Blog | הכל טוב | איכות הנאה ומילים טובות

Posted פברואר 19th, 2015 by נעמי גולן & filed under ילדים, צעצועים.

אחרי שיעורי הבית, ולפני ארוחת הערב, נפתח חלון ההזדמנויות היומי למה שבקיבוצים של פעם קראו "זמן איכות". הפיתוי לאפשר לילדים לבהות במסכים (טלוויזיה, וידיאו, מחשב, סמרטפון), ולהניח לנו לנפשנו – גדול. אבל כמעט תמיד כאשר אנחנו נכנעים לו, נשאר בפה טעם של החמצה, ובחביון המוח מסתתרת הידיעה שלא מלאנו נכון את תפקידנו כהורים.

מסגרת לתמונה ממקלות ארטיק ורצועות "וואשי טייפ".רשת קרביץ

ריכזתי כמה מן האלטרנטיבות שיעניקו לנו תחושה טובה, מספקת, מחממת לב, של עשייה משותפת ומהנה. למשל האופציה שסיפקה סדנה שנערכה באחרונה ביוזמת רשת קרביץ, הסדנה נועדה להציע עבודות יצירה ביתיות ליום המשפחה, אבל היא מאפשרת להפוך כל אחר צהריים סגרירי שבו אנחנו מתכנסים בבית, ליום משפחה. דברי הנהלת קרביץ, ממחקרי צרכנים שנערכו ביוזמתה, ולמרות שהילדים היום יותר ויותר טכנולוגיים, עדיין קיים ביקוש וצורך לפעילות יצירה חווייתית מהסוג הרווח בגני ילדים ובחוגי מלאכת יד בבתי הספר. מסיבה זו, לקראת פסח השנה, יכנסו מותגים ומוצרים חדשים לסניפי הרשת כמו "וואשי טייפ", נייר דבק צבעוני בהדפסים שונים, מבית M3, שמאפשר לכסות משטחים שונים, כמו דפי קרטון או מקלות ארטיק, ללא צורך במספריים, דבק או סיכות. את נייר הדבק הזה אפשר לחתוך בידיים, ולכן השימוש בו מתאים לכל גיל. הוא נמכר בגליל באורך 10 מטרים ועולה 12 שקלים. הרשת תציע גם את מוצרי פלדע, הכוללים בין היתר חיתוכים בצורות של פרחים ופרפרים, נצנצים גרוסים, פייטים, חרוזים, כפתורי זכוכית, צבעי בד, מקלות ארטיק וקוביות עץ, כל אלה בעשרה שקלים לערכה. בקטגוריה של הצבעים ניתן למצוא את אלה של קריולה, קריוקה, מאפד, פנטל ופליקן. בצקים צבעוניים ופלסטלינה, ממותג אומגה, דבק ספריי, בריסטולים בצבעים זוהרים, מספריים בטיחותיים מותאמים לילדים וגם מספריים לשמאליים. בקיצור, אפשר להצטייד בכל מה שנדרש להפיכת חדר הילדים או המטבח, שבו מתכנסים בדרך כלל, למגרש משחקים ביתי.

ערכה להכנת כובעי תחפושות. משחקי יצירה. 20 שקלים

בסיוע הערכות של חברת "משחקי יצירה" אפשר להכין לבד בבית לנסיכות הקטנות כתר, שרביט ומסכה, ב-50 שקלים. להשתעשע עם ערכות לעיצוב שיער ולהדבקת תוספות שיער מלאכותיות ומדבקות נצנצים מיוחדות, ב-60 עד 70 שקלים, או להכין כובעים לתחפושת חתול וכלב, באמצעות מזוודת חומרים שעולה 20 שקלים.

ערכת אביזרי נסיכה. משחקי יצירה

בין משחקי הקופסה החדשים שמשתלם מאוד להשקיע בהם אחר צהריים פנוי, הוא זה העוזר לשנן עם הקטנים את כללי הזהירות בדרכים. הוא נקרא "מיכל הקטנה בדרך הבטוחה", המציאה אותו נטע סילוני ומייצרת חברת ספארק טויס בשיתוף פעולה עם עמותת "אור ירוק" וערוץ הופ!. המשחק כולל מסלול התקדמות אלקטרוני, כרטיסים הדורשים מהמשתתפים להבחין בין מה בטוח בדרכים, למה מסוכן, ומרכז אלקטרוני מוקלט בקולה של מיכל הקטנה המורה להם כיצד להתקדם. המשתתפים מתוודעים תוך כדי שעשוע לכללי חציית כביש, רכיבה על אופניים ועוד. מחירו 100 שקלים. ב"יום המעשים הטובים" שיחול ב-24.3 תחלק עמותת "אור ירוק" 1500 ערכות של המשחק הזה בגני ילדים שלוקחים חלק בפרויקט "זה"ב בגן".

משחק ללימוד כללי זהירות בדרכים. מיכל הקטנה. 100 שקלים

צעצועים מאתגרי אינטראקציה, ולא די רק לחבק או להתבונן בהם, אהובים על כל הגילים.

הבובה תותית. חברת הנסיך הקטן

חברת הנסיך הקטן השיקה בובות של דמויות מהסדרה המצוירת, תותית, המשודרת בערוץ הופ! המדיפות ריחות של פירות, עם בגדים ואביזרים שאפשר לסרק אותן, להלביש, ללחוץ על בטנן ולשמוע אותן מדברות ומנגנות, בערכות הכוללת מסרקי, סיכת שיער, משקפי שמש, כלי נגינה, מיקרופון ועוד. כ-90 עד כ-230 שקלים.

צעצועי עץ. טלבר

טרנד הרטרו, החזרה לטבע והמודעות האקולוגית, ואולי סתם געגועים לצעצועים שהורים, סבים וסבתות הכירו בילדותם, כמו סוסי עץ, החזיר את צעצועי העץ לפופולריות. חברת טלבר פופ השיקה מגוון של משחקי עץ מאתגרים ובהם "הכה בפטיש" המכיל תיבת עץ עם חורים, מסלול גלישה לכדורים וארבעה כדורי עץ, שילדים מגיל שלוש ומעלה צריכים להכות בפטיש עץ תוך כדי זיהוי וגדלים והפעלת יכולת להעביר את הכדור הנכון בחישוק שבאותו צבע. 50 שקלים. משחק מבוך מעץ לאותם גילים, הדורש לגלגל כדור לעבר נקודת הסיום מבלי שיפול למלכודת. מפתח התמדה, ריכוז, ושיווי משקל. 90 שקלים. חשבוניית עץ לפיתוח למידה מתמטית. 70 שקלים. ומבוך חרוזים לגילאי 0-3 לפיתוח מוטוריקה עדינה. 110 שקלים.

עצמלה. 129 שקלים. www.etzmaleh.co.il

גם רשת רהיטי הילדים עצמל'ה השיקה בסניפיה סדרה חדשה של צעצועי עץ בטווחי מחירים הנעים בין 49 שקלים ל-349 שקלים (האחרון הוא עבור מטבח עץ מאובזר ועמדת נגרות). בין היתר, מזוודה עם כלי תספורת מעץ, ב-99 שקלים, ומזוודה עם כלי עבודה מעץ (צבת, מקדחה, מברגים וכו'), ב-129 שקלים.

