קיבלתי דיווח על עלייה ברכישת מוצרים בשני תחומים: ג'אנק פוד ותרופות הרגעה. תמר ידין, דיאטנית קלינית היועצת לחברת הרבלייף אומרת שזה טבעי, כי בתקופות רוויות מתח וקושי, מופרשים במוח רמות גבוהות של קורטיזול, שגם מעלות את רמת הסוכר בדם, וגם גורמות לתאבון מוגבר, ולכמיהה לסוכרים, פחמימות וקפאין.
כדי לא להיכנע לסיכון הבריאותי של התופעה, מציעה ידין ליישם את העצות הבאות:
לאכול כמה ארוחות לאורך היום ולא ארוחה אחת גדולה. כך המזון מתעכל בצורה טובה יותר והרעב נחלש.
בכל ארוחה לכלו חלבון כי הוא מעודד שחרור אינסולין מתון ומרסן רעב וכמיהה לפחמימות.
לקבוע שעות קבועות לאכילה. ואם צריך, אפילו לנהל יומן אכילה מסודר.
לא לאכול תוך צפייה בטלוויזיה או בניידים.
להשתדל כל יום לבצע איזו פעילות גופנית.
צילום באדיבות סטודיו חלי ממן
ברשימת המזונות שידין ממליצה עליהן יש בגדול עלים ירוקים, וגם דגים, סויה, זרעי פשתן, קטניות ודגנים מלאים, ביצים, אגוזים, פירות יבשים, אבוקדו, בננות, תרד, עגבניות, וצמחי התבלין כוסברה, בזיליקום ושמיר. להרגעה נפשית היא מציעה חליטות של קינמון, קמומיל ומרווה. ולמתאווים לשוקולד, שיהיה מריר עם 70% מוצקי קקאו.
קיבלתי גם עצות לזמנים של לחץ ומלחמה מד"ר איה בן שלום, מנחה בכירה בחלי ממן. היא מזכירה בין היתר לשתות הרבה כי התייבשות עלולה להחמיר את המתח. ואם מתקשים לשתות מספיק מים, אפשר גם מרקים וחליטות צמחים.
צילום באדיבות סטודיו חלי ממן
זמנים קבועים לאכילה, גם הם כלולים בעצות שלה, שוקולד מריר, דגים שומניים ובננות, שמסייעים לשחרור סרוטונין במוח. וכמובן פעילות גופנית. אם חוששים לצאת, אז אופני כושר ביתיים, יוגה, ריקוד, בתוך מרחבים סגורים.
הרפואה הסינית והרפואה היפנית, מתמחות בהורדת לחץ נפשי (סטרס), ואורלי טלמור העוסקת בין היתר באונקולוגיה סינית ביחידה האינטגרטיבית, במרכז דוידוף, בבית החולים בילינסון מציעה רשימת מזונות נוספת להקלה נפשית: תרד, כרוב, נבטים, אצות (כלורלה וספירולינה), חליטת מליסה, תה ירוק (שמאחר שיש בו כמות קטנה של קפאין, לא לשתות אותו בערב)., קטניות, ביצה אחת ליום, אורז, קינואה.
צילום יח"צ
פעילות גופנית, כמובן, וטיפול בדיקור ושיאצו. לגבי שני האחרונים, אני מוסיפה שנקווה שהמעניקים טיפולים כאלה עדיין זמינים, כדאי לברר בקופות החולים או ברשתות החברתיות.