הפתיחה של תערוכת משקפיים במוזיאון העיצוב בחולון מחרתיים (20.12), שתישאר פתוחה עד סוף אפריל 2017, ההשקה של קולקציית משקפיים בלעדית ומדהימה בשם "צורות בהתהוות" של המותג טאו, והעיצובים המיוחדים של מעצב העל כריסטופר קיין, הם שלוש הוכחות נוספות למהפכה שעברה המצאה רפואית שנולדה במאה ה-17 על מנת לתקן פגם בראייה ובתהליך של אבולוציה תרבותית דילגה מעולם הרפואה לעולם תרבות הצריכה, האופנה והלייף-סטייל.
מוזיאון העיצוב חולון. משקפיים משנות האלפיים. צילום אלי בוחבוט
משקפיים הפכו כידוע לסממן של מעמד סוציו-אקונומי ולאחד האובייקטים המגדירים את הזהות שלנו. והתערוכה החדשה במוזיאון הנקראת "מבט על", מציגה את המהפך הזה בכל שלביו, עבר, הווה ועתיד. לשם כך הגיע לחולון אוסף המשקפיים הגדול והחשוב בקנה מידה בינלאומי של קלוד סמואל – למעלה מ-400 פריטים נדירים המאפשרים לעקוב אחרי השינויים העיצוביים, הכלכליים, התרבותיים והחברתיים שעברו על האביזר המונח על האף האנושי, הפיתוחים הטכנולוגיים שעברו עליו, איך הוא נטל חלק במשחקי פיתוי וריגול לאורך הדורות, ופרק הסיום שלו בימינו, הקשור לגיבוש זהות עצמית.
מוזיאון העיצוב. משקפיים משנת 1809. צילום אלי בוחבוט
האספן קלוד סמואל, אופטומטריסט, יהודי ציוני, ממשפחה שעסקה בחיתוך עדשות ראייה מאז אמצע המאה ה-19, הוא גם בנו של מעצב המשקפיים בבית האופנה פייר קרדן, ובמרוצת השנים רכש משקפיים דמויי מסכה משובצת אבני חן ששימשו בעיקר לתצוגות אופנה, משקפי מונוקול, משקפי מספריים ששימשו את האריסטוקרטיה הפריזאית במאה ה-19, משקפי אסקימוסים עשויים עצמות דג, משקפים משריון צב, ועוד.
מוזיאון העיצוב חולון. צילום אלי בוחבוט
בפרק השני של התערוכה בחולון מציגים כ-50 מעצבים ישראלים מתחומים שונים כמו תכשיטנות, תקשורת חזותית, קרמיקה ואדריכלות תשובה לשאלה "מה הם משקפיים" עבורם. כך למשל דנה בן שלום תבחן את היחסים המורכבים שבין המשקפיים לחוטם, ומאיה בן-דוד ואורי בן-צבי מראים את הקשר בין זכוכית המגדלת הראשונה לבין גלילת טקסט דיגיטלי בימינו. הפרק השלישי שנקרא "בדיקת ראייה", מזמין את המבקרים לבדוק מקרוב איך ומה באמת העיניים שלהם רואות בתחומי מיקוד, צבע ומרחק כולל דרכים חדשות לראייה, קריאה והבנה של העולם והסביבה. בין היתר באמצעות הדפסי ענק דיגיטליים.
מוזיאון העיצוב חולון. משקפיים של בית פייר קארדן. 1960. צילום אלי בוחבוט
ויהיה גם פרק רביעי שיעסוק בעתיד- לאן פני המשקפיים מחר. זה כולל משקפי מציאות מדומה והתנסות חופשית ב"מיחדוש" משקפיים, באמצעות בית מלאכה לתיקון וחידוש משקפיים של המבקרים עצמם. אומרת אוצרת התערוכה מיה דבש: "העיסוק בחפץ יומיומי ושגור כל כך כמו משקפיים יכול להיעשות מהרבה נקודות זווית אבל אנחנו בחרנו לעסוק בו מנקודת המבט של האדם העושה בו שימוש."
כריסטופר קיין. צילום ערן תורג'מן
גם ההופעה של קולקציית משקפי השמש של כריסטופר קיין שעבד עם בית ורסאצ'ה, ויצירותיו נמכרות בחורף הנוכחי לראשונה בישראל, מלמדת על עמדת העילית של האביזר הזה בעולם האופנה. קיין מצהיר שהמוטו שלו הוא "להפוך את הרגיל, ליוצא מגדר הרגיל" ולשם כך הוא עיצב משקפיים חתוליות נטולות מסגרת, שילובי צורות מעוגלות ומרובעות באותו זוג משקפיים, דגמים מעוגלים של מסגרת אצטט מודגשת בבורדו וחברבורות נמר ועוד.
כריסטופר קיין. צילום ערן תורג'מן
הקרדיט של קיין כולל קולקציית קפסולה לרשת "טופ שופ" ו"קולקציה בתוך קולקציה" לסברובסקי. כמעצב בכל תחומי האופנה זכה גם בתואר מעצב בגדי הנשים הטוב ביותר בבריטניה. מחירי משקפיו בחנויות אופטיקה מובחרות בישראל, כצפוי, אינם זולים: 1700-2450 שקלים.
THEO "צורות בהתהוות". ורובל אופטיק בוטיק בקניון דיזנגוף סנטר
"צורות בהתהוות" הוא אוסף חדש של מותג המשקפיים הבלגי "טאו" (THEO)- מותג שמרגע לידתו ביקש לשבור את מוסכמות העיצוב של משקפים. ב"ורובל אופטיק בוטיק" בקניון דיזנגוף סנטר בתל-אביב, בנוכחות הבעלים מיק סומרס, שהגיע לכבוד ההשקה לישראל, ניתן היה לראות לפני זמן לא רב ובאופן בלעדי בארץ עיצובים שלא מביישים שום תערוכה מוזיאונית. כמקורות השראה ל"צורות בהתהוות" הזכיר סומרס בין היתר נופי טבע פראי, הצבע כחומר הגלם של יצירות האמנות ומשחקי ילדים. ברשימת הקליינטים של "טאו" ניתן למצוא אישים כמו ביל גייטס, כוכבות "סקס והעיר הגדולה", אלטון ג'ון, ג'ורג' מייקל וג'סיקה אלבה. כמה מן המסגרות משולבות בזהב 24 קראט
(4000 שקלים), והמחירים נעים בין 1990 ל-3490 שקלים.
מיק סומרס. הבעלים הבלגי של THEO
"ורובל אופטיק בוטיק" הם יבואנים בלעדיים של מותגים בינלאומיים מובילים שהאפיפיור, כוכב הקולנוע רוברט דה נירו, המיליארדר ביל גייטס ודומיהם, נוהגים לרכוש. אבל יש גם חנות עודפים "אופטיק סנטר אאוט לט" עם מחירים פחות יקרים של מותגי המשקפיים המפורסמים, וחנות בשם "אופטיק ג'וניור" המתמחה במשקפי ילדים.