צעצועי עץ. קיובוט. MADEO

מעץ אשור ביערות הנמצאים תחת פיקוח לשמירה על האיזון האקולוגי, עשוי גם ה-cubebot (רובוט-קוביה): משחק חשיבה יפני תלת ממדי, שניתן להפוך מקובייה לרובוט ולהיפך, על ידי שינוי חלקיו. כ-60 עד כ-100 שקלים בחנות MADEO בשוק הפשפשים ביפו.

Posted פברואר 18th, 2015 by נעמי גולן & filed under בריאות.

ריבוי השפעות וההצטננויות בסופ"ש הקר שנחת עלינו גורם לרבים לחפש אמצעי הקלה נוספים על אלה של האנטיביוטיקות מקופת חולים, כאשר בראשם ניצבים תכשירים המופקים משיח הסמבוק השחור. בימי הביניים טענו שמכשפות מתגוררות מתחת לשיח הזה, ושממנו חטבו את הקרש עליו ניצלב ישו. במאה החמישית כתב היפוקרטס, הנחשב לאבי הרפואה המערבית, שמיצוי סמבוק שחור מכייח, משתן ומעורר. הדנים הקדומים העלו מנחות לשיח שגידלו בחצרות, מאמינים שהוא משכנה של אלה המגנה על הבית ויושביו, ואסרו לפגוע בו או לכרות אותו. באותם ימים רווח הביטוי "נקמת הסמבוק".

באירופה נהגו להכין מפירות מבושלים של סמבוק שחור ריבות ומשקאות, אבל נזהרו מאוד מפירותיו הרעילים כשהם במצבם הטבעי. ואילו בעשורים האחרונים גילו מחקרים שונים את הסיבה למעמדו המיתולוגי: הוא אכן מסייע להקל על תסמינים קשים של שפעת, מקל על שיעול ונזלת כרונית בקרב ילדים, ובאופן כללי מסייע בבעיות שונות בדרכי הנשימה.

מצמח בעל מעמד מיסטי הפך הסמבוק השחור לצמח בעל רייטינג מודרני גבוה, המתבטא בעובדה שבתכניתו של המראיין מספר 1 בארה"ב לארי קינג – הוכרז שהוא מהווה מכת מחץ נגד שפעת.

אשכולות הסמבוק השחור. באדיבות הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים

שיח הסמבוק השחור נראה ככיפה שבאביב מתכסה בפרחים ריחניים בצבעי צהוב-לבן ולאחר מכן באשכולות בשלים של פירות בעלי גוון שחור- כחול, סגול – כחול כהה ואדום.

מהפרחים האלה, אומר ד"ר אורי פרגמן-ספיר, המדען הראשי, בגן הבוטני האוניברסיטאי – בירושלים, מכינים ברפואה ההומאופתית "רמדי", תכשיר למערכת הנשימה והריאות. מיכל יקיר, דוקטור למדעי החיים והומאופתית קלאסית, מוסיפה שה"רמדי" הזה מסייע גם במצבים של אסטמה ושעלת, התכווצויות, נטייה לבצקות, הזעה מרובה ונטייה לגזים.

הווירולוגית הישראלית ד"ר מדלן מומצ'וגלו מחלוצות המחקר המודרני של מיצוי הסמבוק, כתבה בעבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה של ציריך כי רכיבים שונים במיצוי הסמבוק השחור גורמים לשיבוש מנגנוני חדירת וירוס השפעת לתוך התאים הבריאים. במחקרים קליניים שהמשיכה לערוך בישראל עם פרופ' זִכריה זכאי-רונס מהמחלקה לוירולוגיה בבית הספר לרפואה "הדסה" בירושלים, גילתה לדבריה עיכוב פעילות של תשעה זני וירוס שפעת שונים, ושיפור ניכר אצל חולי שפעת שקיבלו את המיצוי בהשוואה לאלה שקיבלו פלצבו.

תכשירים רבים מופקים מסמבוק שחור בארץ ובעולם. הנה אחדים מהם מימין לשמאל: סמבוכל של פרמה גורי. סמבופלור של פלוריש. סבמוק של גרין בייבי, נוטרי קר של מרשל, אלדרבלוט של לייף סופר פארם

ד"ר ויויאן ברק מביה"ח הדסה גילתה בשעתו כי תאי דם לבנים מפרישים כמות גדולה של ציטוקינים, חלבוני בקרה, בנוכחות סמבוק, עובדה היכולה להצביע על פעילות חיסונית מוגברת. אשר לד"ר מומצ'וגלו, אחרי ניסיונות כושלים למצוא משקיע לייצור תרופה המבוססת על הסמבוק השחור, היא הקימה חברה לשיווק המוצר כתוסף מזון טבעי. היא גם נוהגת לצטט מחקר שנערך בנורווגיה על-ידי ד"ר ארלינג טום שהוכיח שהתכשיר שלה מקצר את משך מחלת השפעת בכארבעה ימים.

אגב, למעוניינים לראות את השיח רב המוניטין (הוא מרהיב רק בתקופת הפריחה בסוף האביב), הוא גדל כצמח נוי במשתלות גדולות. בחלקת אירופה בגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם. ובצפון הגולן בשולי ישובים נטושים, כנראה שריד לשתילות עתיקות.

Posted פברואר 18th, 2015 by נעמי גולן & filed under מזון ומסעדות.

כל החורף הגשנו חמין לשולחן השבת, עד שבשבוע שעבר נחת עלינו במפתיע סוג של חמסין מאובק וחשבנו שזהו, נפרדים מתבשילי קדירה שמתבשלים שעות ארוכות והנשמה יוצאת עד שהם מגיעים לטעם הנכון אחרי לילה ארוך בתנור או על הפלטה, וריחם הממלא בינתיים כל פינה בבית מענה ומפתה. והנה הגיעו התחזיות לסופת שלגים בסופ"ש, והחזירו אותנו אל הסירים. אבל הפעם, החלטתי, אני מחפשת מתכונים שקל להכין, שלא צריך להשרות מראש, ויחד עם זאת הם משביעים ומחממים כאחרון הטשולנטים. יגעתי ומצאתי. גם מרק כמנת פתיחה וגם קדירת עוף כמנה עיקרית, שמוכנה לגמרי אחרי שעתיים בלבד. המתכונים הם של השף איתי גרונר מ"עוף טוב". ניסיתי את שניהם אתמול במטבחי הביתי הצנוע, בתקווה שיישאר משהו גם לשבת. התבדיתי. המשפחה חיסלה הכול בו בערב והיום אני אוספת מחדש את החומרים הדרושים, לקראת שבת.

** מרק עדשים כתומות עם קבנוס

חומרים:

כוס עדשים כתומות (אין צורך בהשריה מוקדמת). בצל. גזר. גבעול סלרי אחד. 2 כפות שמן זית. 2 ליטרים מים. 3 גבעולי פטרוזיליה. עלה דפנה אחד. קצת מלח ופלפל שחור. קצת פפריקה מעושנת (לא חובה) מקל קבנוס אחד מופחת שומן רווי (למי שאוהב מעט חריף אפשר להשתמש בקבנוס ה-spicy)

להגשה:

מעט פטרוזיליה קצוצה ומיץ מלימון אחד אם תמצאו.

ההכנה:

שוטפים את העדשים כדקה במסננת מתחת למים זורמים. מניחים בצד.

קוצצים דק את הבצל , הגזר והסלרי.

מחממים את שמן הזית בסיר ומאדים בתוכו את הירקות הקצוצים כ-5 דקות.

מוסיפים את העדשים ומערבבים דקה נוספת.

