סקירה מהירה
של חנויות הבגדים והאביזרים בשבוע האחרון לא הבליטה לעיני את הצבע הכחול, שחברת
פנטון הבינלאומית, חזאית הצבעים השולטים באופנה, ניבאה שהוא הוא הטרנד המרכזי של
חורף 2020, ובכל זאת, למי שאוהבת להתייצב בחזית כל חידוש, לפני חברותיה ומכרותיה,
מצאתי כמות די נכבדה של פריטים. אגב, אפשר להוכיח מודעות לכחול שבאופנה, לא דווקא
דרך בגדים או אביזרים, אלא גם בריהוט או כלי אוכל.
עגילי סברובסקי ברשת פלאנט. צילום איימי טל
נתחיל
בתכשיטים. למותג הקריסטלים
סברובסקי ברשת חנויות פלאנט, יש עגילים עגולים צמודים לתנוך האוזן, בכחול קלאסי
מהמם, שמי שעונדת אותם תמשוך מבטים. פשוט אי אפשר לנתק מהם את העיניים.
ס'וול. צילום איימי טל
עוד בפלאנט, מותג
הבקבוקים המעוצבים S'well משווק אותם בכחול הטרנדי שהשתלט על עולם האופנה. הבקבוקים האלה
שומרים על חום במשך 12 שעות, ועל קור במשך יממה, כשהפקק ולוגו המותג, שמוטבע עליהם
הם בצבע כסוף.
תומיק. צילום בועז לביא
את הכחול ניתן למצוא
גם בריהוט. למשל ספת הקטיפה בכחול עמוק בחנות הרהיטים תומיק במושב עין ורד. באותה
חנות יש גם ספה מרופדת בצבע השני שעדיין נחשב לטרנדי מאוד: ורוד מעושן. ואלה שספה
כחולה נראית להם נועזת מדי משום מה, יכולים לרמז על מודעותם האופנתית באמצעות
כריות כחולות כמו אלה שמציעה רשת איי דיזיין. ומה דעתכם על מזנון הנראה כמו ארגזים
כחולים מונחים זה על זה, אפילו עם מספרים ואותיות בלבן, כמו במכולות שינוע? הרהיט
הזה נראה ברשת ביתילי.
ביתילי
ג'ינסים
כמובן הם כחול נצחי, ומותג הלייף-סטייל הבינלאומי NAUTICA השיק קולקציה חדשה בהשראת שנות ה-90 בשם
"נאוטיקה ג'ינס קומפני". בין הפריטים הבולטים – סריגים, חולצות פולו וחולצות
וטי בכחול ג'ינס.
נאוטיקה. צילום טל טרי
בחנות דניאל בגס בקניון דיזנגוף בתל אביב, ראיתי תיקים בסגנון סל ובסגנון ילקוט, בכחול יפיפה. ברשת O&H יש מבחר של כלי הגשה עם הדפסים ואיורים כחולים, המבליטים להפליא את הפירות והפיצוחים המונחים עליהם, חלקם מעוטרים בציורי עלים ופירות, או אלמנטים גרפיים.
דניאל בגס בדיזנגוף סנטר. צילום שי סבגדייסו יפן בקניוני ישראל
כך גם ברשת חנויות הלואו קוסט דייסון יפן, בקניונים, כלי הגשה בכחול עמוק מרהיב.
ארקוסטיל קיטצ'ן
קערת הגשה בסגנון אוריינטלי, יפה להפליא, יש למותג ארקוסטיל קיטצ'ן.
מצאתי ארבע דרכים לעשות את החיים קלים יותר כשרוצים להפתיע אורחים, וגם ילדים, במעדני בשר מושקעים בטעמים חדשים. בכל הארבע האלה אי אפשר להעמיד פנים של "הכינותי לבד בבית", אבל בהחלט אפשר להתגאות בסגנון "בחרתי במו ידי את הטוב ביותר". הדוגמה המובהקת הוא קרפצ'יו העגל הדקיק של חברת בלדי. שכבות מדויקות בעובי נייר של בשר עגל דרום אמריקאי בקוטר 30 ס"מ צמודות לדפי הפרדה. מעבירים כמו שהן לצלחת, וכל מה שצריך לעשות זה לתבל במיץ לימון טרי, שמן זית, מלח ופלפל, להמתין כמה דקות ולהגיש.
קרפצ'יו עגל בחיתוך מדויק של שפים לאכילה בבית
קרפצ'יו אכלתי עד כה רק במסעדות ולא האמנתי שניתן להתענג על המעדן הזה גם בבית, כי זה דורש אמנות חיתוך מקצוענית ומיוחדת. אנשי בלדי אתגרו את עצמם כדי להכין ערכות מותאמות לבית. חפשו במקררי הבשר במרכולים. יש שם מארזים במשקל 210 גרם, של קרפצ'יו עגל מחולק לשלוש מנות. המחיר – כ-40 שקלים.
שניצל דק וזעיר מותאם ליכולת האכילה של ילדים ומבוגרים בעלי תיאבון מוגבל
ממבוגרים, לילדים.
חברת עוף טוב מציעה בימים אלה שניצלונים דקיקים בגודל מיני, מצופים בפירורי צ'יפס
או בציפוי רגיל, מעוף שגדל ללא אטטיביוטיקה,
בשם "ילדודס", שכאשר הגשתי אותם לשולחן, גם קטנטנים שמשאירים
תמיד חצי שניצל רגיל בצלחת, הצליחו להתגבר על שתי יחידות לפחות, והמבוגרים חיסלו
את הנותרים. אריזה של 500 גרם עולה כ-27 עד כ-30 שקלים בכל רשתות השיווק.
התיבול והתוספות נוספים לפסטרמה בתהליך הייצור
ועוד משהו
חדש שילדים ונוער בטוח יידלקו עליו לא פחות ממבוגרים שינשנשו מול הטלוויזיה:
פרוסות מסולסלות ודקות של פסטרמה מבשר הודו, שחברת זוגלובק מייצרת בסדרה חדשה בשם "נשנושים"
מתובלות מראש בתהליך הייצור עם פסטו, עשבי תיבול או צ'ילי מתוק. על החידוש האחרון
היו לי קצת ספקות כשהוצג בפני לראשונה בסניף הכשר של ברגר קינג בקניון דיזנגוף
סנטר, אבל מאחר שראיתי שם הרבה חובשי כיפות בכל הסוגים והגדלים, אוכלים ללא היסוס,
הגעתי למסקנה שאולי אני מפריזה בהיסוס. מדובר בסדרה חדשה בשם
ברגר קינג כשר בטעם בייקון
בייקון קינג כשר. מדובר בכריכים עם קציצה מבשר בקר הנצלית
על גריל, ועליה פרוסה של הודו לצד חסה ומיונז בלחמניית תירס במחיר של כ-41 שקלים.
וגם בכריך שניצל עוף עם פרוסת הודו עליו, יחד עם חסה, עגבנייה ובצל טריים ומלפפון חמוץ. המחיר
כ-37 שקלים. האם טעמם של אלה דומה לבייקון הטרף, אין לי מושג כמובן, כמי שאוכלת רק
כשר. האם תוספת שם התואר בייקון למנות הכשרות הללו יגביר את האטרקטיביות שלהן? גם
על כך אין לי תשובה. אולי בציבור של בעלי תשובה שעדיין זוכרים את טעם המאכלים הלא
כשרים שאכלו בגלגול הקודם של חייהם. בכל מקרה מדובר בחידוש מעורר סקרנות.
לטרנד הנוכחי של חפתי פרווה בשולי נעליים גבוהות ומגפונים היה תקדים לפני כמה עשרות שנים עם אופנת החותלות. היה לכך מקור ראשוני בלבוש הצבאי. בצילומים עתיקים אפשר לראות חיילים שמעל הנעליים הצבאיות שלהם יש חותלת לבנה, לפעמים גם עם כפתורים.
