צילום נעמי גולן
כבר חודש פלוס הילדים מנותקים מלימודים. כבר חודש פלוס הם ממוגנטים לטלפונים הניידים ולמשחקי המחשב. ויש עוד כמעט חודש שהם ימשיכו בכך. אז איך לרתום את המשיכה שלהם למסכים הקטנים לפעילות שכלית משמעותית יותר? ושאלה שמטרידה אותי לא פחות: איך לגשר נכון על התקופה שהמוח כמעט שובת מקליטת ידע, כדי שהם לא יתחילו את שנת הלימודים הבאה כלוח חלק, טבולה ראסה? – ההצעה שלי: הטכנודע בחדרה, מוזיאון לרפואה, חלל ומדע.
ביקרתי שם לפני ימים אחדים, עם בן 11 ובן 15.5, בהשקת חוויה בשם "מסע במנהרת הזמן", וראיתי איך אפשר לרתק ילדים ונוער לתגליות והתנסויות מדעיות וטכנולוגיות עד שהם מרותקים במשך שעות כאילו מדובר בבידור נטו, כמעט בלי להיות מודעים לכמות הידע שהם מפנימים ובולעים. חבל שאין פעילויות כאלה בבתי הספר, וטוב שיש לפחות מוזיאון שמדגים איך עושים זאת נכון.
אתחיל דווקא מהסוף, מפעילות הסיום המשותפת באודיטוריום. מורה למדעים במקצועו, אדם כריזמטי שחבל שאני וילדיי לא נתקלנו כמותו בבתי הספר שלנו, הצליח להעביר נושא כמו גלי קול באמצעות משחק הילדים של חוט מתוח בין שני כלים, אליו הזמין את אחד הילדים באולם. בקטע האינטראקטיבי השתתפנו בחידון על תולדות המצאות מדעיות וטכנולוגיות באמצעות אפליקציה בניידים, ולקינוח יצק המורה מים על קרח יבש והעלה ענן אדים מרשים ופוטוגני (ראו בצילומים המצורפים).
עוד קודם לכן, הגענו לשתי מעבדות מתוך הארבע בהן הדגימו את המסע בזמן. בראשונה, המיקרוסקופ הדיגיטלי, למדנו על הגדלות של יצורים וחומרים זעירים. טפטפנו טיפת מים וראינו שהיא בעצם כמו זכוכית מגדלת, קיבלנו גם זכוכית מגדלת שהאדם המציא בימים עברו, לאחר מכן בינוקולר, ובהמשך מיקרוסקופ ועד להסבר מפי המדריכה על הקפיצה הטכנולוגית החדשנית של המיקרוסקופ הדיגיטלי. כל הילדים התנסו במכשירים האלה שהיו בחדר ובנוסף התבוננו בסרטון וידיאו שליווה את ההתנסות.
השלב הבא היה חדר מחשבים, עם משחקי ילדות משנות ה-80 שרגשו מאוד הורים שליוו את הקטנים, כמו בתי נועה למשל, שהגיעה עם שני נכדיי, וזכרה את הסופר מריו, הפאקמן, ויתר להיטי הענק של ילדותה. שני הבנים שהיו איתנו למדו תוך כדי משחק על כרטיסי המסך, על הקיבולת האיטית והמעטה של מחשבי העבר ועל יכולות האחסון העצומות של ימינו. מכונת זמן כבר אמרתי?
במעבדות האחרות, אליהן לא הספקנו להגיע הפעם, סיבה מעולה לבוא לשם שוב, לומדים איך כתבו בדיו ונוצה בתקופת הרנסאנס, והילדים מנסים לכתוב בעצמם עם נוצה, איך כותבים בדיו סתרים, איך כותבים בעט תלת ממד ואיך במקלדת ועד ימי הכתיבה הווירטואלית בעט על מסך מחשב. לא אוכל לפרט את כל ההיצע במוזיאון הזה, כולל החלל, הפלנטריום (עם המעבדה הרפואית ועוד, אוסיף רק שמבחינות מסוימות שיא השיאים של המסע במנהרת הזמן הוא פארק המוזיאון, שבו לא סתם לומדים חוקים בפיזיקה, אלא מפעילים פיזית פרחים סולאריים, בורג שואב מים (המצאה של ארכימדס היווני מלפני אלפי שנים), קסילופון ענק שמלמד את דקויות הצלילים בסולם של דו, רה, מי וגו'. ראיתי גם פעוטים שהתבוננו בפיות פעורים במסוק הצבאי האמיתי ובמטוס הצבאי הקטן האמיתי המוצגים במקום.
אל תוותרו על הפלנטריום, יש שם סרט על התגליות המהפכניות מאז גליליאו וניוטון ועוד טלקסקופ החלל האבל, כולל ניסויים מעשיים על עדשות ומציאות רבודה, AR. וגם לא על החלק העוסק בגוף האדם, כולל המוח, חיידקים, וירוסים וגנטיקה, אפילו אם מדובר בתשלום נוסף.
שאני ממליצה בהתלהבות, ברור לכל אלה שהגיעו בקריאת הפוסט שלי עד כאן, ועכשיו קצת פרטים מעשיים: עלות הכניסה למסע בזמן היא 70 שקלים לילד ו־35 שקלים למבוגר, ומשך הפעילות המלאה כארבע שעות. המסע יתקיים בימים ראשון עד חמישי במהלך חודש אוגוסט, בין השעות 09:00-16:00. לפרטים נוספים: 04-6333505 / technoda.org.il
בתמונות המצורפות, רשמים מצולמים שלי מהביקור עם יואבי, דודי, אימם נועה וכמובן גם אני.