מוסיפים את המים (או הציר) ומביאים לרתיחה.

בעזרת כף מסירים קצף מעל פני הנוזל.

לאחר הרתיחה מנמיכים את האש, מוסיפים את גבעולי הפטרוזיליה, עלי הדפנה, מעט מלח ופלפל , ואם רוצים, גם חצי כפית פפריקה מעושנת שתוסיף למרק טעם מעושן.

מבשלים על אש קטנה כחצי שעה עד שהעדשים רכות ונימוחות .

5 דקות לפני סיום הבישול פורסים את הקבנוס לפרוסות בעובי של רבע סנטימטר ומטגנים במחבת דקה או שתיים עד להשחמה קלה (אין צורך לשמן את המחבת).

מסירים את הסיר מהאש ומוסיפים את הקבנוס המטוגן. טועמים ומטגנים תיבול.

מחלקים את המרק החם לקעריות הגשה ומוסיפים לכל קערית מעט פטרוזיליה קצוצה וסחיטה קטנה של מיץ לחמון.

** קדירת שוקי עוף בירקות שורש

החומרים:

חצי כוס שמן זית. 6 שוקי עורף. 4 כפות קמח. 2 בצלים או 2 חופנים של בצלצלים. 3 ראשי שומר. 2 ראשי שום. 5-6 שורשי פטרוזיליה. 3 שורשי סלרי ו-6 גבעולי סלרי עם העלים. 4 גזרים. 2 צנונים גדולים. צנון שחור אם מוצאים. 2 קולרבי. 2 לפתות. 1/2 בקבוק יין לבן יבש. צרור בינוני של פטרוזיליה. 3 ענפי תימין. חופן עלי זעתר או אורגנו. 3 עלי דפנה. 12 גרגרי פלפל אנגלי. מעט מלח גס ופלפל שחור גרוס.

.ההכנה:

מחממים את שמן הזית על להבה גבוהה בסיר כבד ורחב.

מייבשים היטב את שוקי העוף בעזרת מגבת, מקמחים ומנערים את עודפי הקמח.

מכניסים את חלקי העוף לשמן, מטגנים עד השחמה ומוציאים אותם מהסיר.

קולפים ושוטפים את כל הירקות. אבל מותירים את ראשי השום שלמים אחרי שקוטמים בסכין חדה את ראשיהם כך שהשיניים ייחשפו.

הערה: את הצנון ואת הגזר אין צורך לקלף, אפשר רק לקרצף היטב.

את הירקות הגדולים חותכים לחצאים או לרבעים (לא יותר) ואת הקטנים והיפים מותירים שלמים (גזר , שורש פטרוזיליה).

מוסיפים לסיר את הבצל, את השומר ואת השום. מטגנים עד להזהבה תוך קרצוף תחתית הסיר כדי שהם לא יידבקו.

מוסיפים את שורשי הפטרוזיליה ואת שורשי הסלרי ובעזרת כף עץ מקרצפים שוב את תחתית הסיר.

מוסיפים את הגזרים, פלחי הצנון, הקולרבי והלפת וממשיכים לערבב עד שכל הירקות מקבלים "כוויות" זהובות.

מחזירים את שוקי העוף לסיר , מוסיפים את היין ואת גבעולי הסלרי והפטרוזיליה, התימין, האזוב, עלי הדפנה והפלפל האנגלי.

מתבלים במלח ובפלפל שחור.

מביאים לרתיחה עדינה על אש בינונית ואחר כך מנמיכים לאש קטנה ומבשלים בסיר מכוסה כשעתיים בבעבוע עדין ביותר.

טועמים את הציר ומתקנים תיבול.

מניחים את הסיר במרכז השולחן עם כף גדולה שתוכל לאסוף גם את הרוטב ומוזגים כוס יין אדום וטוב.

Posted פברואר 16th, 2015 by נעמי גולן & filed under אופנה, טיולים, פנאי.

הפרקים האחרונים של תכנית הטלוויזיה "המרוץ למיליון", מתרחשים כידוע בין הנופים המרהיבים של קוסטה ריקה. למרות המטלות הקשות, ה"רצים למיליון" לא מתאפקים ומדי פעם מתעכבים לרגע על מנת להתפעל ממראות הטבע, וזו עוד סיבה טובה לספר בשבחיה של המדינה היפהפייה על נופי הבראשית שלה.

נופי בזלת והרי געש

עיר הבירה של קוסטה ריקה, סן חוזה, היא שער הכניסה העיקרי למדינה, בה ממוקם נמל התעופה הבינלאומי. עם זאת, העיר אינה מעניינת במיוחד וחבל להתעכב בה כשמעבר לפינה ממתינים פארקים וג'ונגלים מופלאים. אם בכל זאת רוצים, ניתן להקדיש לה כחצי יום, כשעל הפרק שני מקומות עצירה מומלצים. הראשון הוא התיאטרון הלאומי, מבנה מהמאה ה-19 עתיר עיטורים ופיתוחים שיגרום לבאים בשעריו להרגיש בארמון מלכותי. השני ממוקם לא הרחק ממנו: מוזיאון הזהב בו מוצגים שטרות ומטבעות היסטוריים, כשהשיא, לפחות מבחינתי, ממוקם בקומה התחתונה המבוצרת כמו כספת ענקית – אוסף תכשיטי זהב טהור מהתקופה הפרה קולומביאנית.

מוזיאון הזהב בסן חוזה

כאשר מגלה אמריקה קולומבוס הגיע לקוסטה ריקה, קידמו את פניו כמה אינדיאניות שענדו תכשיטי זהב. קולומבוס סבר בטעות שהמדינה כולה משופעת זהב ולכן קרא לה קוסטה ריקה (החוף העשיר).

אבל למזלה של קוסטה ריקה, ובניגוד למדינות אחרות בדרום אמריקה, לא היה בה הרבה זהב ולכן לא נשדדה והוחרבה על ידי הכובשים הספרדים שעשו שמות במדינות היבשת שלימים יצאו לה באירופה מוניטין, כמקום שבו "הרחובות מרוצפים בזהב".

לקוסטה ריקה יש אוצרות מסוג אחר לגמרי: היא ממוקמת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, שווה לחוות את שניהם, ומלאה כאמור שמורות עוצרות נשימה. שמורת הטורטוגרו למשל (הנקראת כך על שם הצבים המקננים בה בין יוני לספטמבר). מגיעים אליה בסירת נהרות מקורה, והלינה בה היא בלודג'ים (צריפי עץ), כדי לשמור על הטבע ועל אותנטיות. גם הסיור בשמורה נערך בסירות קטנות השטות בתעלות (אל תשכחו להצטייד במעילי גשם כי הגשם לא מפסיק לרדת שם גם בקיץ).

לסיורים רגליים ניתן לצאת בסמוך ללודג' שבו אתם לנים, ולהגיע אל החוף האטלנטי, מקום קינונם של הצבים. החול באזור הזה שחור, עדות לפעילות הגעשית שעדיין מתרחשת בקוסטה ריקה.

עץ האיגואנות

אחד מהרי הגעש הפעילים הוא הארנל, המוקף שמורה הקרויה על שמו. בדרך אל ההר מתעכבים ליד עץ האיגואנות, עליו מטפסות לטאות הענק הייחודיות האלה. הנוף הבזלתי מרשים. את הלוע עצמו לא תוכלו לראות אלא ביום בהיר במיוחד, ובכל זאת המקום בהחלט שווה ביקור. אגב, ההתפרצות האחרונה של ההר הייתה ב-1968, והיא גרמה לאסון כבד.