טרנד החותלות שהוחלף בטרנד חפתי הפרווה בנעליים
גם רקדניות בלט אימצו את החותלות, סוג של גרביים עבות ללא החלק התחתון של כף הרגל, למניעת הצטננות שרירי השוקיים המאומצים במיוחד בריקוד על קצות האצבעות הנדרש בבלט. לפני דור או שניים עברו החותלות ממלתחת הרקדניות למסלולי האופנה וכמעט כולן הוסיפו בחורף לנעליים ולגרביונים גם חותלות. אבל בשנתיים-שלוש האחרונות, ירשו את החותלות חפתים מפרווה מלאכותית המעטרים את הקצה העליון של הנעל או המגפון.
גלי. צילום אסף לוי
בקולקציית
המגפונים של גלי לחורף 2020 המצטיינת במגוון
סגנונות: צבאי, בוקרים, קלאסי, קרסול, סניקרס, ועוד, אפשר לראות ריפוד פרווה פנימית הגולש כלפי קצה הנעל כחפתים או
צווארונים דמויי פרווה. לפעמים הסגנון הזה לובש מוטציה בצורת תוספת עליונה הנראית
כמו גרב. טווח המחירים בגלי: כ-100 עד כ-280 שקלים.
גלי ילדים. צילום אסף לוי
ב"גלי"
גם נעלי הטף והילדים בחלקם מעוטרים בצווארוני פרווה, והם נחלקים לסגנון אורבני עם
גומי אלסטי בצדדים וללא שרוכים, רוכסן או סקוצ',
נעלי הליכה עם שרוכים ושילוב של שני צבעים כמו כחול וכתום, כחול וחרדל,
ועוד. נעלי מטפסי הרים עם שרוכים אלסטיים שלא צריך לקשור, במראה מאסיבי. ונעלי
ספורט עם כריות אוויר, גפה מבד אורג, סגירת סקוצ'ים. לאלה נוספים גם נעלי קטרגל עפ
סוליות פקקונים מגומי נגד שחיקה. במגוון המיועד לבנות יש אבזמים, פונפונים, צמוד,
נצנצים, ועיטורים נוספים וצבעים כמו זהב ורוד, כסף, צהוב גמלים, סגל וכחול רויאל.
רשת הילדים של גלי מצוידת גם בנעלי בלרינה עם פרחים, הדפס מנומר, גימורי לכה, גומי
בגף כף הרגל ואלמנטים קישוטיים נוספים, ונעלי ספורט עם דפוסי לבבות, הטבעות
כוכבים, ניטים לורקס, דפוסי גרפיטי ובחלקן סוליות פלטפורמה מוגבהות. וכמובן מגפי
גשם מגומי עם גימור מניילון צבעוני. נעלי הילדים עולות כ-180 עד כ-200 שקלים. מגפי
הגשם, כ-80 שקלים.
טימברלנד. "ילו בוטס"
.המותג הבינלאומי טימברלנד (נוסד בבוסטון על ידי היהודי
נתן שוורץ תחילה כנעל עבודה עמידה במים) השיק את נעלי "יילו בוטס" המפורסמות והצהובות שלו,
בקולקציית הנשים, בשילוב פרווה ופונפון,
שנועלות בחורף הנוכחי סלבריטאיות, פאשניסטיות, סטייליסטיות ומובילות דעת
קהל. לצד הצהוב הקלאסי ניתן להשיג יילו
בוטס היום גם בוורוד ואפור. המחיר לזוג: 849 שקלים ברשת
טימברלנד, רשת BRANDz, רשת אמפוריום ובאתרים.
לאפייט. צילום נדב כהן יונתן
לאפייט איטלי (Lafayette
Italy) רשת
נעליים ותיקים ברמה גבוהה מיובאים מאיטליה, משווקת גם היא מגפיים, מגפונים ונעליים
מעוטרים בפרווה, טרנד חביב במיוחד מעצבי על. בדרך כלל יש להם שרוכים וריפוד פנימי צמרירי.
בולטת בלאפייט גם קולקציית הקפסולה מיכאלה Michaella by Lafayette Italy)) שעיצבה
מיכל אנסקי בשיתוף מאסטר נעליים איטלקי ידוע.
TO GO
אחרונה חביבה ברשת הלואו קוסט טו גו (TO GO), נעל שרוכים יפה, גבוהה ולבנה, עם אבזם וצווארון פרווה סמיך וגבוה.
מה שהתחיל כטפטוף, הופך בימים אלה לגשם של ממש: המזון התעשייתי הופך לבריא קצת יותר. ולא משנה שמדובר באינטרס כלכלי למכור יותר או אינטרס רגולטורי, בעקבות התקנה החדשה של משרד הבריאות לציין במדבקה צבעונית את כמויות הסוכר והמלח במוצרים. אם זה מה שציבור הצרכנים רוצה, אז זהו תחילתו של מהפך.
כדי להשתכנע יותר, אספתי בשבועות האחרונים כמה דוגמאות
להוכחת התזה המשמחת.
חברת השדה. אבקת מרק אורגנית
חברת השדה מוצרים אורגניים, שמלכתחילה הייתה לה
אג'נדה בריאותית, משווקת באחרונה אבקות מרק ירקות ומרק ירקות בטעם עוף, תוך הצהרה שאלה
נטולי חומרים משמרים, שומן מוקשה, מונוסודיום גלוטומט וצבעי מאכל ויש בהם מרכיבים
צמחיים, אורגניים וטבעיים בלבד. "בעקבות הדרישה ההולכת וגוברת של הצרכן
הישראלי למוצרים המבוססים על רכיבים צמחיים וטבעיים, והרצון לאכול בריא יותר",
אומרים בחברה. ועוד טרנד עכשווי מלווה את ההשקה של אבקות המרק הללו: הימנעות מחד
פעמיים בשם ההגנה על הסביבה – הן נמכרות בצנצנות זכוכית הניתנות לשימוש חוזר, למשל
לאחסון תבלינים וקטניות.
בארכה. טחינה גולמית אריסה
דוגמה אחרת היא הפופולריות שצוברת הטחינה אחרי שהציבור הפנים את יתרונה הבריאותי (כמות משמעותית של ויטמין E שהוא נוגד חמצון רב עוצמה). חברת בארכה למשל מדווחת על עלייה של 75% במכירות הטחינה המעודנת שלה בבקבוק לחיץ. בעקבות ההצלחה החלה ברכה לשווק גם קטגוריה חדשה של טעם: טחינה מעודנת בטעם אריסה. גם כן בבקבוק לחיץ. כי עם כל הכבוד לבריאות, הציבור גם רוצה שיהיה לו קל וזמין בשימוש, והבקבוק הלחיץ בהחלט עושה את העבודה. בבארכה מסבירים שקיימת עליה במודעות למזון בריא ולא מעובד, ולכן קטגוריית הטחינה נמצאת בצמיחה מתמדת וכיום טחינה גולמית נחשבת למוצר בסיסי בכל בית בישראל.
Nature’s Path
ואם מדובר על מוצר בסיס, באיזה בית עם ילדים אין
דגני בוקר? הדגנים האלה ירשו את תפקיד הסלט והחביתה המיתולוגיים של הבוקר כבר לפני
דור או שניים. אז חברת Nature’s Path החלה לשווק דגני בוקר
אורגניים לילדים ללא חומרי הדברה וללא רכיבים מהונדסים גנטית. הדגש הגנטי
מוסבר בכך שבשנים האחרונות נעשה שימוש רב בהנדסה גנטית בארה"ב ובמדינות
נוספות בעולם, כדי לפתח זנים של חיטה, תירס, סויה, אורז, שיבולת שועל שיהיו עמידים
יותר מפני מזיקים. והדבר הזה נעשה בין היתר באמצעות דשנים פטרוכימיים ובחומרים
סינתטיים נוספים ששאריות מהם . נשארים ברכיבים שמשמשים להכנת מוצרי מזון. מכאן ההעדפה
על הדגנים האורגניים. הסדרה החדשה כוללת פתית תירס בציפוי קל של סוכר קנים,
כדורוני תירס בתוספת חמאת בוטנים וקקאו, טבעות אורז מלא עם פטל, תות וירקות,
ופצפוצי אורז מלא עם קקאו בטעם שוקולד. על אריזות הסדרה מוצגים בעלי חיים הנמצאים
בסכנת הכחדה והחברה מודיעה שאחוז אחד מהכנסותיה נתרם לשמירה על רווחתם של בעלי החיים
האלו.
