החורף הוא העונה המסוכנת ביותר לתופעה של מוות בעריסה שכידוע אין עדיין אמצעי חד משמעי למניעתה. המוסכמה בציבור היא שבישראל זה לא קורה. אבל אחרי שגם אצלנו כמה עוללים נמצאו ללא רוח חיים במיטה, מתייחסת לסכנה הזו פרופ' ציפי דולפין, לשעבר מנהלת מחלקת פגים ויילודים בבית חולים מאיר וכיום רופאת ילדים עם התמחות בפגים ויילודים במרכז מומחים לרפואת ילדים MEDIKIDS .
צילום: נ. גולן. תמונות אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
מהן הסיבות למוות בעריסה בקרב תינוקות רכים?
פרופ' דולפין: נהוג לחשוב שזה קורה בגלל חוסר בשלותה של מערכת העצבים בחודשים הראשונים של החיים.
מדוע דווקא בחורף?
פרופ' דולפין: כנראה בגלל חימום יתר של החדר בו נמצא הילוד. צריך להקפיד על טמפרטורה של סביבות 23 מעלות, 24 לכל היותר.
יש אמצעים נוספים שיבטיחו מפני אסון כזה?
פרופ' דולפין: בעקבות מחקרים אפידמיולוגיים שקבעו את גורמי הסיכון השכיחים למוות בעריסה הגענו למסקנות ברורות נוספות לנושא החימום בחדרים.
אסור שהתינוק יירדם על הבטן וגם לא על הצד, רק על הגב. אבל כאשר התינוק ער, ובהשגחה הורית כן לשים על הבטן. רק במשך היום ולא בשנת הלילה.
חשוב לדאוג שמיטת התינוק תהיה פנויה מכל חפץ
.
שהמזרון במיטה יהיה כזה שהתינוק לא שוקע בתוכו. כלומר מעט קשיח ומחומר "נושם". קיים תקן ברור למזרנים של מיטות תינוקות וצריך לברר בשעת הקנייה את הנושא.
הנקה היא פקטור שמגן על מוות בעריסה. אצל תינוקות יונקים הסיכוי נמוך יותר.
בלילות קרים במיוחד, כשההורים מרגישים שהם רוצים שלתינוקם יהיה חם יותר, עדיף להלביש אותו בעוד שכבה דקה, שמאפשרת תזוזה – אבל לא לחמם יותר את החדר.
ורצוי מאוד גם לא לעשן בסביבת התינוק.