לוע הר הגעש פואס

כשעייפים מהסיורים ברגל ובסירה, ניתן להירגע בספא מקומי עם מעיינות מים חמים טבעיים לא גופרתיים, עם מים שחימומם התרמי נובע מהפעילות הגעשית.

שמורת טבע מרהיבה נוספת היא המונטה ורדה (ההר הירוק), שבה תחוו מערכת אקולוגית הנקראת יער עננים. המקום אכן מעונן רוב הזמן וכמויות הגשם הרבות היורדות בו הפכו אותו לבסיס לאלפי זנים של צמחים ובעלי חיים. בתוך מונטה ורדה נמצא פארק סלווטורה ובו גשרים תלויים מעל לצמרות עצי הג'ונגל. האמיצים וחובבי האקסטרים יוכלו לנצל את ההזדמנות ולעשות קנופי – סוג של אומגה מקומית שבה גולשים בגובה רב (צופי "המירוץ למיליון" ראו את המתחרים מבצעים קנופי).

בלילה אפשר לצאת לסיור בג'ונגל לאור פנסים. אל תוותרו ואל תחששו. אין חיות טורפות ביערות של קוסטה רגילה וכל עוד מקפידים ללכת על השביל גם לא הולכים לאיבוד.

ג'ונגלים ירוקי עד

בסמוך לחוף הפסיפיק (האוקיינוס השקט) שוכן פארק מנואל אנטוניו, ולידו מפרץ עם מי טורקיז וחול זהוב. בעלי החיים רגילים לחברת אנשים ומדי פעם רואים קוף המתהלך להנאתו על חוטי החשמל, פרפר הנוחת על הכתף או רקונים הבאים לבדוק מה יש בתרמילי התיירים. הרקונים נראים חביבים אבל לא כדאי להתעסק איתם כי הם עלולים לנשוך, ויעיד על כך המתחרה וובה מ"המירוץ למיליון" שננשך בחוף הזה על ידי רקון.

גם הר הגעש פואס הוא יעד לביקור חובה. הלוע שלו הוא אחד המכתשים הוולקאניים הגדולים ביותר באמריקה הלטינית. אם כי מכוסה לרוב בעננים. מרהיבים לא פחות הם מפלי לה פאס הסמוכים, באתר הכולל גן פרפרים, גן סחלבים וגינת יונקי דבש. מהנה במיוחד לאכול גם ארוחת צהריים, כשצליל טיפות הגשם מתערבב ברעש המפלים, לשאוף את האוויר הצלול והנקי. לספוג את השקט והשלווה בנוף הירוק ולחלום על גן עדן עלי אדמות.

כתבה וצילמה אורית ענבר

Posted פברואר 15th, 2015 by נעמי גולן & filed under בריאות, ילדים.

ילד וכלב", כך מקובל לתאר את המשפחה הצעירה הטיפוסית במדינת תל אביב. אבל האמת היא שברוב היישובים והערים, כולל יהודה ושומרון, מגדלים כלבים הן למטרות שמירה וביטחון והן כחיות מחמד התורמות להעצמה רגשית ואחריות בקרב הילדים. אבל בעוד ההורים מלמדים בדרך כלל את הילדים איך לטפל בכלבים, הם לא בדיוק מודעים לכך שצריך ללמד גם את הכלבים איך להגיב כאשר מופיע בבית תינוק חדש. ד"ר איל נחמיאס, וטרינר ראשי בחברת פורינה ישראל, אומר שגם כאשר מדובר בכלב שכבר פגש בעבר תינוקות, ואינכם חוששים להתנהגותו, צריך לגלות ערנות.

צילום שאטרסטוק

תינוק רך בימים עלול להיפגע מניסיונות משחק תמימים ונטולי כל כוונה רעה, של כלבים פעלתניים ומלאי מרץ. כלב נמרץ וחברותי עלול למשל להפיל תינוק שזה עתה למד לעמוד, כאשר הוא רץ סביבו או קופץ עליו משמחה. או לגלות תוקפנות אם התינוק נכנס בטעות בינו לבין כלב אחר המעורר בו עוינות או בינו לבין קערת המזון שלו. האם משום כך צריך לוותר על אחזקת כלבים בבית? ממש לא. הנה שני סיפורים משכנעים מסוג גילוי נאות, או מסוג בדידי הווי עובדה: א. חייה של אחת מחברותיי ניצלו, כאשר היא הייתה עדיין תינוקת בעגלת שכיבה, ואמה הוציאה אותה להתאוורר בחצר הבית שעמד בעיבורי בני ברק, בימים שהעיר הייתה מוקפת עדיין שדות. כלב המשפחה ששיחק בחצר תקף נחש שהחל לטפס על העגלה. סיפור אמתי שיש לו עדים. ב. ארבעה מנכדי גדלים מיומם הראשון על גבעה בהתנחלות מבודדת בשומרון ביחד עם זוג כלבי זאב ענקיים, כאלה שכבר נלחמו לא פעם בחזירי בר המשוטטים בוואדי שמתחת לביתם, והכלבים האלה עדינים כל כך עם כל תינוק חדש המצטרף למשפחה, שגם כאשר הפעוט דוחף את אגרופו לפיהם, במו עיני ראיתי, הם מקבלים זאת בסלחנות וסבלנות הורית. נוכחותם של הכלבים האלה תורמת תרומה עצומה לתחושת הביטחון בבית. מסקנה: חשוב שיהיה כלב, חשוב לא פחות לדעת איך לנהוג בו. שאלה: האם יש הבדל בין תגובת הכלב המשפחתי לילדים קטנים שהוא כבר התרגל אליהם לבין תינוק חדש? ד"ר נחמיאס: גם אם כלבכם משחק בידידות מושלמת עם ילדים אין לצפות בוודאות את התנהגותו עם תינוקות. ילדים נתפשים בדרך כלל בעיני הכלבים כאנשים קטנים, כלומר כנציגים של המבוגרים הסמכותיים שחייבים לכבד, מה שלא נכון לגבי תינוקות. שאלה: אז אולי צריך להרחיק את הכלב מהבית כאשר צפוי להגיע תינוק חדש? ד"ר נחמיאס: הסיכוי לכך שהכלב יפגע בתינוק הוא נמוך מאוד לעומת מספר מקרי תמותת תינוקות ממחלות, חנק, תאונות דרכים וכו'. אבל כן צריך להשגיח ולוודא שהכלב אינו מתעניין בתינוק יותר מדי. שאלה: עד מתי לבצע השגחה פעילה כזו? ד"ר נחמיאס: קשה לומר מתי ניתן להפסיק את המעקב הצמוד הזה. תלוי בכלב. כך שעדיף להיות זהיר מדי מאשר להרפות מוקדם מדי. שאלה: האם יש שיטה לחנך כלב מראש להתנהגות נכונה עם תינוק חדש? ד"ר נחמיאס: הנה כמה טיפים: למדו להגיד "לא" בצורה החלטית ולא לוותר עד שהכלב מציית. הפעילו חיזוקים חיוביים. בכל פעם שהכלב מציית ל"לא!" שלכם, תנו עוגייה או משהו שהוא אוהב לאכול. תרגלו הדמיות. הציגו לכלב בובה ובצעו לנגד עיניו מה שבדרך כלל מבצעים עם תינוק, כמו החלפת חיתול, עטיפה בשמיכה, הסתובבות בבית עם "הבובה" על הידיים. ומכיוון שכלבים מגיבים בעניין רב לקולות חדשים, ניתן גם להשמיע קולות מוקלטים של תינוק.