דנונה שטראוס נטול שומן וסוכר
יוגורט
כידוע, הפך לסופר פופולארי גם כן בעקבות המהפך הבריאותי, ועכשיו המותג דנונה של
חברת שטראוס הוציא למרכולים יוגורט המוצג כנטול לחלוטין סוכר לבן או שומן ששנט
"קליל וחופשי" (light & free ). ובכל זאת יש לו טעמים מתוקים של תות, אפרסק, ועוגת תפוחים ולמבוגרים
אוהבי קפה, גם טעם של קפוצ'ינו.
ויטמינצ'יק. 50% פחות סוכר. צילום נעמי גוטקינד-גולן
גם חברת אסם
נענתה למודעות לסכנת הבריאותיות של הסוכר הלבן המזוקק, והיא משיקה בימים אלה ויטמינצ'יק
בטעמי פטל ותפוח וענבים, המכיל 50% פחות סוכר מאשר במוצר הזה עד כה. ילדים שנתתי
להם לטעום את החידוש לא זיהו הבדלים בטעם ושתו בהתלהבות מהמשקה שהם שפוטים שלו.
סוד ההפחתה הוא רכז פרי המונק, המיובא מסין, שיש בו מרכיב בעל מתיקות גבוהה וטבעית
למרות תכולה נמוכה של סוכר. כך מגיעים לטעם מתוק מאוד גם במחצית כמות הסוכר הלבן.
מיה תעשיות מזון
נחזור
למוצרי יסוד של ימים עברו, שאיבדו את הפופולאריות שלהם בדורות האחרונים והמהפך
הבריאותי החזיר לתודעה ולשימוש: קטניות. כידוע אלה נחשבות למקור טוב לחלבונים,
ויטמינים ומינרלים. חברת "מיה תעשיות מזון" משווקת עכשיו סדרה של גריסי
פנינה, גרגרי חומוס, אפונה, שעועית מש, קינואה אדומה ושחורה, בורגול גריסים ועוד,
וחברת שופרסל משיקה תחת המותג הפרטי שלה סדרת לקטי קטניות עם שילובים כמו תערובת של כוסמת, אורז מלא וגריסי
פנינה, או תערובת של בורגול, עדשים אדומות וקינואה ועוד. כל לקט במארז מכיל 50
גרם. לקט לקדירה – תערובת בורגול, עדשים אדומות וקינואה.
שופרסל
באותו השוונג של חזרה לבסיס התזונה המסורתי של ימים עברו שיכול לשפר את הבריאות גם בימינו, כדאי להוסיף לסל המזון את החרוב. אמנם בט"ו בשבט, החג הבא בלוח השנה העברי, נהוג לאכול גם חרובים, אבל אין סיבה מדוע הפרי בעל הצבע והטעם המזכירים שוקולד, מה גם שעצי חרוב נפוצים ברחבי הארץ, לא ייאכל כל השנה.
חומוס חרובים. צילום אודי קוברסקי
אביבית ברקוביץ בודן, מדריכת ליקוט צמחי בר והבעלים של המרכז הישראלי לליקוט מקצועי חרובים מסבירה שמותר ללקט את הפרי מכל עץ חרוב הגדל בר, ומזכירה שהחרובים הם עתירי חלבונים, ויטמינים, אשלגן ומגנזיום. אומרים עליהם שהם משפרים חילוף חומרים, מצבים של אנמיה, ופצעים בפה ועוד, אבל הם גם מתוקים וטעימים מאוד. אביבית ממליצה על ממרח חרובים, חליטת חרובים, ואפילו חומוס מזרעי חרובים. את הזרעים לא צריך לזרוק אלא להשרות יממה או שתיים במים, לבשל עד שהם מתרככים, ואז לטחון ואת המחית למזוג מעל טחינה. אפשר גם לזלף שמן זית ומיץ לימון. מעדן.
חלבה בטעם מלבי. חברת אחוה
מחרובים
לשומשום, ליתר דיוק לחלבה שמכינים משומשום, שכולם מכירים, כמעט כולם אוהבים, והיא
ברשימת המזונות הטבעיים והבריאים. חברת "אחוה" משיקה חלבה חדשה בטעם
מפתיע: מלבי. חלבת המלבי מכילה בנוסף לשומשום קוקוס קלוי, שברי אגוזים, מי ורדים
וצבע אדמדם על בסיס טבעי המעניקים ארומה וטעם המזכירים מלבי. טעים כבר אמרתי?
שמן זית עם תבלינים של בית הבד של הגולן. צילום אורן קהארן
לקדם את צריכת שמן הזית לא צריך
בישראל. למדנו מזה שנים לשלב אותו במטבח בסלטים, תבשילים, מאפים ומטוגנים. באחרונה
הוסיף בית הבד של הגולן במותג
Olea essence גם שמני זית עם בזיליקום, לימון או
שום. מדובר
בשמני זית כתית מכבישה קרה וללא סינון, המתאימים לתיבול, הכנת רטבים, מרינדות,
פסטות, דגים, סלטים, ועוד.
הם משווקים במהדורה מוגבלת במארז פח מאויר על ידי הצייר היהודי השוויצרי, דני רובינשטיין המתמחה בציורי תנ"ך. האיור כולל את דוד המלך מנגן על רקע הכנרת וענפי הזית ומבוסס על הפסוק: "ולקח דוד את הכינור, וניגן בידו" (שמואל א, פרק טז, פסוק כג). ניתן להשיג במרכזי המבקרים של בית הבד של הגולן בתל אביב ובקצרין.
אבוקדו גרנות. צילום מעיין עופר
אבוקדו כפרי
בריאותי הוא כבר אקסיומה. הוא מכיל
בעיקר שומן בלתי רווי וכמות גבוהה של ויטמיני B, A, E, C ויטמין
K וחומצה
פולית. הפרי היחיד פרט לאגוזים וזיתים המכיל שמן בריא מונע
כולסטרול ותהליכי חמצון. חברת "חקלאי גרנות" הנמצאת בבעלות
"גרנות", המאגדת 43 קיבוצים ומושבים שיתופיים, משווקת עכשיו
מארזי רשת עם אבוקדו מסוג אטינגר, הנחשב כזן המבוקש ביותר ע"י הצרכנים
הישראלים.
מלח הארץ. 50% פחות נתרן. צילום סיון פרג'
אחרי הסוכר, המלח ובמיוחד מרכיב הנתרן שבו, נחשב לפוגע בבריאות הלב וכלי הדם אם צורכים אותו בכמויות גבוהות. חברת "מלח הארץ" החלה לשווק בימים אלה מלח המכיל 50% פחות נתרן בהשוואה למלח רגיל. ניסיתי והתברר שהוא מספק תחושת מליחות עדינה ודומה לזו של מלח שולחני רגיל. אגב, סוד ההפחתה באשלגן, שהוא אחד היסודות היחידים המספקים תחושת מליחות הדומה לזו של הנתרן, אך ללא החסרונות הבריאותיים. עליזה רביצקי, מדענית ראשית בחברת מלח הארץ אומרת שהאשלגן הוא מינרל חיוני לגוף וכאמור אחד הבודדים היכולים לתת מליחות דומה למלח.
