Posted by & filed under מזון ומסעדות, סל המזון, תבשילים ועוגות.

כשהתיאבון מגמגם בימים החמים של יולי (הלוואי עלי. אישית לא מכירה תופעה כזו), כדאי לעודד אותו עם מוצרי מזון חדשים. למשל הפסטות הטריות המיוצרות בשיטה איטלקית של חברת "פסטה ריקו". את מוצריה הכרתי לראשונה במסעדות איכות חלביות. כדאי לשלב אותם גם בבישול הביתי. באחרונה היא השיקה בשוק הפרטי ארבעה סוגי רביולי, שני סוגי פסטה טריה, ופולנטה. לשוק המוסדי היא משווקת גם כדורי פיצה, רטבי עגניות וקינוחים, כולל פנקוטה ורביולי שוקולד.

פסטה ריקו. צילום אימאג'ארט

צריכים להנפיק מהר וקצר ארוחת צהריים, והילדים מבקשים נקניקיות? עד תשעה באב יהיו אלה נקניקיות של תחליפי בשר כמובן, אבל לאחר מכן, חשוב שיהיו אלה נקניקיות באיכות גבוהה ועם ערכים תזונתיים ראויים. דוגמה: נקניקיות הבקר החדשות של "מעדני יחיעם" . הן עשויות לדברי החברה ממאה אחוזים בשר בקר, ללא גלוטן ועם 14% חלבון. ניתן למצוא ברוב רשתות המזון והחנויות המובחרות בארץ.-20 שקלים לאריזה של 280 גרם. הגשתם אותן לילדים שטענו באוזני שהם שבעים ולא רוצים לאכול בכלל, ואחרי ביס אחד הם הכריזו: "שווה" וגמרו את כולן.

יחיעם. נקניקיות פרימיום

כדי לשפר את תדמיתי כבשלנית, לאו דווקא תואר שאני מצטיינת בו בדרך כלל, הגשתי באחרונה בארוחת הצהריים המשפחתית סלטים ותבשילים שונים עם הרטבים החדשים של המותג מאסטר שף.

מאסטר שף. רטבי מיונז בבקבוקים לחיצים. שלושה להיטים: מיונז ספייסי, מיו-קטש, ומיונז עם פטריות כמהין

לנקניקיות ולתפוחי אדמה אפויים צירפתי רוטב ברביקיו דבש (יש למאסטר שף גם רוטב ברביקיו קלאסי חדש) – כ-13 שקלים לכ-520 שקלים, ואת הסלטים תיבלתי במיונז הפרימיום המכיל פטריות כמהין (כ-14 שקלים), וקיבלתי מחמאות שבעצם לא הגיעו לי אלא למותג שהשיק בימים אלה בבקבוקים לחיצים 6 ממרחים,  ובהם מיונז בתיבול עגבניות (מיו-קטש, ערבוב מיונז וקטשופ. מוצלח מאוד), מיונז פיקנטי ועוד.

מאסטר שף. רוטב ברביקיו. צילום מאי אלין

השתיה בארוחה שהיתה כולה על טהרת המוצרים החדשים הייתה משקאות מוגזים בפחיות בטעמי פירות שמייבאת חברת בראל אלון. הם ללא ממתיקים מלאכותיים וללא נתרן וכוללים 15 טעמים. ניסינו  את כולם -מנגו, קוקוס, פסיפלורה, פירות יער, פטל חמוציות, אשכולית, היביסקוס, קי ליים, לימון, ליים, תפוז, אבטיח, אגס-אפרסק, משמש ומנדרינה. אגב, למקומות הראשונים הגיעו טעמי המנגו, הלימון והפסיפלורה. 5-7 שקלים לפחית של 335 מ"ל.

בראל אלון. מים מוגזים בטעמי פירות. צילום טל טרי

ואז הרגשתי שעשיתי את שלי, והרשיתי לעצמי להתרווח עם עוגיות ריבה חדשות של אחווה. פרווה כמובן בכשרות בד"צ העדה החרדית.

