צילום: נעמי גולן
אתמול, חמישי, היום האחרון של תערוכת "ישראפוד 40" באקספו תל אביב, אירוע המזון, האירוח והקמעונאות הגדול והחשוב בארץ שמארגנת קבוצת שטיר, היה עדיין צבעוני, עתיר מבקרים ועוד יותר עתיר נשנושים וטעימות שהבטיחו שאף אחד לא יצא משם, וזה כולל אותי, רעב או צמא.
קשה לתמצת התכנסות כה גדולה של יצרני מזון וחידושי בישול, אפיה, אירוח, וטכנולוגיות מטבח ושיווק, ברשימה קצרה אחת, אז אספר רק על כמה נקודות שבלטו ביותר בעיני. והראשונה, כמובן, העובדה שלמרות שלפי תקשורת הנכאים המקומית, אנחנו מנודים בכל העולם, ראיתי יבוא מצרפת ופולין, פינלנד ואוגנדה, הודו וסרילנקה, הפיליפינים ואזרביז'ן, בלרוס וקוסובו. תאילנד ואלבניה. מרשים כבר אמרתי? – אז בואו, לא צריך לבלוע כל מה שרואים בטלוויזיה וברשתות החברתיות או קוראים בעיתון.
נקודה שנייה: כשרות. כמעט כולם, כולל מזון מיובא מרחבי העולם, היו מצוידים בתעודת כשרות. הרוב, כשרות הבית יוסף, אבל היה גם של הרב מחפוד ושל בד"צ, וכמובן של הרבנויות המקומיות. ואם נתקלתי בתוצרת תאילנד או כמה מהיישובים הערבים בגליל העליון ללא כשרות, הצוות בדוכנים האלה סיפר בהדגשה שהם בתהליכים ובשנת 2026 כבר תהיה להם תעודה.
במישור המקומי מנקודת המבט של רשתות המזון הייתה נוכחות למובילים כמו רמי לוי, יוחננוף, שטראוס, קרפור אסם-נסטלה, ועוד רבים, ולצידם עשרות יצרנים קטנים של עוגות ובצקים ממולאים (מי אמר קרפלעך ולא קיבל?) והמצאות חדשות. דוגמה: נקניקיות מפטריות של חברת מרינה, שגם טבעונים יוכלו לאכול וגם קרניבורים יטעמו בהם טעם אותנטי של בשר.
הדגש על המודעות הבריאותית בא לידי ביטוי בעוד דוגמאות שהציעו למבקרים, כמו צ'יפס ואבטיח ואננס, קרקרים מקמחים מפתיעים כמו תורמוס או טאף אתיופי, שהם חידוש בארץ של יצרן מקומי בשם "איש של לחם" . ממליצה לחפש גם את "בילטונג" של חברת הסלס סופר ביפ, שזה חלבון בריכוז גבוה בייבוש טבעי ללא תוספת סוכר או משמרים. ואם ייבוש, אז הוצגו בפנינו פיסות בשר מפורק ומיובש, פטנט ארגנטינאי, שניתן לשמור לאורך זמן מחוץ למקרר, או בשר מטופל תרמי, ללא בישול ואפייה של חברהבשם א.א. ההר הטוב.
היו אפשרויות משעשעות מבחינת החך כמו להשוות כיסונים של "השף הבוכרי" לעומת אלה של הדוכן הגיאורגי, או להתנסות בקפה שהוצג כטוב ביותר בארץ. כשכל הטוב הזה, כולל הפיצות המופלאות של דונה איטליה, הצמיא אותי, המשיך הטרנד הבריאותי גם בשתייה: בקבוקים בהרכבים חריגים כמו סלק ופירות יער, על טהרת ירק והפרי ללא כל תוספת של חברת אדם אדם משקאות.
בגדול, הסופר פוד והגידולים האורגניים היו כוכבי באירוע, בשמני זית, מצים, תבלינים, תמציות, מוצר פרוביוטי בשם טמפה, עשוי בעבודת יד בשיטה אינדונזית, וזה מזכיר לי שרוב מוצרי המזון של היצרנים הקטנים והגדולים יותר, כמו העוגות המפתות של ברון, היו עבודת יד.
לא אתעכב על הציוד הטכנולוגי, שהוא לא מעניינו כאן, אבל כן אמליץ למי שהחמיץ השבוע את התערוכה הזו לא לשכוח להגיע, כמבקר או כמשתתף בישראפוד 41 של השנה הבאה.
בנתיים אפשר להתרשם מהאירוע בתמונות המצורפות מהביקור שלי אתמול.