פומפדור. חליטת ג'ינג'ר וכורכום
אסיים בשתי חליטות בריאות של מותג התה פומפדור שיצאו לקראת חורף 2020: תה ירוק ג'ינג'ר וקינמון ותה ירוק לימונית ודבש. הראשון מכיל נוסף לג'ינג'ר גם ליקוריץ, כוסברה והל, השני מכיל שילוב של דבש, טעם לימון ותה ירוק, ושניהם נטולי קפאין, עם חומרים שבין יתר תכונותיהם ידועים כמחממים את הגוף. אישית אני ממליצה במיוחד על חליטת הג'ינג'ר והכורכום של החברה.
נצנצים, פייטים ופריטים כסופים שולטים במלתחת המסיבות, החגים והשמחות המשפחתיות בחורף 2020 כמו בכל שני העשורים הראשונים של שנות האלפיים, וסקירת חלונות הראווה בערים הגדולות מוכיחה זאת בגדול. מדובר לא רק בבגדים וודאי לא רק בתכשיטים, אלא בגווני איפור לשפתיים ולציפורניים, בארנקים ובנעליים.
צילום ג'ון ווייט
אבל לפני שבוחרים בטרנד הנוצץ חשוב לזכור שהגישה הנכונה כלפיו צריכה להיות כמו כלפי תבלינים בבישול: מעט זה מספיק. עדיף לבחור בפריט מנצנץ אחד או מקסימום שניים.
ג'ל קוטור essi
בחרתי מתוך המגוון הגדול של הטרנד אופציות לבחירה שקולה וזהירה, ונתחיל בציפורניים. לחברות אורלי ושיק יש סוגי לק ושפתונים מנצנצים בזכות אבקת שימר, שניתן להשיג במכוני יופי ברחבי הארץ. האבקה המנצנצת מוסיפה ברק כסוף גם לצבעים אחרים, כפי שרואים בציפורניים ובשפתון הירוקים שבתמונה. הלק המנצנץ עולה 40 שקלים. לק ירקרק כסוף יש גם למותג essie המשלים את הגוונים המתכתיים בבגדי האופנה. ניתן להשיג אותו ברשתות הפארם. מחירו כ-50 שקלים.
לחובבי הנצנוץ הזהוב יש ברשת DMF שפתחה באחרונה חנות דגל בששת הימים מול קניון איילון שמלת גופיה בגווני זהב.
PARFOIS
עוד דגם זהוב מדהים יש למותג האופנה והאקססוריז PARFOIS – חולצה ארוכת שרוולים עם מפתח משולש עמוק שניתן להשלים בבגד בסיס. בחנות הדגל של PARFOIS, בקניון עזריאלי תל אביב חפשו גם תיקים מטאליים, מלות בזהב, סנדלים נוצצות הודות לשיבוץ של אבני קריסטל, שלדברי המבינים יובילון את הטרנד גם בעונה הבאה. טווח מחירי הבגדים בחנות הזו נע בין כ-60 לכ-200 שקלים.
פולקה במילוס גן העיר ת"א
את הנועזות שלא חוששות למשוך מבטים הייתי מפנה
לשמלה בעלת השרוולים הארוכים של המותג הצרפתי פולקה שניתן למצוא בבית האופנה מילוס
בגן העיר בתל אביב. היא מנצנצת בפייטים כחולים, אדומים וירוקים ומזכירה במשהו
בצורתה את הפולקלור הסלאבי. יקרה אמנם, 3800 שקלים, אבל ממש בלתי נשכחת.
ניין ווסט
אפשר כמובן להצטרף לטרנד הנוצץ
גם בצורה הרבה יותר עדינה, למשל רק בנעליים. למותג ניין
ווסט יש נעלי סירה בעלי עקב דק וגבוה מעור
כסוף או זהוב, מידות 36-44, וגם נעלי עקב מנצנצות בתכשיטים שעליהן, או מבריקות הודות לעור לאקה, ולרובן עקב בגבהים
שונים. להשלמה יש בניין ווסט תיקי
יד קטנים בזהב או כסף. המחיר ההתחלתי של נעלי העקב והתיקים הוא כ-175 שקלים. זוג
הנעליים המצולמות על רקע נוף של מים ושמיים עולה 210 שקלים.
קנדל וקיילי בשואו אוף. צילום מאי דגן
ברשת שואו אוף מוצגים גם
מגפונים סגורים על עקב דק וגבוה בגוון מתכתי זהוב במותג קיילי וקנדל, שמחירם כ-500
שקלים.
מזל שחוקי הפוליטיקלי קורקט האקולוגי, לא פסלו עדיין את פלומת האווזים הממלאת את מעילי הפוך בחורף, כי השנה, אולי יותר אפילו משנים קודמות, כל אדם שני ברחוב לובש בימים קרים מעיל יוניקלו או חיקויי יוניקלו עם מילוי פוך סינטטי ומעטפת ניילון. היתרונות של מעילים כאלה, קלי משקל, מחממים מאוד, בכל צבעי האופנה, בסגנון מתאים לשני המינים, ברור כל כך, שהם הפכו כמעט לתלבושת אחידה בכל הגילאים. ומה עוד? איזה ממצאים נוספים קיימים על קולבי המעילים בחורף הנוכחי?
את אחת הבשורות המשמחות
כל מי שהטבע לא צייד אותה בממדים של דוגמנית, מצאתי בבית האופנה טליה, ובאתר טליה
סטודיו: מעילים מבד ג'רסי מיקרו פליז עד מידה 50. הם רחבים, ללא רכיסה, אבל עם
חגורה המהדקת אותם למותניים, ובניגוד לסולם הצבעים השגרתי של שחור ואפור, מייצרים
אותם גם באדום וכתום, שגם משפרים את מצב הרוח בימי סגריר וגם מחמיאים לעור הפנים. טליה, שהיא גם המעצבת של בית האופנה הזה, מספר שכל שבוע היא
משיקה ארבע דגמים חדשים, וכן שהמחיר הקבוע של כולם, לפני הנחות של סוף עונה
ומבצעים הוא 589 שקלים.
טליה סטודיו. צילום נעמי ים סוף
מעצבת ישראלית מקורית במיוחד, ולא
מספיק ידועה בציבור, היא רינה צין, ששמה עובר מפה לאוזן אצל פאשניסטיות בנות
שלושים-ארבעים פלוס, שגם יכולות לעמוד במחירים שלה הנעים בין 590 ל-2300 שקלים.
צין מצטיינת בפיסול בבד, במיוחד בד טאפט המתאים למטרה הזו, והיצירות שלה נראות
לפעמים כמו אמנות טקסטיל שצריך להציג בגלריה. יש לה העדפה לשחור ולבן ולגוונים
כהים ועמוקים של כחול, ירוק זית וחום, עם נגיעות של קרמל ובז' זהוב. מעילי החורף של צין הם ארוכים ומרשימים, חלקים עשויים מסריג עם
רוכסנים, כשאחד הבולטים ביותר הוא מעיל טאפט ארוך
רחב ובעל נפח, בחום-אספרסו. טווח המידות של צין נע בין אקסטרא סמול לאקסטרא
לארג' (1-5). הרשת שלה כוללת ארבע חנויות, בתל אביב, יבנה, ירושלים ורמת השרון,
וגם חנות עודפים בבית טפר בתל גיבורים,
רינה צין. צילום תום מרשק
מעיל פוך אחד, כאמור, הוא כמעט חובה בארון, וברשת
לי קופר יש מגוון מניילון עם מילוי פוך סינטטי וצווארון פרווה מלאכותית, תפרים
בסגנון קווילט, מעילים מדמוי עור, מעילים מבד קורדרוי במילוי פוך, וסולם צבעים של
בורדו, חום, כחול, שחור ולבן. טווח המעילים של לי קופר נע בין כ-130 לכ-380 שקלים.
