מיכאל וסבתא נעמי בטיול בבניאס
אומרים שנכדים הם הריבית על ההשקעה שלנו בילדינו –
אז את מיכאל הריבית דריבית.
אומרים שנכדים הם הקצפת של חיינו –
אז את מיכאל הדובדבן שבקצפת, ואולי צריך לומר בימינו: התותים.
נבונה, דעתנית, בעלת יכולת מפליאה להבין כמעט מגיל אפס
שמבוגרים הם לא גיבורים כל יכולים אלא יצורי אנוש עם פגמים וחולשות,
ולא להיבהל או להתקפל בגלל התובנה הזו.
דוגמה: כששאלת אותי פעם באיזה מקצוע כדאי לבחור כשתהיי גדולה,
אמרתי: חוקרת סרטן.
לא ענית מיד. אבל אחרי שבוע אמרת בכובד ראש:
חשבתי על ההצעה הזו והחלטתי שלא.
כלומר, לא בחרת באופציה הקלה של להסכים, רק כדי למצוא חן בעיני.
וזה מעורר כבוד. וגם מסביר מדוע מאתגר לגדל אותך.
מרשימה גם היכולת שלך, כבכורה טיפוסית, לקחת אחריות על הילדים הצעירים ממך במשפחה:
לחמם להם אוכל, להכין חביתה, לקצוץ עבורם ירקות, להיות המבוגר האחראי (בלי לשכוח את התרומה של אביה למשימה הזו, אבל עליה נדבר בבת מצווה שלה).
מיכאל וסבתא נעמי בבילוי משותף בקניון
מיכאל, הגעת לגיל 12, גיל המצוות, גיל הבגרות הראשונית, כשכיף לשוחח איתך, כיף לשיר איתך,
כיף לצאת איתך לקניות, בקיצור, את ילדת כיף.
המשיכי כך.