צילום שאטרסטוק

** לאחר הלידה, כשהם הטרייה והתינוק עדיין בבית חולים, ניתן להביא לכלב להריח שמיכות או בגדים שהתינוק לבש על מנת לבצע את ההיכרות הראשונית (לא טיטולים מלאים, כי בטבע הממליטות מלקקות את ההפרשות של הגורים ביסודיות. כלב עלול ללכת רחוק מאד כדי לחפש את הטיטולים המלאים באשפה…) וכאשר האם והתינוק מגיעים הביתה, רצוי שמישהו מבני המשפחה יחזיק בכלב או אף עדיף שהוא ישהה בחדר אחר. רק אחרי שהתינוק מונח בעריסה, יכולה האם לגשת לכלב המשפחתי לברך אותו. כך נמנע מצב בו הוא יקפוץ על האם משמחה כאשר הילוד עדיין בזרועותיה. את המפגש הפיזי הראשון בין הכלב לתינוק עושים כאשר הורה אחד מחזיק את התינוק, וההורה השני מחזיק את הכלב קשור. אם קיים חשש שהכלב ילקק את התינוק, ניתן לשים מחסום לפיו ואז לקרב אותו באיטיות צעד אחר צעד אל התינוק, ולהמתין בכל שלב. אם הכלב רגוע ואינו קופץ ניתן אף להגיע למצב בו מאפשרים לו לרחרח את התינוק. רק לאחר מספר מפגשים מוצלחים ניתן לתת לכלב ממש להריח את התינוק במגע פיזי. גם אז ניתן להיעזר במחסום לפיו ליתר ביטחון. שאלה: ומאותו הרגע השניים יכולים להיות זה בחברת זה ללא הגבלה? ד"ר נחמיאס: למשך מספר ימים עדיין לא צריך לתת לכלב גישה חופשית לתינוק ללא השגחה .במיוחד חשוב לשים לב כאשר התינוק בוכה, צורח או מנענע בידיו ורגליו. התנהגות כזו של התינוק עלולה להרגיז את הכלב או לעודד אותו למשחק פיזי מסוכן לתינוק. שאלה: ומה בדבר סיפורים על קנאת כלבים בתינוק, הדומה לקנאת הבכור במשפחה כאשר נולד תינוק "מתחרה"? ד"ר נחמיאס: יש אכן כלבים שדורשים יותר תשומת לב ומרגישים כי הם זקוקים ליותר חיבה ולכן רצוי לדבר אליהם דקה או שתיים, ביום הופעת התינוק החדש, לתת עוגייה או צעצוע החביב עליהם. פעולות שיתנו לכלב את התחושה כי שהותו עם התינוק היא חוויה חיובית ונעימה.

Posted פברואר 15th, 2015 by נעמי גולן & filed under אופנה.

קעקועי גוף מלווים את האנושות משחר ימיה, רואים זאת עד היום באופנות הקישוט של שבטים באפריקה והאבוריג'ינים באוסטרליה, ואולי גם באיסור הקדמון מן התורה של "לא תתגודדו". אלא שאם בעבר קעקועים היו בעיקר חלק מהווי ההתנהגות בבתי הסוהר ולאחר מכן סמלם של כוכבי רוק, היום הם טרנד אופנתי מקובל ותמים עד כי גם ילדים קטנים מורחים על זרועותיהם מדבקות קעקוע, היורדות במקלחת.

קעקועים דיוויד בקהאם בשיתוף פעולה עם אייצ אמ צילום מייקל ג'נסון

דוגמניות ומפורסמים כמו דיוויד בקהאם (הנראה בצילום אופנה של חברת H&M, עם זרועות מקועקעות לכל אורכן בצילום של מייקל ג'נסון. בקהאם משיק ב-3 במרץ 2015 קולקציה שלמה לגברים בשיתוף פעולה עם החברה), מראים בגאווה כל קעקוע חדש שנוסף לגופם. גם חברת נעלי האופנה MARKO המכנה את קמפיין ההשקה שלה SHOOES AND TATOOES פרסמה צילומי אופנה עם מדבקות קעקועים על רגלי הדוגמניות, עם ההסבר הבא: " הקעקועים הזמניים הפכו לדרך קלילה להקפיץ את הלוק כמו תכשיטים ואביזרים נוספים והם הפכו לחלק מהמלתחה".

קעקוע אכיל. צילום יחצ

הוכחה נוספת ומפתיעה, להתקבלות של הטרנד הם מאכלים מעוצבים עם קעקועים. עיצוב המנה משחק תפקיד מרכזי כידוע, גם בהנאה מהאוכל וגם בצילומים של מאפים ותבשילים באמצעי התקשורת. אז השף אלגסנדר זונדר-לחניש, מחברת "אולמוסט סקסי" (almostsexy.com), יזם סטרטאפ חדש: מדבקות של קעקועים אכילים, מותאמות לסוג המזון שמגישים: איורי ימאות למנות של דגים, עיטורים מהמזרח הרחוק לאוכל אסייתי, קעקועים ל"מבוגרים בלבד" למסיבות רווקים, וכו'

זונדר לחניש משוכנע שהפטנט שלו עם הקעקועים משרת את צורך המסעדות למציאת דרכים להתבלט בתחרות הקשה בענף. על ידי עידוד הסועדים להעלות תמונות מזון שהאם אוכלים במסעדה, לרשתות החברתיות ולעשות להם כך פרסומת חינם בקרב חבריהם.

שאלה: מאיזה חומר עשויים קעקועי המזון הללו?

זונדר-לחניש: סיבי סויה. הדבקתם נעשית בהרטבה, ואפשר להסירם בשטיפה. רק חלקם אכילים וחלקם האחר מוצמד לכלי ההגשה ומאפשר כך לעצב ולחדש כלים קיימים בהתאם למנה או האירוע.

קעקועים נעלי מרקו. צילום יח"צ

** על התפוצה הנרחבת של טרנד הקעקועים תעיד העובדה שחברת "סינרון מדיקל", מיישמת כיום טכנולוגיה רפואית חדשנית בשם PicoWay לסייע למי שהתקעקע ממש בחריטה על העור ולא במדבקה קלה להסרה, ומתחרט על כך. הטיפול המאושר על ידי ה-FDA, ומשרד הבריאות הישראלי פועל באמצעות הבזקי לייזר (פולסים) קצרים מאוד (אורכם נמדד בטריליוניות השנייה) המפרקים את דיו הקעקוע לחלקיקים זעירים שהגוף מסלק בתהליכים טבעיים. טכנולוגיית ה-Picosecond Laser הפוטו-מכנית, לא פוגעת בעור כמו הטכנולוגיה התרמית (בחימום) שהיתה נהוג עד כה. לקראת השקת החידוש הזה נערך סקר צרכנים בארצות הברית בהשתתפות כ-30,000 איש, ממנו התברר של- 14.7% מהנשאלים יש קעקוע אחד לפחות על הגוף ו-19% מעוניינים להסיר את הקעקוע. בסקר צרכנים דומה באירופה נמצא כי ל- 20% מהאוכלוסייה הבוגרת יש לפחות קעקוע אחד, ו-20% מהם מתחרטים שעשו אותו.

