בובות הן לא (רק), משחק ילדים. הן מלמדות על רוח התקופה ("צייטגייסט"), ערכי החברה, רמתה הכלכלית והמוסרית, והמסרים שהמבוגרים מעוניינים להעביר לדור הבא. ההוכחה המובהקת ביותר לכך ניתנה בשנות ה-60 והכ-70 של המאה שעברה, כאשר בובות אפרו-אמריקאיות החלו להופיע בחנויות הצעצועים – במקביל לתנועה לשוויון זכויות השחורים. כיום ניתן למצוא שם גם בובות היספניות….
כל הסיכויים שגם הילדים שלכם ביקשו שמים וארץ תמורת פדיון אפיקומן שהם "גנבו" במהלך משחק המחבואים עתיק היומין שחז"ל המציאו כדי להשאיר אותם ערים עד ה"חד גדיא" בליל הסדר . ברשימה ההזויה במשפחה שלנו כלול סוס פוני חי, לא צעצוע, בעצם שני פוני, 4 טלפונים חכמים, 4 משחקי וידיאו, אישור להתחבר לפייסבוק, תופים ומיקרופון…
אחרי שיעורי הבית, ולפני ארוחת הערב, נפתח חלון ההזדמנויות היומי למה שבקיבוצים של פעם קראו "זמן איכות". הפיתוי לאפשר לילדים לבהות במסכים (טלוויזיה, וידיאו, מחשב, סמרטפון), ולהניח לנו לנפשנו – גדול. אבל כמעט תמיד כאשר אנחנו נכנעים לו, נשאר בפה טעם של החמצה, ובחביון המוח מסתתרת הידיעה שלא מלאנו נכון את תפקידנו כהורים. ריכזתי…
רוצים לאכול סופגנייה בשקט או לשיר את כל הבתים של "מעוז צור" לאור הנרות? אל תסתפקו בדמי חנוכה בצורת כסף, שטרות או מטבעות, תלוי במצב החשבון: הביאו גם או במקום, משהו מוחשי יותר, בובות שניתן לחבק, להלביש, לדמיין בעזרתן, ומשחקי קופסה תחרותיים. אבל השאלה היא מה להביא. אתם מכירים את התחושה…
מה יכול להיות מסוכן באביזר הקטן המסמל במובהק את חנוכה לא פחות מהחנוכייה: הסביבון? מומחי מכון התקנים הישראלי חושבים שיש בהחלט סכנה. המומחים מדברים על סביבוני עופרת רעילים הנמכרים בדוכני השווקים, שילדים קטנים עלולים להכניס לפה (ואני נזכרת בשיר הילדים הקלאסי: "אבי קנה סביבון לי, סביבון מעופרת יצוקה), על סביבונים מאירים הפועלים…