שני סרטים מצוינים עלו אתמול בבתי הקולנוע בארץ, שבנוסף למשחק ובימוי מעולים יש בהם משהו נוסף המלמד על התבגרותו של הקולנוע העולמי. והדבר מצדיק במיוחד ללכת לראות אותם. בעשורים האחרונים למדנו שתעשיית הקולנוע התפצלה לשניים, יצירות המיועדות לקהל צעיר עם גיבורי על וסיפורי פנטזיה, קומיקס ורומנטיקה, ויצירות לקהל בוגר שזמנו בידו. סרטים העוסקים בבעיות הקיום והתעסוקה, היחסים האישיים והמאבקים החברתיים והפוליטיים, שלא מופקים באולפנים גדולים למטרות רווח בעיקר, וגם זוכים לפסטיבלים משלהם, כמו פסטיבל טריאבקה האמריקה. סרטים הנותנים סיכוי לשחקנים בוגרים ובשלים.
אבל "הכישרון של גברת הייסמית'" שראיתי בקולנוע לב בדיזנגוף סנטר, ו"האישה העשירה ביותר בעולם" בהפצת קולנוע חדש בע"מ שראיתי בסינמטק תל אביב מדגימים התפתחות מעניינת נוספת: במקום לקחת שחקניות צעירות יחסית ו"לבגר" אותן באמצעות איפור, לפי דרישות התפקיד, כמו שנהגו לא פעם בעבר, מככבות בהם שחקניות מבוגרות באמת, מצוינות, מרתקות, שרואים את גילן האמיתי.
הלן מירן הנפלאה, בת 80 שלא מסתירה אף קמט בפניה עתירי האופי ויופי הזקנה, היא הגברת הייסמית', סופרת ותיקה המתעתעת ומשתעשעת בסוכן ספרותי צעיר המגיע למקום התבודדותה המרוחק כדי לשכנע אותה לכתוב עוד ספר בסדרת מתח בת חמישה פרקים עד כה, עם גיבור רוצח, סדרה שהעשירה את המו"לים שלה. הסוכן נשלח בעקבות סוכן קודם שקיבל את אותה המשימה ולא חזר לשולחיו ונעלם כליל. מדוע, איש לא יודע.
הלן מירן ב"כישרון של גברת הייסמית'"
משחק המוחות הערמומי בין הקשישה המרתקת ואולי מסוכנת, לצעיר הנחוש, ממגנט את הצופים. מירן לא איבדה דבר מכישרונה, שחקנית שיש לה כבר שני פרסים אוסקר, על הסרטים "גולדה" ו"המלכה", והיא מלכותית וגמישה גם היום ולו זה היה תלוי בי הייתי מעניקה לה אוסקר שלישי.
האם הצעיר מצליח במשימתו? האם הסופרת הייסמית' כותבת את החלק השישי בסדרת המתח שלה? את זה תראו בסרט, שיענג הודות לחוויית ההתבוננות באחת השחקניות הגדולות ביותר בדורנו.
גם איזבל הופר כוכבת הסרט הצרפתי "האישה העשירה ביותר בעולם" כבר לא צעירה. היא בת 70. וכאמור לא מסתירים את גילה. מדובר בסרט המבוסס חלקית על מעשה שהיה, על ליליאן בטנקור, יורשת אימפריית הקוסמטיקה לוריאל, שפגשה את הצלם\ סופר פרנסואה-מארי בנייה, שצילם אותה לשער מגזין לידידה הצמוד. ליליאן העניקה לפרנסואה במהלך השנים מתנות בשווי של יותר ממיליארד יורו, כולל ציורים מפורסמים יקרי ערך ופוליסות ביטוח.
חודש אחרי מות אביה של ליליאן, תבעה בתה את הצלם שיחזיר לה את הכסף בטענה של ניצול אדם חלש גופנית ונפשית. משפט בטנקור הפך לסנסציה צרפתית ועולמית. בסופו של דבר אכן פרנסואה הוצא מן הצוואה, והבת שנישאה ליהודי אחרי שהתגיירה ושני בניה, עדיין אוחזים בחלק גדול של מניות לוריאל.
איזבל הופר ב"האשה העשירה ביותר בעולם"
בסרט, הופר היא תואמת ליליאן, ושחקן בעל נוכחות כריזמטית בשם לורן לאפיט משכנע מאוד בתפקיד הידיד הנצלן. יש הבדל של עשרות שנים בגיל בין השניים, ואין רומן, כי הצלם הוא הומו, אבל בהדרגה מבינים גם את הצורך של המיליארדרית בידידות הזו, כי היא בודדה, לא משלימה עם ההתגיירות והבעל של בתה, ונהנית מאוד מהנוכחות, ההומור ותשומת הלב של הצלם השרמנטי. וגם מבינים את התנהגותו של הצלם הצעיר, שחמדנותו לא יודעת שובע, וגם לא התשוקה שלו להסתובב בטרקליני של עשירי תבל.
השילוב בין הצורך העמוק להיות נאהב מצד האישה המבוגרת, והצורך העמוק לא פחות לזכות במתנותיה וכספה מצד הגבר הצעיר, הופך לפינג-פונק פסיכולוגי מרתק. עוזר כמובן גם המשחק המעולה של השניים.
בצילומים: הלן מירן כסופרת הייסמית', ואיזבל הופר היורשת המיליארדרית וידידה החמדן ולורן לאפיט