גולברי. צילום נעמי גוטקינד-גולן
בית האופנה GOLBARY יכול לשמש מדריך טוב לכל מי שרוצה לדעת מה טרנדי עכשיו באופנה, ובגזרת
המעילים שם בימים אלה שהמעיל הפך מפריט משלים לפריט המרכזי בחורף הנוכחי. יש מעילי
פרווה סינטטיים בשלל צבעים, וגם במראה מנומר, מעילי פוך בוורוד, כחול ושחור ומעילי
קווילט המשלבים אלמנטים מעולם הספורט. הכי מחממים הם המעילים הארוכים
העוטפים את כל הגוף, אבל המילה
האחרונה הם מעילי צמר בוקלה בצבעי פסטל בהירים ובגזרות "אוברסייז" רחבות.
המחיר ההתחלתי של מעיל בגולברי הוא כ-300 שקלים.
לי קופר. צילום טל טרי
ואם מדברים על מעילים צבעוניים, ברשת החדשה DMF
שהגיעה מדרום אפריקה ופתחה בימים אלה חנות דגל מול קניון איילון ברמת גן, ראיתי מעילון
שעיר בפסי רוחב של לבן, שחור וורוד-אדום עז. מדובר ברשת מעוררת סקרנות במיוחד, כי
בחנות הענק תלויים בצפיפות בגדים מיובאים אותנטיים לכל עונה ומטרה, של מותגי אופנה
מוכרים, בחצי, רבע או חמישית ממחירם בחנויות הממותגות הרגילות. לשאלה מהו סוד
התמחור המפתיע עונים לי שלפעמים מדובר ברכישה בכמויות שמוזילה מראש את העלות,
ולפעמים בעודפים מהעונה הקודמת, אבל בכל מקרה אלה מותגים ולא חיקויים. מעניין גם
להדגיש שברוב המקרים מדובר בפריט יחיד ולא בסדרה שלמה של אותו הדגם. ולכן סיסמת DMF
היא: "לצוד אופנה". כלומר, לחפש בסבלנות, למדוד ולבסוף למצוא דגם מותגי המתאים
לכם, שגם יהיה היחיד בעיר (ONE OF A KIND) במחירים
של כמאה עד כשלוש מאות שקלים ולא יותר.
GUESS
עוד חנות דגל שנפתחה בימים אלה שייכת למותג האופנה GUESS. תמצאו אותה בקניון TLV בתל אביב ובין היתר היא מייבאת מעילה פרווה מלאכותית בוורוד מעושן, כחול עמוק, צהוב גמלים וחברבורות נמר, כל אלה אמורים להישאר אופנתיים גם בחורף הבא. חברת GUESS העולמית מתפארת מאוד במחויבות האקולוגית שלה לאופנה בת קיימא, משתמשת בסיבים ממוחזרים, בין היתר כאלה העשויים מבקבוקי פלסטיק שעברו תהליך מיוחד, ומייצרת בגדים רק מפרווה ועור מלאכותיים. בחנות התל אביבית החדשה ראיתי גם הדפסי עור נחש, בגדים מוויניל מבריק, בגדים לילדים מגיל אפס, ורמזים של קולקציית אביב 2020 הכוללים חצאיות משי באור מקסי, וצבעוניות של גווני פסטל כמו מנטה, לילך ואפור.
נאוטיקה. צילום עמיר צוק
גם מותג האופנה הבינלאומי נאוטיקה השיק מעילי חורף מעוטרים בפרווה סינטטית, רבים מהם עם קפושון, ורבים מהם בצבעוניות מפתיעה: ורוד, סגול, טורקיז וכו'. ברור שהופעה כזו מלמדת שוב שהמעיל בחורף הנוכחי גונב את ההצגה ומקבל מעמד מרכזי בסגנון הלבוש. מחירי המעילים ברשת נאוטיקה שניתן למצוא גם באתר המקוון של המותג וגם בחנויות אמפוריום ברחבי הארץ הם: 599-799 שקלים.
חושבים שלסטודנטים לרפואה בארץ יש חיים קשים? תראו מה קורה להם
בצרפת, כפי שמתברר בסרט "השנה הראשונה שלי" בהפצת עדן סינמה שעולה בבתי הקולנוע ביום
חמישי, 26.12. הבמאי תומא לילטי, שלמד
בעצמו רפואה וטעם על בשרו את התחרות, הלחץ, הקשיים היומיומיים, המרצים העוינים
והמתח הבלתי פוסק של הבחינות ושל שינון מאות ואלפי פרטים ושמות, הצליח בסרט בדיוני
ליצור תחושה כמעט דוקומנטרית של השנה הראשונה בבית ספר לרפואה. בניגוד לצעירים
הישראלים שאחרי התיכון מתבגרים ומבשילים בשירות הצבאי, בצרפת הם מתחילים ללמוד מיד
אחרי התיכון, עם שובבות והתפרעות נעורים שהם נאלצים להשיל מהר מאוד לנוכח התחרות
הנוראה שהופכת אותם מהר לרציניים עד אימה. כפי שרואים בסרט המעניין הזה, הם משננים
חומר "בשכבם ובקומם", בזמן הארוחה ואפילו בשירותים. על קשרים רומנטיים
אין מה לדבר. כבר בבחינת המיון הראשונה הם נכנסים לאולם ענק שבו יושבים כאלפיים עד
שלושת אלפים מועמדים. בסרט נראה האולם הזה כאין סופי. ואז מתוך האלפים מתקבלים רק
כמה מאות למכינה וגם מן המאות האלה מגיעים בסופו של דבר ללמוד רפואה כמחצית. אם לא
די בכך, מהמחצית הנשארת מסננים שוב עוד כחצי לכיוון של וטרינריה, רפואת שיניים או
פיזיותרפיה, ועשרות בודדות בלבד מגיעים למקצועות כמו כירורגיה ורפואה כללית.
צילום באדיבות עדן סינמה
את המסלול הקשה הזה מציג "השנה הראשונה שלי" דרך סיפורם
של אנטואן, המנסה זו השנה השלישית לצלוח את המכינה ולהתקבל ללימודי רפואה, אחרי
שנכשל כבר שנתיים, ובנז'מה, בנו של מנתח בכיר שמתיידד איתו. אנטואן מתקשה לזכור
בעל פה את כמויות החומר העצומות הנדרשות ממנו, ובאמצע השנה עובר משבר ומתמוטט,
מתאשפז וחוזר ללימודים בעקשנות בלתי נלאית. בנז'מה המבריק מצליח בקלות רבה יותר
לקבל ציונים גבוהים ולהתקדם ללא קושי.
הבמאי לילטי, שזכה לשבחים והכרה בסרטו הקודם המצליח "רופא
הכפר", מגלה גם הפעם כישרון בימוי מרשים, ויכולת להעביר את האג'נדות החברתיות
שלו. למשל הקשר בין המצב הכלכלי של אנטואן, בן למשפחה דלת אמצעים שצריך לנסוע שעה
ארוכה לביתו בפרברים כל יום אחרי הלימודים לבין קשייו להתרכז וללמוד, בעוד אביו
האמיד של בנז'מה שוכר עבורו דירה בסמוך לאוניברסיטה במרכז פריז.
עוד עולה מן הסרט בחריפות ההתמרמרות על המחיר שמשלמים הצעירים
שנאלצים להתחרות זה בזה בצורה אכזרית ודי אלימה, על התקנים הלא רבים שיש בבתי ספר
נחשבים לרפואה. על המרצים חסרי האמפטיה והיבשושיים. על הצלקות הנפשיות והטראומות
של מי שלא עומד במרוץ (קשה לשכוח איך לרגע אחד מבליחה על המסך סטודנטית ממררת בבכי
מיואש שלא קיבלה ציון עובר).