לינק לוסרטון הדגמה:

https://www.youtube.com/watch?v=wwe9iytAY1g

Posted פברואר 12th, 2015 by נעמי גולן & filed under מזון ומסעדות.

את המשמעות הרוחנית של "זריזין מקדימין" (מי שאוהב את מצוות החגים, ממהר להתעסק בהן הרבה לפני המועד), החליפה בימינו המשמעות החומרית (מי שאוהב לעשות כסף מחגים, ממהר לייצר דברים הקשורים בהם), וכך ריח סופגניות עולה מהרשתות כשבקושי הספקנו לפרק את הסוכה, ומארזי "אוזני המן" מגיעים למרכולים כשעוד לא גמרנו לאכול את המשמשים והתמרים של ט"ו בשבט. אחד היתרונות של ההזדרזות הזו הוא שאפשר לטעום, להתרשם, להשוות מחירים ולהחליט מה שווה יותר ופחות, הרבה לפני פורים. וגם לגלות את החידושים. וחידושים יש גם השנה, כמו בכל אחד משני העשורים האחרונים, כי השף קונדיטורים משתעממים לאפות רק אוזני המן מסורתיים עם פרג, או כי הם משוכנעים שאת החידושים יצליחו למכור בכמויות גדולות יותר.

א. ארקפה בייקרי.

דבר הנסיינית: לאוזני המן במלית קפה אין אסוציאציה פורימית. הם גם לא מתאימים למי שמתנזר מקפאין. אבל כמאפה ליד כוס קפה זה בהחלט טעים. ואילו מלית אוזני המן ללא סוכר, קצת חמצמצה מדי. אלא שזה כנראה המחיר שצריכים לשלם הסוכרתיים.

חידושים לפורים: אוזני המן עם מלית קרם קפה מוקה. ואוזני מן במילוי תפוחים ללא תוספת סוכר.

עוד ברשת: אוזני המן במילוי פצפוצי שוקולד וקרם פטיסייר, במילוי פרג, ובמילוי אגוזים.

המחיר: 4 שקלים ליחידה. 11 שקלים ל-3 יחידות.

ניתן להשיג: בכ-35 סניפי ארקפה ברחבי הארץ.

ב. ביסקוטי.

חידושים לפורים: מלית פרג והדרים, מלית חלבה, טחינה ופיסטוקים. מלית אגוזים מקורמלים. מלית תמרים, אגוזים ותבלינים.

דבר הנסיינית: שילוב הפרג וההדרים מוצלח. מלית החלבה, הטחינה והפיסטוקים מתכתבת עם טרנד הבריאות, אבל קצת עשיר מדי ונדבק מדי לשיניים. אחרי יחידה אחת בלבד מרגישים "מפוצצים". ואולי טוב שכך. מלית האגוזים המקורמלים מתוקה מדי ומיותרת. הכי טעימים, כצפוי, אוזני המן במילוי שוקולד בלגי מריר

הבצק הפריך עם טעמי חמאה ניכרים, איכותי בכל סוגי אוזני ההמן של הקונדיטוריה הזו.

המחיר: 36 שקלים ל-300 עד 400 גרם. למלית האגוזים המקורמלים המחיר הוא 42 שקלים.

ניתן להשיג: בחנויות "ביסקוטי" או בהזמנה טלפונית בכל הארץ.

צילום בועז לביא

ג. ברמן.

חידוש ים לפורים: אוזני המן בציפוי שוקולד.

עוד בהיצע אוזני המן מחולקים ל-5 סדרות לפי סוג הבצק: פריך, בצק שמרים, בצק פריך ללא סוכר, בצק שמרים ללא סוכר וסדרת המיוחדים. כולם פרווה. המליות האופייניות למאפייה הזו: קרם שוקולד, תמרים, חלבה, פרג. או שילובים של חלבה פלוס פרג, אגוזים פלוס תמרים. אוזני המן ללא סוכר הם במילוי קרם אגוזים או פרג.

דבר הנסיינית: הטעם של מרבית המליות סביר, אבל השילוב של חלבה ופרג לא מלהיב בלשון המעטה. אוזני המן ללא סוכר מאכזבים למדי. הכי טעימים: אוזני המן בציפוי שוקולד.

ניתן להשיג: בחנויות של ברמן וברשתות השיווק.

מחיר: 69.90 שקלים לקילוגרם.

צילום אסף לוי

ד. קפה גרג וקפה ביגה.

חידוש לפורים: ברשת גרג, אוזני המן במילוי פרג ושוקולד בניחוח הדרים שמשיגים באמצעות גרידת קליפת תפוז בבצק החמאה וגם במלית הפרג. ברשת ביגה, שבבעלות קפה גרג, אוזני במן במלית שוקולד בלגי וקינמון.

דבר הנסיינית: אוזני המן של גרג פריכים וטעימים ולמלית טעם מסורתי עם מגע מקורי הודות לקליפת התפוז. ברשת ביגה, הקינמון מעניק לשוקולד טעם מוזר. אולי חדשני מדי. לחובבי קינמון מובהקים.

מחיר: 3 שקלים ליחידה ברשת גרג. 33 שקלים למארז של 320 גרם ברשת ביגה.

ניתן להשיג: בסניפי הרשתות.

ה. מתוקה רומסרוויס".

צילום: בני גם זו לטובה

החידושים לפורים: א. שיטת חצי חצי – כל אוזן המן ממולאת ב-2 מילויים (חצי פטל וחצי פיסטוק. חצי תפוז ג'ינג'ר וחצי תפוז. חצי בננה וחצי אגוזי פקאן. חצי פרג חצי קקאו). הבצק צבוע בצבעים שונים. למשל

בצק ירקרק עשוי מתה יפני, בצק חום מקינמון או קקאו, או שקדים. בצק צהוב מכורכום, וכו' וליין טבעוני מבצק פריך עשוי עם חמאת קוקוס.

עוד בהיצע: אוזני המן עם תחליפי סוכר. אוזני המן במילוי ממרח שוקולד השחר עם סוכריות עדשים צבעוניות. אוזני המן במלית חלבה וקפה מנוקדים בסגול.

דבר הנסיינית: הרצון לחדשנות קצת מוגזם. הצבעוניות של הבצקים אכן פורימית וקרנבלית, אבל לא כל מליות החצי חצי, מוצלחת. למשל, השילוב של בננה ואגוזים מזכיר רסק פירות לתינוקות. הכי מוצלח הוא השילוב בין תפוז וג'ינג'ר.

מחיר: 35 שקלים ל-240 עד 270 גרם.

ניתן להשיג: קייטרינג "מתוקה "ROOMSERVICE- 1-700-723-723 משלוחים ברחבי הארץ. חנות הקייטרינג האינטרנטית: http://www.metuka.co.il/Dev2Go.web?Anchor=idune&rnd=1

ו. רולדין.

חידושים לפורים: אוזני המן מצופים בשכבה קשיחה- פריכה של שוקולד ואבקת זהב, במהדורה מוגבלת. מלית של תפוחים ופירורי בצק (שטרוזיל) בסגנון פשטידת תפוחים. מלית אגוזי מלך וקינמון. מלית שוקולד בלגי וקרם קוקוס. אוזני המן ללא תוספת סוכר וללא קמח. מלית תמרים ואגוזים עם תבליני מסאלה.

דבר הנסיינית: המהדורה עם אבקת הזהב מדהימה וטעימה במיוחד, אבל גם יקרה מאוד: 12 יחידות עולות 45 שקלים. המלית עם תבליני מסאלה מעניינת אבל קצת מוגזמת בתיבול.

