מסתמן ששוב כנראה מסוכן הקיץ לנסוע לחו"ל בגלל וירוס הקורונה ההודי המדבק במיוחד – אבל הסרט "מהיר וקטלני 9" שעלה בשבוע שעבר בבתי הקולנוע בהפצת חברת טוליפ אנטרטיינמנט, אחרי ההצלחה הפנומנלית של קודמו, מספר 8, ולפני שיגיע אלינו, אולי בשנה הבאה, מספר 10 של סדרת הסרטים המצליחה ביותר בישראל, מספק צילומים מרהיבים מזווית של מטוס – של לונדון וטוקיו, אדינבורו ואז'ביג'אן, וטיביליסי גם.
באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט
אוהבים אקשן? וין ויזל, הכוכב הנצחי של "מהיר ועצבני" וחבר עוזריו, טס בדרכים במכוניות ואופנועים, מזנק מרכבות ומשאיות, מטפס וקופץ, יורה, מרביץ, ומחסל, וברגעים מסוימים שותפיו טסים לחלל במכונית שעל גבה מנוע של חללית, באחת הסצנות ההזויות והמצחיקות ביותר בסרט. אגב מכוניות, גם רואים בערך מאה מתוכן מתרסקות, מתהפכות, נשרפות, מתקמטות ומתכווצ'צות, כשהגיבורים יוצאים מתוכן כמובן תמיד ללא פגע. וגם רואים כמה מכוניות פאר סופר מודרניות שאין סיכוי שתראו כמותן על כבישי ארצנו.
הסרט הזה מציית לכלל הידוע: מתחילים במלוא הכוח, ואז מגבירים – כבר בתחילתו רואים נגמשים ומכונות ירייה, ויורים על הגיבורים ברעש מחריש אוזניים. הגיבורים לא נפגעים, מובן מאליו, וכן פוגעים ביריביהם כשהם מחזירים מלחמה.
העלילה זניחה לאקשן, אבל קיימת. שוב יש גיבור טוב, דון טורטו בגילומו של ויזל, יש אפילו בן ורעייה, ואחות, והחלטה של גיבורנו לנוח מכל מאבקיו ולהתמסר למשפחה. אבל בחוקיות המאפיינת את הסוגה, המציאות מפריעה לו להישאר בבית. מגייסים אותו להילחם בגיבור הרע, במקרה הזה אחיו האובד, ג'ייקוב, נהג מרוצים שבעבר הואשם בחבלה במכונית מרוץ שגרמה למותו של אבי האחים – והאח הרע שותף למזימה שעלולה לסכן את שלום העולם.
באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט
כצפוי בעידן ה"מי טו" " ו"וונדר וומן", הנשים בסרט עשויות פלדה (השחקנית מישל רודריגז במיוחד, שבהתאם לרוח התקינות הפוליטית והרב לאומיות היא לטינית למראה), "הולכות מכות", בועטות, מזנקות, נלחמות, יורות, במילימטר לא פחות מהגברים…ואפרופו נשים, יש גם סצנות קצרצרות שבהן מפציעה גל גדות, שהשתתפה בעבר בכמה מסרטי "מהיר ועצבני", וגם הלן מירן, השחקנית הרצינית בעלת פרס האוסקר, ואילו הכוכבת שרליז ת'רון, שחקנית רצינית לא פחות, היא בעלת תפקיד מרכזי, יפה מתמיד, ויודעת להרביץ, לירות ולהילחם כמו כולם.
נחמד שיש מודעות עצמית ליוצרי הסרט לגבי האבסורד של גיבורים שיוצאים ללא פגע אחרי נפילות שוברות עצמות, דילוגים לא מציאותיים מעל מרווחים בין בתים ומכוניות, תאונות מכונית ויריות ללא ספור הנורות לעברן. אחד הגיבורים גם אומר בפליאה, בקטע של דחקה – איך יכול להיות שאין עלינו אפילו שריטה, אולי אנחנו בעצם לא בני אנוש. אבל זו הרי המטרה של הבידור האסקפיסטי בסדרת הסרטים הזו, למלא חלומות בהקיץ של נערים וגברים, להיות סופרמנים עשויים ללא חת, ושל נשים, להיות חזקות ומסוגלות להגן על עצמן מול כל אלימות ותקיפה.
יש הפיאנד כמובן, איך לא. אבל לא אעשה לו ספוילר. רק אגיד שמדובר בבילוי קיץ משכיח צרות ודאגות, קצת ארוך מדי, שעתיים וחצי כשניתן לדעתי לקצץ חצי שעה, קצת רועש מדי, בתי הקולנוע ביס פלנט ראשל"צ בהם צפיתי בסרט בהקרנת הבכורה, יכולים אולי להוריד קצת ווליום ודציבלים, אבל עושה את העבודה ותואם את ציפיות הקהל כמו ארטיק קרח ביום של קיץ רותח.
