הדיבורים על סגר המאיים להגיע בסוף אוגוסט או תחילת ספטמבר, מעניקים תכיפות יתר לפסטיבלי הקולנוע במתקיימים בארץ בחודש הנוכחי. השלושה שכדאי ממש לא להחמיץ הם פסטיבל הקולנוע בירושלים, פסטיבל אמנות על המסך במוזיאון תל אביב לאמנות, ושבוע הקולנוע הצ'כי בסינמטקים של ירושלים, תל-אביב, חיפה, הרצליה וחולון.
נתחיל בגדול ובוותיק שבהם, פסטיבל ירושלים בפעם ה-38 שלו, מכונה ימי תעשיית הקולנוע ויתקיים ב-24 עד 29 באוגוסט, עם פתיחה חגיגית בבריכת הסולטן ב-24 באוגוסט. המתחרים על הפרסים והמענקים במסגרת הפסטיבל הם במאים מפורסמים ורבי הישגים כמו דובר קוסאשווילי, גור במטביץ', ארז תדמור, ועוד, המציגים בפני משקיעים פוטנציאליים קטעים מתוך סרטים שבהפקה בתקווה שיקבלו עבורם מימון להשלמתם. יוצגו גם סרטי קולנוע עלילתיים של יוצרי חממת סם שפיגל לקולנוע בינלאומי, ותתבלט המטרה להעניק לסרטים העלילתיים הקצרים מעמד של קטגוריה נחשבת ועצמאית.
אבל זה רק קצה הקרחון. תוכנית הפסטיבל כוללת כ-150 סרטים מ-50 מדינות, ביניהם כאלה שזכו בפסטיבלים המובילים של קאן, ונציה, ברלין, סאנדנס ועוד. מי שרוצה להתוודע להישגים, התכנים ונושאי העניין של הקולנוע המקומי והעולמי נכון להיום, זה המקום לעשות זאת. גם באולמות הסינמטק הירושלמי, גם בבית קולנוע נודד מאובזר בציוד הקרנה שיעבור בשכונות ויציע לירושלמים ללא תשלום סרטי איכות, גם באירועי חוצות שונים. לצד החגיגה הקולנועית לקהל הרחב שמוזמן לרכוש כרטיסים ולצפות לפי בחירתו באחד או עשרות סרטים חדשים, גם אנשי התעשייה יזכו בסדנאות מקצועיות, במפגשים עם יוצרים מובילים, במסיבות והקרנות בכורה נוצצות. ממליצה במיוחד לצפות בסרטו החדש של ארי פולמן ("ואלס עם באשיר") -"איפה אנה פראנק", עיבוד קולנועי מרהיב לסיפורה הנודע של אנה פרנק שיהיה סרט הפתיחה של הפסטיבל בבריכת הסולטן.
הפסטיבל השני שאני ממליצה עליו ומתקיים בפעם השנייה הוא "אמנות על המסך" במוזיאון תל אביב לאמנות מדובר ביצירות בלט, אופרה, מוסיקה, מחזות זמר ואמנות מרחבי העולם המוקרנים על מסך גדול. בין יום שלישי השבוע 10 באוגוסט ל-14 באוגוסט ניתן יהיה לראות 16 הקרנות, שצולמו בווסט אנד של לונדו, בפריז, ליון, סנט פטרבורג ועוד. במחיר כרטיס קולנוע, ובלי עלויות של נסיעה לחו"ל, אפשר כך לצפות במופעי הבמה הגדולים בעולם, שהם כמו משב רוח אמנותי חופשי בעידן מלחיץ של מגפה וסגרים. אישית הספקתי לצפות במחזמר "קינקי בוטס" שזכה להצלחה גדולה בברודווי, ואת שיריו כתבה והלחינה סינדי לאופר. שוב ושוב נזכרתי משום מה בסרט ההוליוודי הישן והאייקוני "נעליים אדומות", כאשר השחקנים-רקדנים-זמרים בסרט הזה נפנפו במגפיים אדומים ארוכים שמככבים בגרעין העלילה. לא סרט לכל אחד, שכן המסר העיקרי בו הוא קבלה והכלה מוחלטות לדראג קווינ'ס וטרנסג'נדרים, אבל הריקודים והשירים מענגים למי שמתעלם מהנאומים הפוליטיים-לה"טביים השוצפים.
