מבול ימי ההנחות הבינלאומיים שנחת עלינו, מסוג הבלק-פריידי לסוגיו, גרם לרבות קצת "לאבד את הצפון" בתחום הקניות. ראיתי בקניונים נשים משלמות על בגדים כמעט לפי משקל, מעודדות וממריצות זו את זו להוריד עוד ועוד אפודות, מעילים, שמלות וחולצות מהקולבים והמדפים, שוכחות את שיקולי העלות מול תועלת והשכל הישר. וזה לא נגמר עדיין. טרוף מבצעי ההוזלה של סוף השנה האזרחית ותחילת השנה האזרחית, וירוס שהגיע אלינו מארצות הברית בעיקר, משוטט עדיין בעיקר באינטרנט. אנשים מזמינים ברשת בגדי חורף שבחלקם יגיעו בדואר חבילות רק באביב, אם בכלל. מבחינה זו יריד מקומי כמו SHEEK ME (חפשי אותי, בתרגום לעברית, ובהחלט שווה לחפש), שיזמה הסטייליסטית לימור כץ, והוא מתקיים כמה פעמים בשנה, מציג אופציה אחרת, לקניות בהוזלה.
שדה בר. צילום אלה לוזון
אחת המעלות הגדולות של היריד הזה, הוא מתן הזדמנות לאופנה מתוצרת מקומית להגיע למלתחה שלנו. גם למעצבות הישראליות ראוי לתת הזדמנות. הן אמנם יכולות להוריד מחירים הרבה פחות מאשר התוצרת הסינית, אבל את הבגדים שלהן ניתן למדוד במקום מרוכז אחד, וגם להרגיש שאנחנו תומכות בתוצרת כחול-לבן. יריד ה-SEEK ME הנוכחי, מתקיים השבוע, ימים שלישי ורביעי (5-6 בדצמבר) בגבעת שמואל. מעצבות ישראליות מכל תחומי האופנה מציעות בו ביגוד, אביזרים, והנעלה מקולקציות חורף 2017 חדשות, כמובן בהנחות מיוחדות לאירוע בטווח של 20%-50%. מדובר במספרים מצומצמים לכל פריט, עוד יתרון, לא אפודה או חולצה שתראו מחר-מחרתיים על כל אישה שלישית ברחוב.
חוה הכט. צילום חני פולק
כרגיל ביוזמה שהפכה כבר למסורת, רק נשים מגיעות, ורק אופנה המתאימה לנשים דתיות. בקיץ הפרט הזה משמעותי אמנם יותר מאשר בחורף, כשהקור שחוזר ביומיים האלה גורם לכולן להתכסות יותר, ועדיין מרשים לראות את המספר ההולך וגדל, מיריד ליריד, של מעצבים המתחשבים בגדרי הצניעות.
ננה. צילום טל ברושל
בין השמות החוזרים כבר כמה שנים, מצאתי את שדה בר, ננה, צ'פצ'ולה, ועוד. פאשניסטיות יזהו כנראה גם את מיש-מש, דקלה קדם, הדרא, חיה הכט ועוד. היריד סוגר את שעריו ביום שלישי באחת עשרה בלילה וביום רביעי בעשר בלילה ופרטים נוספים אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק שלו.