המחיר: כ-10 שקלים ל-100 גרם.

ניתן להשיג: בסניפי הרשת.

Posted פברואר 10th, 2015 by נעמי גולן & filed under מזון ומסעדות.

על המיקום המדויק של האהבה: לב (כמו שחשבו בעבר), או מוח (בו מקופלת אישיותנו, כולל מחשבות ורגשות, כמו שיודעים היום), אפשר להתווכח. אבל על כוחה של האכילה לעורר רגשות, אין שום ויכוח. ואלה שיגישו ביום האהבה עוגיית לב אדום, אפויה במו ידיהם, למי שאהבה נפשם, הרוויחו אותה בגדול. העוגיות הנראות בתמונה קלות לביצוע, אפילו למי שלא אופה בדרך כלל, בתנאי שיש בבית קורצן בצורת לב.

את המתכון תרמה רשת קפה גרג שלמרות שעוגיות כאלה נמכרות בה, לא חוששת מתחרות מצד פרחי קונדיטורים שכמותנו. גילוי נאות: ניסיתי בעצמי, ואני ממש לא אשפית עוגות, ולמרבה ההפתעה, גם הצלחתי. אז גם אתם מוזמנים:

אין כמו עוגיות לב אדום אפויות במו ידינו לבטוי אהבה. צילום אסף לוי

חומרים – 50 לבבות:

600 גרם קמח. 200 גרם סוכר. 400 גרם חמאה. קורט מלח. חצי כפית תמצית וניל. 2 ביצים. גרידת תפוז אחד.

הכנת הבצק:

לשים בקערת מיקסר עם וו גיטרה חמאה, סוכר, תמצית וניל וגרידת תפוז לעיסה חלקה.

מוסיפים ביצה אחת ומערבבים היטב ולאחריה את הביצה השנייה.

מוסיפים את הקמח. מערבבים לעיסה חלקה, ומעבירים למקרר לשעה.

מרדדים את הבצק על שולחן מקומח וקורצים צורת לבבות.

אופים בטמפרטורה של 160 מעלות כ-20 דקות.

מלקררים ומזלפים בעזרת שק זילוף את הציפוי האדום.

חומרים לציפוי האדום:

200 גרם אבקת סוכר. 50 גרם חלבון. מעט צבע מאכל אדום.

הכנת הציפוי:

מערבבים היטב את כל חומרי הציפוי לעיסה חלקה. מכניסים לשק זילוף ומצפים בעדינות את העוגיות.

חשוב:

צריך להמתין כשעה עד להתקשות הציפוי ורק אז להגיש.

Posted פברואר 9th, 2015 by נעמי גולן & filed under ילדים, ספרים.

השקת מצעים לילדים עם איורי דמויות וסצנות מ"איילת מטיילת", "חנן הגנן" ו"הצב בצבוץ", שלושה רבי מכר של הסופרת והמאיירת רינה הופר, מעוררת שוב את השאלה איך צריך להתייחס ליוזמות של קירוב טקסטים ספרותיים להמונים.

מאיה דגן מקריאה את "איילת מטיילת" בהשקת המצעים החדשים של ורדינון

לפני כמה שנים נתלו שלטים בשדרות תל אביב עם שירים קצרים של משוררים, כסוג של פעילות גבוהת מצח. האם היא הגדילה את מספר קוראי השירה ומכירות ספרי השירה בארץ? במשרדי המו"לים עונים תשובה בת מילה אחת: לא. מוסיקה היא כן אמצעי מתווך בין ספרות לקהל לא ספרותי (עיין ערך "עטור מצחך" של אברהם חלפי). ובגדים? או כלי מיטה? אם נדפיס שירים או סיפורים קצרים על חולצות או מצעים, האם זה יגרום לאנשים לקרוא יותר או רק ליצרנים ולמשווקים להרוויח יותר? כשמדובר במבוגרים, אין סיכוי. הרעיון הזוי. כשמדובר בילדים רכים והוריהם, התמונה משתנה לגמרי.

יהודה שורץ חוגג בחדרו עם מצעי ורדינון ועליהם דמויות איילת מטיילת

כאשר רשת האופנה לבית ורדינון השיקה לפני כמה שנים מצעים למיטות ילדים עם דמויות וטקסטים מתוך "איתמר מטייל על קירות", "מעשה בחמישה בלונים", "איה פלוטו" ו"דירה להשכיר", ההיענות בחנויות הייתה מרשימה ומשכנעת. האם המניע היה נקי מאינטרסים מסחריים? קשה להניח. היוזמה מוצגת אמנם כרצון לתמוך בסופרים ישראלים הכותבים לילדים, אבל אם כך מדוע הולכים על בטוח, כלומר על סופרים שהם רבי מכר בין כה וכה? די ברור שהמוניטין של הספרים האלה, כולל סדרת המצעים עם האיורים והדמויות של הופר שיצאה זה עתה, מגויסים להגדלת מכירת המצעים ולא להיפך. מצד שני, הרעיון הוא חוליה בשרשרת ארוכת שנים בעם ישראל, של מבוגרים הממציאים שיטות לקרב את הטף לטקסטים.

צרויה ו"איילת מטיילת". האם מצעים מעודדים קריאת ספרים?

החל בחז"ל שהציעו לחלק "אגוזים וקליות" בליל הסדר לקטנים המסבים לשולחן, כדי שלא יירדמו בזמן קריאת ההגדה, דרך הדבש שמרחו על אותיות האלף-בית כדי להמתיק את המעבר ללימוד ב"חדר" בקהילות ישראל במזרח אירופה וצפון אפריקה (שלמה בר מה"ברירה הטבעית", מתאר זאת בשיר "אצלנו בכפר טודרא": "וכותבים על לוח של עץ/ בדבש מא' ועד ת'/ …ואומרים לו/ חביבי לקק!/ והייתה התורה שבפה/ מתוקה"), וכך עד ההשקה בימים אלה של "מצעים מספרים" (כותנה. כ-210 עד כ-222 שקלים לסט שלם וכ-90 שקלים לסדין וציפית מחירי השקה), שהתקיימה בספריית בית אריאלה בתל-אביב במחיצת ידוענים שהם גם הורים.

אנסטסיה מיכאלי וריקי בליך בהשקת ורדינון

מאיה דגן ("השיר שלנו", "פעם הייתי"), אם לתינוקת בת שנה וחצי, הקריאה את "איילת מטיילת" ו"חנן הגנן", אנסטסיה מיכאלי (אשת טלוויזיה וחברת כנסת לשעבר מטעם "ישראל ביתנו"), הגיעה עם חלק משבט זאטוטיה, ריקי בליך ("אסתי המכוערת" "אחת אפס אפס") הגיעה עם בתה, נתי קלוגר ("מחוברות", "כאן גרים בכיף"), הגיעה עם התאומות שלה, ואחרים.

נתי קלוגר והתאומות בהשקת ורדינון

שורה תחתונה: כדאי להמשיך ביוזמה, כי בכל זאת עדיף שהאיורים על המיטה יהוו טריגר לשיחה לפני השינה על גיבורי ספרות ילדים מקורית מאשר בסופרמן, צבי נינג'ה ושאר ירקות, אבל מדי פעם לשלב גם סופרי ילדים חדשים ופחות ידועים, הראויים לקידום.

Posted פברואר 8th, 2015 by נעמי גולן & filed under בריאות.