ממליצה במיוחד לראות במסגרת הפסטיבל הזה את המחזמר הקלאסי של רוג'רס והמרשטיין "המלך ואני", את צילום העיבוד הקולנועי למחזה הבימתי "רחוב 42", את מופעי המחול המצולמים הנפלאים "נעליים אדומות" ו"אגם הברבורים", ואת הסרט הדוקומטרי "מוריס בז'אר, נפש הריקוד" מהיוצרים הגדולים ביותר של אמנות הבלט במאה ה-20. וחובבי אופרה יוכלו לקנות כרטיסים להקרנה של אחת האופרות היפות והמוכרות ביותר, "דון ג'ובאני" שצולמה בבית האופרה של ליון.
גם אמנות פלסטית מצולמת מוצגת בפסטיבל התל אביבי הזה, ביניהם סיפור חיין של גוגן, ושל פרידה קאלו. יהיו נוספים, אבל נראה לי ששווה במיוחד לצפות בסרטים הדוקומטרים על פיקאסו ועל רנואר. בסך הכל כולל פסטיבל "אמנות על המסך" 16 סרטים ב-20 הקרנות. המופיעים המצולמים עולים 75 שקלים, הסרטים -50 שקלים.כל היצירות המצולמות הן עם כתוביות בעברית, וניתן לרכוש כרטיסים באתר: WWW.EDENCINEMA.CO.IL או בטלפון *6876
אחרון חביב וגם מפתיע הוא פסטיבל הקולנוע הצ'כי, ארץ שיש לה כלפינו, ולנו כלפיה, יחס מיוחד, מאז סייעה לישראל בנשק במלחמת השחרור ורגשות של שיתוף גורל על הסיפוח האלים שהיטלר סיפח אותה בתחילת מלחמת העולם השנייה, הטנקים הרוסיים ששטפו את בירתה בשנת 1968, "ימי האביב של פראג", "החייל האמיץ שווייק" ועוד הרבה. והחודש, בין ה-14 ל-31 באוגוסט, יציגו הסינמטקים בארץ את מיטב הסרטים של הקולנוע הצ'כי. שישה סרטים בחמש ערים. טקסי הפתיחה יתקיימו בירושלים ב-14 בחודש, בתל אביב ב-15, בחיפה ב-16, ובכולם סרט הפתיחה נקרא "שרלטן", שייצרה יוצרת הקולנוע המפורסמת אגניישקה הולנד. מספר בו על מטפל מצליח בצמחי מרפא, שמסיבות פוליטיות מאשימים אותו ברמאות ובשרלטנות, וכשהוא מוצא את עצמו בצד לא נכון של החוק, עליו לבחון מחדש את אמונתו ומחויבותו לייעוד שמצא.
נימה פוליטית המחזירה את הצופים לאביב של פראג נמצאת בסרט הקומי הציני "הנה האיש הומולקה", וסרטים נוספים הם "האיש הרחפן" (כימאי צ'כי שעבש כמה שנים בישראל, היה עד כאן לפיגוע טרור, חווה משבר קיומי ומתכנן פיגוע באמצעות רחפן, באצרו שלו, ו"הכרכרה לווינה" שגם הוא מתקופת הכיבוש הנאצי.
מעניין יהיה לראות בפסטיבל הצ'כי גם את הדוקו-דרמה על חיי המלחין הצ'כי המפורסם דבוז'אק. הערה אישית: כמי שרוותה מדי ומאסה מדי בקולנוע ההוליוודי על גיבורי העל שלו, מרדפי המכוניות, היריות, הקלישאות וסד הפוליטיקלי קורקט, סרטים אירופאים הם עבורי משב רוח קולנועי רענן ומלהיב. וכזה הו גם הקולנוע הצ'כי.