עוגיות אחווה אלה הן ללא תוספת סוכר ובכשרות פרווה.. כ-7 עד כ-9 שקלים לאריזה של  350 שקלים. שאפו על המחיר.

Posted by & filed under הורים, השקות ופתיחות, טיולים, ילדים, נופש, פנאי, תערוכות, תרבות.

צילומים: נעמי גולן

שנת הלימודים תשפ"א לא הצטיינה כידוע בהישגים לימודיים מפליגים. המורים עשו כמיטב יכולתם בזום, אבל הקורונה כנראה ניצחה, ובני נוער רבים הפסידו מבחינת צבירת ידע חדש. שמחתי לכן לגלות עם תחילת "החופש הגדול" תערוכות בעלות נושאים ותכנים מרתקים וחשובים שנפתחו בשלושה מוזיאונים ישראלים.

"זמן לזוז", מוזיאון המדע ירושלים. בדיקת תכולת הריאות.

מתוך שיחות עם הילדים שליוו אותי אליהן, וילדים אחרים שהיו בהן, ראיתי איך ניתן ללמד דרך הדגמות, שעשועים והתנסויות חיות לא פחות מאשר בבתי ספר.

"זמן לזוז", מוזיאון המדע ירושלים. בדיקת פעילות הלב

מעיזה אפילו לומר שאם צריך לבחור מסיבות תקציביות מספר מוגבל של בילויים במהלך חופשת הקיץ הנוכחית, התערוכות האלה צריכות להיות בראש הרשימה.   

"זמן לזוז", מוזיאון המדע ירושלים, מתקן קפיצה לרוחק. צילום יונתן בן חיים

"זמן לזוז" נקראת תערוכה חדשה במוזיאון המדע ירושלים המהווה תשובה מצוינת לרביצה הממושכת מול המסכים והניידים. יש בה מתקנים אינטראקטיביים של קפיצה, ריצה, הרמת משקולות ובדיקת ההשפעה של מאמץ גופני על הלב, הריאות והשרירים, תוך כדי משחק ושעשוע. פעוטים בני שנתיים עד חמש יכולים להתנייד ברחבה חיצונית דרך מסלול מרוצף עשרות מזרקות מים המתיזות סילונים מפתחים ברצפה, לעבור במתקנים לתינוקות בשלב הזחילה או תחילת ההליכה, לבנות שעון חול, לשחק כרופאים ב"מרפאת דובונים חולים", ולהשתתף במופע "ממוח לכוח" המדגים את השפעת המוח על מערכת התנועה והיציבה בגוף האדם.

"זמן לזוז", מוזיאון המדע ירושלים. בניית שעון חול

ילדים גדולים יותר ינשפו לתוך צינורית ויבדקו את נפח הריאות בנוזל המתרומם בתוך מיכל לפי עוצמת הנשיפה, יבדקו את כוח השרירים, הסיבולת ויכולת ההתמדה על  על ידי כשלושים התחנות השונות בחדרי המוזיאון. הם יתרשמו גם ממופע להטוטני של צוות "קרקס בומבה" בחצר המוזיאון תוך כדי הסברים על חלקים בגוף שעובדים בזמן להטוט, המשלבים מתמטיקה ופיזיקה. יש מסלול הליכה הבודק את תנועת הגוף והרגליים ומוציא פלט מחשב עם אבחון לכל מבקר, מתקן קפיצה לרוחק, מתקן קליעה לסל, מתקן הבודק את מהירות תגובת הראייה-תנועה שבו השתעשעתי ממושכות בעצמי, ושורה תחתונה, אין רגע דל.

מחיר כניסה: 45 שקלים. חובה להזמין ביקור מראש. שעות פתיחה: 10:00-18:00 ביולי. באוגוסט פתוח רק עד 17:00. בימי שישי: 10:00-14:00.

