כל החדר ואחד ממוקד על השולחן. שימו לב שהאור אינו מפריע לתצוגת מסך המחשב ובחרו נורות שצבען לא לבן מדי (גורם לכאב ראש), או צהוב מדי (גורם לישנוניות).
עצות חשובות יש גם למומחית הארגונומיה של רשת הרמוניה, בין היתר, שמגירות על גלגלים עדיפות על כאלה הצמודות לשולחן. מקלדת ומחשב צריך למקם בהמשך ישיר לאמות ולכפות הידיים, כך שהילד יכול לעבוד כשאמות ידיו נשענות על השולחן ולא יצטרך להטות הצידה או למעלה את שורש כף היד. במידת הצורך, ניתן לרכוש עבורו פד ארגונומי או להסתייע במגבת קטנה מגולגלת לתמיכה.