אנטואן (מימין) ובנז'מה גיבורי הסרט "השנה הראשונה שלי". צילום באדיבות עדן סינמה
כשנשאל איך הצליח לצלם סרט כל כך נטורליסטי וכמעט דוקומנטרי, הסביר
הבמאי שהוא צילם את רוב הסצנות – מבחני המיון, המפגשים עם המרצים, הפסקות האוכל
וכו', בכיתות ובאולמות של בית ספר צרפתי
אמתי לרפואה, בספרייה, במעונות, ובכל המקומות האותנטיים ולא בשום תפאורה. כך ערבב
בין המציאותי לעלילתי והשיג חיבור משכנע.
בלי לעשות ספוילר ארמוז שבפואנטה של הסרט יש כן גילוי של חמלה
וחברות אנושית מחממת לב, והרגעים האלה גורמים לצופים לצאת מבית הקולנוע בהרגשה
מפויסת ושמחה.
"רמי ילד של אף אחד" המופץ בימים אלה בבתי
הקולנוע בארץ על ידי "סרטי נחשון" בגרסה מקורית ובגרסה מדובבת לעברית,
מוצג בעיקר כמיועד לילדים מגיל שמונה ולנוער, אבל לאמתו של דבר מחזיר גם מבוגרים
אל הספרים האהובים ביותר של ילדותם שלהם. ולא במקרה. הסרט מבוסס על הסיפור "באין
משפחה" מאת הקטור מאלו שהודפס בפרקים שבועיים בצרפת בשנות השמונים של המאה
ה-19, וכולל הרבה מהקונבנציות והתכנים של המלודרמות באותה תקופה: ילד יתום, בית
יתומים, אב מאמץ אכזר, עוני ורעב, נדודים, דוד רשע, ולבסוף ההפי-אנד של מציאת
ההורים האמתיים שהם עשירים ובני מעמד עליון כמובן. נזכרתם באוליבר טוויסט ודיוויד
קופרפילד? ואולי במרקו המחפש את אמו ב"הלב" של דאמיצ'יס, או באסופית אן
מאבונלי? אפילו נגיעה מ"מרי פופינס" יש כאן, כשמבוגר טוב לב הופך
לפטרונו של רמי היתום. מה שאומר שמבוגרים יכולים ליהנות לא פחות, אולי אפילו יותר, מהילדים שהם מלווים לצפייה בסרט. ועוד
הערה לפני שאציג את תקציר העלילה: כמעט ולא עושים עוד היום סרטים כאלה לילדים, כשאת
האקרנים בקולנוע ממלאים גיבורי על, גיבורות דיסני, סדרות מסוג הארי פוטר ודומיהם.
רמי לעומת זאת הוא שילוב של הרפתקאות ותום ילדות, בעיבוד אגדי משהו, נימה של "היו
היה".
צילום ז'וליין פאנייר באדיבות סרטי נחשון
תינוק אנונימי שהושאר
בסל בפתח בית בכפר, לבוש בחליפה יקרה, מאומץ על ידי זוג כפרי ערירי ועני מרוד,
אהוב על ידי אמו המאמצת וקצת פחות על ידי בעלה. כשהבעל מאבד את עבודתו, הוא מחליט
נגד רצון אשתו, להביא את היתום, רמי, בן השמונה או עשר, לבית יתומים בכפר. אבל רמי
בורח, כשבאמתחתו רק חליפת התינוק שעליה הוא שומר כמזכרת יחידה מהמשפחה האמתית שלו.
מוסיקאי נודד המתפרנס בדרכים ממופע משולב של כלי נגינה, כלב וקוף מאולפים, נתקל
ברמי, מזהה שיש לו קול ייחודי, מאמן אותו בשירה ומצרף אותו ללהקתו. בסופה של דרך
חתחתים, הכוללת מחלת שחפת של הפטרון (שחפת הייתה גם מחלה חשוכת מרפא וגם המחלה המקובלת
ביותר בספרות הרומנטית של המאה ה-19), הליכה מבוססת בשלג עמוק בתוך סופה אלימה,
ועוד קונבנציות ומוסכמות של המלודרמות התקופתיות הקלאסיות האלה, האם האמתית מוצאת
את רמי והשניים חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה, כשרמי כבר זקן ומנהל בית יתומים
משוכלל ומעתיר על האסופים שלו את כל החום והאהבה שנמנעו ממנו בילדותו.
צילום ז'וליין פאנייר באדיבות סרטי נחשון
סרט מחמם לבבות, עם משחק מעולה הן של הילד (תגלית קולנועית), והן של המוסיקאי הנודד (דניאל אוטיי, גדול שחקני צרפת), וצילום שהוא מעין פילטר של אגדה עתיקה קסומה. מומלץ כבר אמרתי לא רק לילדים אלא גם להורים.
רמי לומד לנגן ולשיר בהנחיית פטרונו. צילום באדיבות סרטי נחשון
לכמות האירועים והפעילויות המתוכננים לחופשת חנוכה ברחבי הארץ, לא רק שמונה ימים, אפילו שמונים ימים, לא יספיקו. אין ברירה אלא לסנן ולברור לפי העדפות, קטגוריות ו/או התקציב העומד לרשותנו. חיפשתי הצעות המתקשרות לנושא האור והאורים, ובחרתי כמה מאלה שבסיעור מוחות משפחתי התגלה שהם מעניינים אותנו ואת הילדים שלנו, בתקווה שגם אתם שותפים להעדפות האלה.
מחזות זמר
הכי צפוי ללכת לראות הצגה הקשורה למכבים, אבל המחזמר "שלמה המלך ומלכת שבא" בכיכובה של רינת גבאי (מלכת שבא) וגיא זוארץ (המלך שלמה) כל כך עתיר תלבושות מרהיבות, ריקודים מושקעים ומוסיקה מקפיצה, שאין בעיה להמליץ עליו בחום.
רינת גבאי ב"שלמה המלך ומלכת שבא"
העלילה של "שלמה המלך ומלכת שבא" כוללת את סיפור ההתמודדות האינטלקטואלית בין המלכה למלך, המתוארת באגדות חז"ל כולל האתגר שהוצב בפני שלמה לזהות מהו הפרח האמתי מבין הפרחים המלאכותיים שמלכת שבא הראתה לו. המחיר המלא לכרטיס הוא 149 שקלים אבל ברשת יינות ביתן ניתן להשיג אותו ב-59 שקלים.
"חפש את המטמון"
מחזמר נוסף שהצלחתו מובטחת בשנתוני הגן והכיתות הנמוכות הוא "חפש את
המטמון" בכיכוכם בין היתר של יובל המבולבל ושי ורועי. מדובר בהרפתקה של חיפוש
אוצר על ידי חבורת ילדים, הזוכים בו הודות לאומץ וחברות. המסר החינוכי מרוכך על
ידי ריקודים, שירים, ותפאורה מפוארת ולכן גם נקלט. מחיר הכרטיס נע בין 49 ל-149
שקלים תלוי במבצעים, כרטיסי אשראי, ועדי עובדים וכו'.
"אינג'וי". צילום אילן בשור
גם אינג'ו, הוא
מופע מוסיקלי מקורי המופק לקראת חג חנוכה ומיועד לילדי בית ספר יסודי גילאי 7
ומעלה. שני צמדים פופולאריים: עופר ומאור כוכבי תכנית "הצחוקיה" בערוץ
ניקלודיאון, חוברים לסמולקין וליזה (סמוליזה) כוכבי ילדים ברשת, שרים להיטים, מציעים
משימות אתגר לקהל, מעלים מערכונים וקטעי בידור. 54-119 שקלים לכרטיס וגם שני
כרטיסי במחיר של אחד בחברות האשראי.
הפעלות וסדנאות
אחת
הפעילויות הפיזיות האהובות ביותר על ילדים ונוער וגם חלק מהמבוגרים, היא החלקה על
קרח. רשת היכל הקרח אייספיק בחולון ובמתחם הסינמה סיטי החדש בבאר שבע, הם כתובת
מובהקת להנאה הזו, שבחנוכה מציעים בהם בנוסף לזירת הקרח גם הופעות של החלקה
אמנותית, סופגניות ספינג' מטוגנות, ומטבעות שוקולד. כניסה להחלקה לשלושת רבעי שעה
עולה 70 שקלים.
