היא רוצה לטוס לחופשה, לו הכי טוב להישאר בבית. היא אוהבת חידושים ויציאה משגרה. הוא חרדתי וחושש לשלום הצאצאים בדרכים. הילדים כמובן לצד האם, גם הם רוצים להגיע למקומות חדשים. ומי בסוף מנצח? – היא כמובן. המשפחה יוצאת לדרך, קצת מסתבכת, קצת טועה, קצת מסתובבת בין גורדי השחקים של ניו יורק ובין היונים בסנטרל פארק, פוגשת שף סיני מפחיד. עוזרת לשחרר אסיר מכלובו, וטסה הלאה.
מכירים את קלישאת הפרוגרס הזו של הקולנוע האמריקאי הפמיניסטי על יחסי כוחות משפחה? – אבל ב"סיפור הברווזים", שעלה בבתי הקולנוע לקראת פסח, ומתאים לכולם, מגיל חמש ומעלה, יש טוויסט בעלילה, ההופך אותה למשעשעת ורעננה יותר. יחסי הזוגיות וההורות כולל ויכוחים, מריבות ופיוסים, מתרחשים במשפחה של ברווזי מולארד בסרט אנימציה חדש של חברת סטודיו אילומינייטן, שאחראית גם להצלחות כמו סדרת המיניונים או האחים סופר מריו.
האנשה של בעלי חיים, מלווה את התרבות האנושית מאז משלי שועלים מלפני אלפי שנים. אידאות ותכנים של מוסר השכל, קל יותר לבלוע ולהפנים כאשר לא אנחנו, אלא נגיד שועל (כמו במשל "השועל והכרם"), מככבים בעלילה. אבל בסרטי האנימציה האמריקאים, את מוסר ההשכל או קידום המסרים הפמיניסטיים מאכילים בכפית, וזה הרבה פחות מתוחכם.
בעיה נוספת עם העלילה של הסרט היא מספר הפעמים שהשם ג'מייקה עולה בה בנימה של געגועים והשתוקקות. יעד המסע של אמא ברווזה הוא האי ג'מייקה, המתואר שוב ושוב כגן עדן עלי אדמות. לרגעים חשבתי שהסרט הוא תשדיר של משרד התיירות הג'מייקני.. או שסוכני נסיעות השתתפו במימונו.
בלובי של בתי הקולנוע הוט בעופר הקניון הגדול בפתח תקווה.
אלא שהקסם של הציורים המונפשים, הברווזים והיונים כובשי הלב, הרמה הגבוהה של הרקעים, מניו-יורק והאוקיינוס ועד הנחלים והפרחים של ג'מייקה, כולל הצחוקים פה ושם, כמו אלה שסוחט השף הסיני והתוכי האדום הציניקן, משכיחים את הביקורת ואת התמיהות. עזר מאוד גם הצחוק המשוחרר של מאות הילדים שצפו איתי בהקרנת הבכורה שנערכה בשישי האחרון בבתי הקולנוע הוט קניון עופר הגדול בפתח תקווה.
הקניון דאג להזמין להקרנה הזו כאורחי הכבוד ילדי מפונים מקרית שמונה ומהצפון, וילדי מילואימניקים, הציף את הלובי של בתי הקולנוע שלו בפיצות, פופקורן, משקאות מוגזים ומיצים, וסוכריות גומי ושוקולד, דאג לתפזורת של מפורסמים וכוכבי רשת, שסביב כל אחד מהם נוצר מהר זר של ילדים שביקשו סלפי, ובסך הכול הצליח להעניק תחושה של מסיבה עליזה שהדחיקה לזמן מה את המתחים של חיינו.
צפיתי בגרסה המדובבת (היה גם אולם שני ללא דיבוב), ורשף לוי בתפקיד האב הברווז החרדתי, עושה עבודה מצוינת. גם בגרסת המקור משתתפים כוכבי קולנוע מעולים כמו אליזבת' בנקס ודני דה ויטו.