ההודי הממוצע בולע כשבעה גרם אבקת כורכום ביום. כמות אדירה. שכן די בקומץ אפסי כדי לתבל ולצבוע בצהוב סיר אורז שלם. "הפלא הצהוב", צמח ממשפחת הג'ינג'ר הנפוץ ברחבי אסיה ותת היבשת ההודית, צובע במטבח ההודי תבשילי אורז, וכל מנת מזון אחרת, ומשמש גם מרכיב תרופתי לכל מחלה כמעט, מכאב שיניים ועד בעיות בכבד. קרוב למיליארד וחצי תושבים, עם מערכת בריאות לאו דווקא משוכללת בלשון המעטה, נעזרים אלפי שנים בסגולות האנטי דלקתיות של הצמח, במצבים של הצטננויות, דלקות גרון, בעיות במערכת העיכול ובמיוחד תהליכים דלקתיים בגוף שבעשורים האחרונים התגלה שהם המקור למרבית המחלות. ברפואה ההודית הכורכום נחשב לא רק כתרופה, אלא כאמצעי מנע למחלה. במערב הוא התבלין הנחקר ביותר כיום, ומככב בלא פחות מ-4000 פרסומים מדעיים כולל של חוקרי סרטן.

אבקת כורכום. אמצעי אנטי דלקתי טבעי

אז אם כל כך טוב, מה כל כך רע? הכורכום מתקשה להיספג בגוף. כשאבקת הכורכום החלה לחדור גם למטבח המערבי ולרפואה האלטרנטיבית, התגלה שספיגתה בגוף מזערית ולכן האפקטיביות הבריאותית גם היא מזערית, אלא אם בולעים כמויות גדולות מאוד, כמו ההודים, ועל בסיס יומי. לגבי בן המערב הממוצע, שלא גדל על התבלין הצהוב, זה ממש לא פתרון. הפתרון נמצא בטכנולוגיה חדשנית: תרכובת של כורכומין עם פוספוליפיד (Curcumin Phospholipid Complex – CPC), שהתבררה כמגבירה את יעילות הספיגה. הפוספוליפידים יוצרים מבנים סגורים וכדוריים הנקראים ליפוזומים, אשר בשל דמיונם הרב למבנה קרום התא האנושי, הם מסוגלים להיספג במערכת העיכול ובכלי הדם, עד הגעתם לתאי מטרה שונים בגוף ולהתאחדות עם קרומי התאים. באופן זה, הכורכומין שנמצא בתוך המבנה הפוספוליפידי, משתחרר ישירות אל תוך התא ונספג בצורה טובה יותר. "כורכומין אפקט" הוא המוצר הראשון בישראל המיוצר בטכנולוגיה זו, ומהווה פריצת דרך בתחום צמחי המרפא.

לדברי הממציאים, במכון "ברא צמחי מרפא" ביקנעם, השילוב של שני המרכיבים מאפשר ספיגה של עד פי 30 של הכורכומין בגוף, לעומת התכשירים הקיימים. חידוש נוסף הוא הגודל. הטבליות החדשות הן קטנות, וטבלייה אחת שווה לאחר ספיגתה בגוף ל-3000 מ"ג כורכומין – מקבילה לנטילת 3 טבליות ענק. והגודל, כידוע, כן קובע. במיוחד את קלות הבליעה.

לאיזה בעיות כדאי לנסות את ה'כורכומין אפקט'? בעיקר דלקות מפרקים, דלקות במערכת העיכול ודלקות בדרכי השתן. על יתרונות רפואיים נוספים הקשורים בו, כגון הפחתת תופעות הלוואי של טיפולים אונקולוגיים, כדאי להתייעץ ברופאים המטפלים.

מרווה מרושתת. מקור עשיר ומפתיע לאומגה 3

ואם בפטנטים ישראלים חדשנים עסקינן, גם מכון וולקני, גוף המחקר והפיתוח של משרד החקלאות הישראלי, הכריז באחרונה על פיתוח חדש: מקור צמחי לאומגה 3 (חומצת שומן חיונית והכרחית לבניית מעטפת כל תא בגוף, תהליכי גדילה, תפקודי המוח, הלב, כלי הדם ועוד), לא רק בדגי ים, כפי שהיה מקובל עד כה, אלא גם בזרעי מרווה מרושתת, צמח מרפא עתיק יומין. אנשי וולקני רשמו זאת באחרונה כפטנט בקנדה, יפן ואירופה ואף השיקו אותו בתוסף תזונה.

מחקר משותף, של חברת מגנטיקה ושל מכון וולקני גילה שהשמן שמופק מזרעי המרווה המרושתת מכיל כ 50% אומגה 3. ובכך הוא הופך לאחד המקורות החדשים והמרוכזים ביותר בטבע לחומצת השומן החיונית הזו.

את תפריט "ארוחת הבריאות" החדשנית אפשר לקנח באבקת עשב חיטה ואבקת עשב שעורה, שהונחו באחרונה על מדפי רשתות הפארמים, על תקן של "מזון על". עשב שעורה נחשב לעשיר במינרלים, ויטמינים, נוגדי חמצון, חומצות אמינו, חלבון וכלורופיל טבעי. ועשב חיטה הוא תוצר של הנבטת זרעי חיטה והצמחתם לגובה של 10-15 ס"מ. עשיר בכלורופיל, ויטמינים מקבוצת B, סידן, אשלגן, ברזל, מגנזיום ועוד. בין היתר נחשב למשפר פעילות מערכת העיכול, מאזן רמות סוכר בדם ומוריד רמות כולסטרול.

אשר לטעם של כל הפלאים האלה, כשמדובר בבריאות לא מתחשבים בטעם, וחוץ מזה על טעם ועל ריח אין להתווכח.

עשב חיטה, לבעיות עיכול, סוכר בדם וכולסטרול "רע"

אבל אם טעם הוא בכל זאת קריטי עבורכם, גם כשמדובר בתכשירים בריאותיים, מומלץ להכין לבד בבית סוגים שונים של תה צמחים ולהמתיק או לתבל לפי ההעדפה האישית. למשל, להרתיח כפית משורש האסטרגולוס, המסייע בריפוי הצטננות ושפע. אחרי בישול של רבע שעה, מסננים ושותים. אפשר להכניס את השורש הטחון גם לשקית בד ולבשל בתוך מרק. אפשר לחלוט במים רותחים תערובת המכילה אכינצאה, ויטניה משכרת, אסטרגולוס, ג'ינסנג סיבירי, פקעות ורדים ותה ירוק. ואחרי רבע שעה לסנן ולשתות. ליתר טעם זורים פנימה גם מעט קינמון. לסובלים משיעול ליחתי כדאי להיכן חליטה מתערובת של סמבוק שחור, קונית ולחך. וגם אבקת ג'ינג'ר אפילו מסוכרת, מתאימה כחליטה בעת הצטננות.

חליטה משורש האסטרגלוס. מומלצת להצטננוניות

כל המוזכרים כאן הם לא כהמלצה רפואית, כמובן, אלא אמצעי סיוע על תקן של אם לא יועיל לא יזיק.

המגרש הביתי

רעיל באכילה, בריא לשפעת

חמים וטעים

"המרוץ" לקוסטה ריקה

הכן כלבך לתינוק

טרנד: הם מקעקעים גם מאכלים

אוזני המן: השישייה הפותחת

עוגיות אהבה

איילת מטיילת, על הסדין

מיליארד וחצי הודים לא טועים