האלכוהול שביין והסוכר שבפרי (ובפירות יבשים הסוכר מועצם במיוחד), עשויים להפוך את "סדר ט"ו בשבט" לסעודה השמחה ביותר בלוח השנה העברי. לא לרמה של "עד דלא ידע" של פורים, אבל בהחלט עד לרמה של "ושמחת בחגיך". וזו כבר סיבה טובה גם לסקור כמה מהיינות החדשים שהגיעו לחנויות, ולהתייחס ליתרונות ולחסרונות של פירות "חמישה עשר" העולים על השולחן בראש השנה לאילנות בעוד כשבוע.
יקב סגל השיק רוזה חדש מסדרת "מרום גליל" שזכה לצבעו הוורוד משום שקליפות הענבים עברו השרייה קצרה במקביל לסחיטת המיץ. מדובר ביין רענן ולא כבד שמשלים סלטי פירות ומחירו המומלץ הוא 30 שקלים לבקבוק.
יקבי ברקן השיקו את "איתן" מסדרת אסמבלאז', יין מארבעה זני ענבים (פטיט ורדו, מרלו, קברנה סוביניון ושיראז). צבעו בורדו עמוק. ריחו (הארומה שלו), מזכיר שזיפים שחורים ופירות יער. מיצי הענבים יושנו כל אחד בנפרד בחביות אלון במשך 12 חודשים ואז עורבבו ונמזגו לבקבוקים ללא זיכוך ולאחר סינון קל בלבד. ביין "איתן" יש 14% אלכוהול והמחיר המומלץ לבקבוק הוא 60 שקלים. כמו רוב היינות המשולבים מכמה זנים, הוא קל יותר מאשר יין על טהרת הקברנה סוביניון למשל. שתיתי אותו לצד שזיפים שחורים מיובשים, והשילוב מקסים.
למרות שישראל הופכת בהדרגה למעצמה של ייצור יינות, בתחומים מסוימים הציבור רוכש גם יינות כשרים מיובאים. אחד מהם הוא אמיליאנו של המותג למברוסקו האיטלקי. מדובר ביינות מבעבעים וקלילים מסוג בלנקו (לבן), רוזו (אדום) ורוזה (ורוד), שיש להם מתיקות עדינה והם עולים 30 שקלים מחיר מומלץ. בתהליך ייצורם מתסיסים אותם במכלים מיוחדים והתסיסה מעניקה להם את מתיקותם. רק אחרי שהמיץ מותסס הוא נמזג לבקבוקים.
מאיטליה, לספרד – מותג הקאווה הספרדי מייצר יין כשר מבעבע בשם "קאווה איבריקה" בשתי גרסאות, יבש (BRUT) וחצי יבש (SEMI SECO). מדובר ביינות קלילים המיוצרים בשיטה שבה מייצרים גם שמפניה, בתסיסה כפולה ומשלושה זני ענבים שלא מוכרים כמעט בארץ (מקבאו, קסרלו, ופרלדה). טעמם בפה מזכיר במידת מה את יין התירוש. הם מתקתקים משהו, בעלי צבע זהוב, ועולים 30 שקלים לבקבוק. חגיגת חך למי שאוהב יין בועות.
פירות יבשים הם זיווג מושלם ליין, ולחלקם יש שלל של סגולות בריאותיות. רצוי לבחור את אלה המיובשים בשמש או בטכניקות טבעיות אחרות, לא לקנות פירות יבשים מסוכרים, ולא להגזים בכמויות בשל ריבוי הסוכר והקלוריות. אימהות וסבתות בימים עברו נהגו להשרות ולטחון כמה סוגים של פירות יבשים ולערבב בחלב שנתנו לפעוטות. זה נועד לעלייה במשקל של הטף ולחיזוק המערכת החיסונית שלהם. מומחי התזונה של חברת הרבלייף, למדו אותי לקראת ט"ו בשבט מהם חמשת סוגי הפירות היבשים המומלצים והמזינים ביותר:
שקדים. עשירים בחומצות שומן חד-בלתי- רוויות ובוויטמין E, מסייעים בשמירה על רמות כולסטרול תקינות ובשמירה על לחץ דם תקין. הם גם עשירים בסיבים תזונתיים. כדאי להוסיפם לסלטים, לפסטה ולרוטב ירקות. עדיף לאכול אותם ללא הקליפה או אחרי השרייה במים כמה שעות.
אגוזי מלך. טעימים כמעט בכל צורה בסלטים, קינוחים, עוגות וכו'. מכילים ויטמין E, ויטמינים מקבוצת B, חומצות שומן אומגה 3 ונוגדי חמצון המסייעים בשיפור פעילות המוח. נחשבים גם לבעלי סגולות אנטי-סרטניות. אפשר להשתמש בהם לעיבוי מרקים, רטבים ותבשילים.
אגוזי ברזיל. נחשבים למחזקים את המערכת החיסונית ואיזון בלוטת התריס. גם עליהם מספרים שהם בעלי סגולות אנטי סרטניות בשל תכולה של נוגדי חמצון.