היכל הקרח ICEPEAK צילום משה כהן
במשק רמי קנטור ברמת השרון מציעה חברת "ירק השדה" לילדים והוריהם קטיף עצמי של ירקות (פלפלים גמדיים), סדנאות של צביעת ציורי ירקות, וגם שעת סיפור עם מחברת הספר "אורי אוריקון וכוח הירקות", בתאריכים 25 ו-27 בדצמבר, בין השעות 12:00 ל-14:00 במטרה לעודד ילדים לאכול יותר ירקות. 25 שקלים למשתתף.
חברת "ירק השדה" בשיתוף "משק רמי קנטור" ברמת השרון
לפעילות של "ירק השדה" הזו שותפים אלי כהן, חקלאי וותיק מאזור עוטף עזה ושני בניו, גיא וניר, שיחד עם רמי קנטור עורכים גם סיורי הדרכה חקלאית וכל בוקר משנעים לרמת השרון תוצרת חקלאית טרייה מיישובי עוטף עזה. מתאים במיוחד לגילאי 3-7.
מוזיאון נחום גוטמן
סדנת יצירה בשם "אור בחלוני" תתקיים במוזיאון
נחום גוטמן בנווה צדק בתל אביב ביום שלישי ה-24 בדצמבר 2019, בשעות
11:00 -13:00. הפעילות מתאימה לגילאי 6-12 ועולה 45 שקלים לילד ו-15 למבוגר מלווה.
המשתתפים יכינו ויטראז' ססגוני להאיר את חלונות
הבית באמצעות בריסטולים שחורים, צלופן וניירות פרגמנט. הפעילות כוללת כניסה
למוזיאון וסיור בתערוכת החנוכיות במקום. לסיור בלבד הכניסה חינם עד גיל 18.
מדעטק חיפה. צילום מושון תמיר
פעילות הקשורה לאור, לכבוד חג האורים, תתקיים גם במדעטק חיפה, כמו
למשל להטות קרני אור, לשבור ולהרכיב אורות, להקרין מפל אור עתיר הצבעים על קיר,
ליצור גרפיטי אור על משטחים מיוחדים שסופגים ופולטים אור ולפסל בחול על אור. מתאים
לילדים מגיל שנתיים ומעלה. בנוסף תתקיים במוזיאון המדעטק, שיש בו עשרים תערוכות
שונות, הדלקת נרות רובוטית. חייבים לברר מראש את שעות הפעילות. 65 שקלים מגיל 5
למזמינים כרטיס באתר ו-89 שקלים בקופות.
מוזיאון ארץ ישראל, מוז"א צילום כפיר בולוטין
במוז"א (מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב), תתקיים סדנה של כלי מאור מחמר המתאימה לילדים מגיל 5 ועולה 23 שקלים למשתתף. ויהיו גם הצגות לגיל הרך. כרטיס כניסה פלוס סדנה והצגה עולה 75 שקלים.
מופעי קרקס והצגות תיאטרון
תרגילי אקסטרים של אש
ומים, להטוטנות ואקרובטיקה מעל ראשי הצופים ומופעי תאורה ניתן יהיה לראות בחנוכה
בכפר הירוק ברמת השרון, באוהל של קרקס פלורנטין. המופע כולל בריכת ענק שממנה
יוצאים ונכנסים לולייני קרקס הנופלים אל תוך המים מגובה רב. רואים
גם מזרקות ענק של מים ואש ותאורות לד שטרם נראו בארץ בשילוב תפאורת מולטימדיה
אינטראקטיבית. 89-109 שקלים לכרטיס ויד מבצעים של ועדי עובדים וחברות אשראי.
קרקס אש ומים בכפר הירוק. צילום ניר דב קפלן
תיאטרון הקרון מעלה בחנוכה את ההצגה "נקודת אור"
הכוללת צלליות, אש, דמויות נייר ומוסיקה
מקורית, המעלה סיפור של התמודדות עם שוני ומגבלה (בהשראת סיפור חייו של לואי
ברייל, מי שהמציא את כתב הברייל). מתאים מגיל 6. הצגה אחרת של תיאטרון הקרון,
"טיול לילי" עוסקת בילדה קטנה הפוחדת מהחושך ומתאימה מגיל 4
שבוע המורשת בישראל
שבוע המורשת בישראל. צילום ענר גרין
המועצה לשימור אתרי מורשת ורשות העתיקות, פותחת בחנוכה את שערי עשרות אתרי מורשת ברחבי הארץ עם משחקי משימות, פיצוח רמזים וסודות, פענוח כתבי חידה, משחקי חשיבה ויצירה בסגנון חדרי בריחה. הפעילות מיועדת להפגיש ילדים, נוער והורים עם מקומות, סיפורים ותולדות תל שילה, תל חצור, תל מגידו, תל באר שבע, עין הקשתות, יודפת, מערת צדקיהו, ועוד הרבה. בין היתר יהיה חדר בריחה גם בבית בן גוריון בתל אביב, ובגן הלאומי אושה יוכלו המבקרים להשתתף בחפירות ארכיאולוגיות. במהלך השבוע יהיו גם סיורים מודרכים, סדנאות יצירה ועוד. על פעילויות שבוע מורשת כדאי להתעדכן באתר www.moreshet2019.co.il
חנוכייה בראש הנקרה
עששיות בראש הנקרה
כמעט כל אתר
המכבד את עצמו מחפש קישור לנושא האור בחנוכה. אחד האטרקטיביים שבהם הוא ראש הנקרה,
שם יתקיימו סיורי עששיות ליליים במהלך סיור מודרך בתוך הנקרות החשוכות, המבקרים
ישמעו את הסיפור המרתק של הלילה שבו המחתרות פוצצו את גשר הרכבת בתקופת המנדט, ותתקיים
הדלקת נרות חנוכה בין הנקרות עם שירי החג. 48 שקלים לילדים מגיל 3 עד 18, ו-54
שקלים למבוגר.
למרות שחנוכה הוא לא מן התורה ולא אחד משלושת הרגלים שבהם הצטווינו לעלות לירושלים (אפילו את ספרי המכבים לא צירפו חז"ל לתנ"ך), אפשר בהחלט לצרף אותו לרשימת חגי ישראל כרגל הרביעי. כי מה קשור לירושלים יותר מהחג הזה – חילול בית המקדש, העילה המרכזית למרד של מתתיהו ובניו, ונס פח השמן שאפשר את טיהור המקדש והדלקת מנורת הזהב שלכבודה אנחנו מדליקים חנוכייה עד עצם היום הזה, הם הלב והתמצית של חג האורים. ואם נשים פעמינו ופנינו לירושלים, מתעוררת השאלה איפה מבקרים אחרי שפקדנו את הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו.
סיור חנוכיות ברובע היהודי. הקרן למורשת הכותל המערבי
מאות אתרים היסטוריים ועכשוויים יש בירושלים, שאפילו בשמונת ימי החג לא נספיק לפקוד. אז חייבים לברור ולסנן. בחרתי מתוך המספר הגדול הזה חמישה מוקדים, ליום שלם וגדוש של חוויות ולמידה.