תמרים. מקור מצוין לברזל, לכן הם יעילים במיוחד עבור הסובלים מאנמיה. עשירים בסוכרים טבעיים ומספקים תמריץ מידי של אנרגיה. עשירים בסיבים המקלים על עצירות.
משמשים. צבעם כתום משום שהם עשירים בפרו- ויטמין A ובטא-קרוטן וגם בנוגדי חמצון. מכילים ברזל, וכמות גבוהה של סידן ואשלגן.
אבל עם כל המעלות האלה, פירות יבשים צריך לאכול במידה ומעט. את הסיבות לכך מפרטת חלי ממן, מייסדת קבוצות תמיכה לאורח חיים בריא.
הפירות היבשים, אומרת חלי, דחוסים בקלוריות יחסית
לפירות הטריים. מכיוון שבתהליך
הייבוש הם מאבדים כמויות גבוהות של מים, רוב רכיבי התזונה בהם מרוכזים. וכך
– 2 תמרים יבשים, או כף מחוקה של צימוקים או חרוב אחד בינוני שווים ברמה הקלורית
לתפוז או לתפוח (כ-60 קלוריות). אז תחליטו בעצמכם מה עדיף, או מה משביע אתכם יותר.
וגם האם יש לכם את היכולת לשלוט ולהגיד מספיק אחרי כף מחוקה אחת.
אגוזים, גרעינים ושקדים הם לא משבעת המינים, מוסיפה ממן, ולא חייבים לצרף אותם
לתפריט ט"ו בשבט. הם כמובן מאוד בריאים, מכילים חומצות שומן בריאות וטובות.
אבל הם גם דחוסים בקלוריות. לדוגמא 6 יחידות שקדים (לספור בבקשה. אחרת מאבדים
שליטה) שווים לכף גרעיני חמנייה, 2 אגוזי מלך או 6 פיסטוקים. וכל אחת מהאופציות האלה
שווה 50 קלוריות.
בחרתם פירות יבשים? שימו לב שהם לא מסוכרים. הם מספיק מתוקים גם כך. עדיפים אגוזים ושקדים שלא המליחו ושאינם קלויים (בתהליך הקלייה אובדים חלק מהוויטמינים). אם השקדים והאגוזים עדיין בקליפתם, וצריך לפצח את הקליפה, מחקרים הוכיחו שאוכלים מהם פחות.
עוד שיטה לא להגזים היא לארגן צלחת חג קטנה עם פירות יבשים ולידה קערת פירות טריים. שאריות לסגור היטב ולשמור בפריזר או בארון למעלה. ממן מצטטת בהקשר הזה את הפסוק מספר דברים "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן", כלומר אפשר לאכול אבל לא לקחת את השאריות הביתה…
כל המרכולים ורשתות המזון מציגים בימים אלה פירות יבשים בתפזורת או במארזים מוכנים מראש, בדרך כלל בכניסה לסניפים כתזכורת לט"ו בשבט ולקידום מכירות. אבל מה שמשך את תשומת לבי במיוחד, מבחינה אסטטית, ולא רק קולינארית, הם מגשי האירוח של חברת מונייר קייטרינג שלא תמצאו במרכולים אלא צריך להזמין והם מגיעים הביתה לכל חלקי הארץ. כל השנה מכין המותג הזה מגשי קינוחים וכריכים בגודל ביס ("פינגר פוד"), מעוצבים כמו ציור בתשומת לב מרבית לשילובי צבע וצורה, ולקראת ט"ו בשבט אפשר להזמין אצלו מגשים עם מאפים קטנטנים עבודת יד במילוי תפוח עץ, משמש, חמוציות, אננס, קיווי ועוד. וגם מיקסים של פיצוחים, מגש עם תאנים, משמש, חמוציות, שזיפים ויין אדום, מגש עם תמרים ממולאים באגוזים, שזיפים מגולענים ועוד. 16 יחידות במגש עולות 141 שקלים ו-32 יחידות, 281 שקלים.
אשר למרכולים, בדקתי שני מותגים שניתן למצוא בהם: חברת "מיה תעשיות מזון" הכינה בכשרות בד"צ מהדרין אריזות חדשות ושקופות עם תמרים, משמשים, תאנים, צימוקים בהירים, שזיפים ללא גלעין, חמוציות חתוכות עם רכז תפוחים, מלון, אננס, מנגו, תפוח עץ, פפאיה, רצועות קוקוס ועוד. כ-10 עד כ-25 שקלים ל-350 גרם.
ורשת שופרסל הכינה קטגוריה המכונה מיקס "מפנק" עם למשל תערובת של אגוזים, חמוציות מיובשות ומסוכרות וצימוקים בציפוי שוקולד או תערובת של אגוזי קשיו ופירות טרופיים מיובשים: כ-20 שקלים ל-250 גרם. ושלוש תערובות של אגוזים וצימוקים, אגוזים וחמוציות מיובשות ומסוכרות ואגוזים עם קוביות משמשים: כ-12 שקלים ל-150 גרם.