מרכז מורשת בגין. צילום משה כהן
נתחיל את היום בבית מורשת בגין בשטח הגן הארכיאולוגי
"כתף הינום" הצמוד לגיא בן הינום ממערב בין גן הפעמון לסינמטק. הגן
כשלעצמו מרתק וכוללת מערת קבורה מתקופת בית ראשון ונמצאה בו אחת התגליות הארכיאולוגיות
המרגשות של כל הזמנים: גליל כסף עליו מופיע הפסוק מתוך ברכת כהנים "יברכך ה'
וישמרך, יאר ה' פניו אליו ויחנך וישם לך שלום". הטקסט המקראי הקדום ביותר
שנמצא עד היום. אשר ליעד המרכזי שלנו, מרכז בגין עצמו, שהכניסה אליו היא בתיאום
מראש – עוברים שם מסע אורקולי מרגש עם כל חידושי המולטימדיה, אל חייו של אחד
המנהיגים הבולטים והמשפיעים ביותר בתולדות המדינה. יש שם סרטים נדירים, מסכי מגע
אינטראקטיביים, תאורה דרמטית, האזנה לקטעים מהנאומים הכי מפורסמים של בגין (כולל
נאום "הצחצחים" ולהבדיל נאום התודה לרעייתו עליזה "זכרתי לך חסד
נעוריך" עם בחירתו כראש הממשלה), וגם שחזור הדירה הצנועה להדהים שבה חיו
בגין, אשתו וילדיו רוב חייהם (דירת קרקע בדמי מפתח שלא הייתה אפילו שלהם), וגם כמה
מהפעולות המרכזיות של האצ"ל במאבק נגד הבריטים כמו פיצוץ מלון המלך דוד והפריצה
לכלא עכו. חוויה מאלפת ובלתי נשכחת.
בית פלוגת הכותל. צילום משה כהן
נעבור משם את
הכביש לעבר הגבעה שממול, ונעלה בה אל בית פלוגת הכותל שבלב הרובע היהודי. גולת
הכותרת של הביקור במוזיאון בית פלוגת הכותל הוא סרט המלווה צעיר המצטרף לפלוגה הבית"רית
שמאז שנת 1928, אז אסרו הבריטים על היהודים את התקיעה בשופר בתפילת נעילה של יום
הכיפורים ליד הכותל המערבי. חברי הפלוגה הקטנה מגניבים שופר דרך סמטאות גדושות במוסלמים
אלימים, תוקעים בשופר למרות האיסור, ובדרך כלל נזרקים למאסר. רואים בסרט המושקע
הזה איך קציני המשטרה הבריטים עורכים חיפושים בבית הפלוגה ומתרים בחברים שלא להניף
את דגל הלאום, איך חברי הקבוצה לומדים בסתר לתקוע בהדרכת אחד מחרדי ירושלים, איך
הם מתחפשים למוסלמים, "מסתערבים" בגלגול ראשון, כדי ללוות ולהגן על
יהודים שהולכים להתפלל ואת בחירתם בחיי עוני תחת סכנה מתמשכת. כמה רלוונטי הסיפור עד
ימינו, כאשר עדיין המאבק על הר הבית, לפחות לא על רחבת הכותל, כל כך אקטואלי.
השופרות בהם תקעו אנשי פלוגת הכותל למרות האיסור הבריטי. צילום נעמי גוטקינד-גולן
עבורי הרגע
המרגש ביותר במוזיאון הזה הוא מראה זוג השופרות האמתיים שבהם תקעה החבורה, הם נשמרו
עד היום ורואים אותם שם בתוך תיבת זכוכית. הכניסה למוזיאון עולה 20 שקלים למבוגר,
15 לילדים ואזרחים ותיקים. נרשמים מראש לביקור במוזיאון בגין.
מגדל דוד. סיור באווירת חנוכה. צילום ריקי רחמן
ביקור נוסף שכדאי לא לוותר עליו באותה סביבה הוא מגדל דוד. בחנוכה יתקיים שם משחק בריחה משפחתי ברחבי האתר בשם "לכודים במגדל" היוצא לדרך כל שעה עגולה ב-10:00 עד 15:00 ומיועד בעזרת משימות וחידות לגלות מיהי הדמות ההיסטורית הכלואה במצודה וקשורה לירושלים. מתאים מגיל 9 ומעלה. ובערב ייערך שם סיור עששיות לגילאי 5-10 בשעה 16:30. חייבים הרשמה מראש לכל הפעילויות. הכניסה למגדל עולה 18-40 שקלים למבוגרים וילדים בהתאמה, משחק הבריחה עולה 40 שקלים בנוסף, וסיור העששיות לילדים 35 שקלים בנוסף.
הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים בזהב השלכת
רוויים ושבעים
היסטוריה ואקטואליה, נחזור לרכבים וניסע לגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם. גם אם כבר
ביקרתם בטבע המרהיב והפסטורלי הזה
שבלב העיר, יש שתי סיבות חדשות ומקסימות להגיע לשם שוב ולסייר ב-150 הדונמים של
כ-6000 זנים שהובאו לכאן מכל היבשות . האחת: פריחת החלמוניות הצהובות והנדירות,
וגווני הזהב של העצים העומדים בשלבת. השנייה: פתיחת החממה הטרופית. החממה היית
הסגורה במשך שנה וחצי של עבודות שדרוג, ולפני שבועות ספורים נפתחה בשעות 14:00 עד
15:30 בימים שני ורביעי לציבור הרחב.
החממה הטרופית בגן הבוטני ירושלים. צילום צביה אדלר
בדרך לחממה כדאי
לעלות על רכבת הגן הלוקחת את המבקרים דרך שש חלקות
גיאוגרפית; אפריקה הדרומית, אירופה, אמריקה הצפונית, אוסטרליה, דרום-מערב ומרכז
אסיה והים התיכון. הרכבת כלולה במחיר כרטיס הכניסה, וזמינה למבקרים בימים א'-ה'
בכל שעה עגולה בכניסת הגן. ובסוף הנסיעה, ממתינה הצמחייה
הטרופית בתוך החממה הגדולה, כולל עצי בננה ושיחי קפה, סחלבים וקקטוסים, ושפע
הקקטוסים של החלק המדברי. אל תחמיצו גם את הקולומבריום דמוי המערה השטוחה החצובה
בסלע (שובך יונים עתיק שנחשף באחרונה ומתוארך לימי בית שני), וגם אל תוותרו על
שקיות הזרעים של פרחי בר ארץ ישראלים שניתן לשתול באדניות ובגינות. ידידי הגן ממנו
את הפרויקט והכינו כ-12 אלף שקיות כאלה.
קקטוס מרהיב בחממה הטרופית, הגן הבוטני ירושלים. צילום נעמי גוטקינד-גולן
אטרקציות חנוכה
נוספות בגן הבוטני הן סדנא להכנת עששיות מחומרים ידידותיים לסביבה בתוך מרכז
המבקרים החדש וסיור עששיות בן שעה וחצי עד שעתיים ברחבי הגן, אם מזג האוויר יאפשר,
החל מהשעה 17:00 בשם "באנו חושך לגרש". עלות הפעילות הזו 35 שקלים
וחייבים להירשם מראש.
הערב ירד
על ירושלים. בבתי הרובע היהודי וברחבת הכותל המערבי הודלקו חנוכיות, והקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה את הקהל הרחב לסיורי חנוכיות
מודרך בעיר העתיקה. הולכים בסמטאות
הרובע היהודי לאור הנרות הדולקים בפתחי הבתים, מבקרים בבתי כנסת עתיקים, ושרים עם נגן מתלווה לסיורים. סיור החנוכיות מתחיל בשוק מחנה יהודה ומסתיים
ברחבת הכותל – וכולל שוברים לסיור טעימות אישי בשוק, קבלת שירון, ונסיעה ברכבת
הקלה.
הקולומבריום הרומאי העתיק שנחשף בחממה הטרופית. צילום נעמי גוטקינד-גולן
בקרן
למורשת הכותל מציינים כי בחג החנוכה הזה קיימים סיורים נוספים רבים לבחירה,
חלקם מתחילים בשער יפו, חלקם במנהרות הכותל, חלקם כוללים פעילות מיוחדת לילדים. ומידי ערב, בשעה 16:15, ייערך טקס הדלקת חנוכייה
ברחבת הכותל. 42 עד 85 שקלים תלוי במסלול ובמשך הסיור.