"שפות חדשות", מוזיאון המכון לננוטכנולוגיה, אוניברסיטה בר אילן

תערוכת "שפות חדשות" נפתחה בימים אלה במוזיאון החדש והיחיד מסוגו בישראל לאמנות ולמדעי הננו באוניברסיטת בר-אילן. רואים שם עבודות אמנות שנעשו בשיתוף עם מדענים מתחומי הביולוגיה, הכימיה, הפיזיקה, ההנדסה ומדעי המחשב. העבודות מתפרסות על פני שבע הקומות של המכון לננוטכנולוגיה וכוללות בין היתר הדגמה של מה קורה לטיפת מים כשהיא נעה על משטחים דוחי מים, מה הקשר בין 150 אלף גומיות משרדיות לבין רשת הנוירונים, איך 16 נגני כינור שלא שומעים זה את זה מוכיחים את תיאוריית הכאוס, איזה תהליכים ננומטריים עוברים גבישים של חומר במהלך הזמן (ציור בעלי חיים ממוזערים באמצעות גבישי מלח מים המלח שלנו ומימה ביוטה ארה"ב), איך מזהים מחלות על ידי הקרנות אור ושימוש בננו חלקיקי זהב (ננומטר = מיליארדית המטר),  ועוד.

"שפות חדשות", ציור בננו חלקיקי מלח. מוזיאון המכון לננוטכנולוגיה. אוניברסיטה בר אילן

צודקת אוצרת התערוכה טל יזרעאל שהתערוכה במכון הננוטכנולוגיה היא אשנב לארץ הפלאות של הבלתי נראה לעין. ושננו-מדע כמו אמנות, הוא מחקר אל תוך החומר – המוביל לגילוי תופעות חדשות ועולמות חדשים. ואני מוסיפה כי היא ביקור חובה לילדים ובני נוער המתעניינים במדע או שאנחנו מעוניינים לעורר בהם סקרנות מדעית. הביקור חייב תיאום מראש, ולפרטים נוספים היכנסו לאתר nanomuseum.org.il. מתאים החל מגיל 7-8. מחיר כניסה: 35 שקלים. אישית הייתי מצפה מהאוניברסיטה או מגוף ממשלתי רלוונטי – לאפשר ביקור ללא עלות.

"שפות חדשות", מוזיאון המכון לננו טכנולוגיה. אוניברסיטה בר אילן. דיאלוג בין מדע לאמנות

גם המוזיאון הישראלי לרפואה ומדע בטכנודע חדרה, גבעת אולגה, הוא ראשון ויחיד בסוגו בישראל ומאפשר "קפיצה לתוך גוף האדם". 120 מיצגים שתוכננו במוזיאון החדרתי משלבים בין מדע, רפואה וטכנולוגיה בצורה שמעולם לא ראיתי כמותה.

טכנודע חדרה. המוזיאון הישראלי לרפואה ומדע. פיענוח סודות האף וחוש הריח

בין היתר מאפשרת התערוכה הראשונית מסוגה בארץ ואולי בעולם, כניסה לתוך תבנית של לב שגובהה 5 מטרים שם צופים במופע אורקולי, הבנת התפקוד של האף דרך חידת קופסאות עם ריחות שונים, הנעת כדור על פני משטח באמצעות ריכוז מחשבתי (פלא מדהים), אולם וירוסים וחיידקים, אבחון מחלות באמצעות טאבלט שמחלקים לכל מבקר, הדגמת הצלה מחנק בשיטת היימליך, ירידה לאורך מודל הסליל הכפול של ה-DNA  – וזה על קצה המזלג.

טכנודע חדרה. המוזיאון הישראלי לרפואה ומדע. קפיצה לגוף האדם

ד"ר גדי מדור, מנכ"ל טכנודע חדרה משוכנע שההדגמות המוחשיות של פעילות הגוף בתחומי פיזיולוגיה, אנטומיה, דיאגנוזה וריפוי מחלות בתערוכה החדשה, גם יהפכו לשם דבר בעולם ומקור לעליה לרגל לתיירות חוץ ברגע שתיפתח תיירות כזו, וגם יקרבו את ילדי ישראל לעולם הרפואה, המדע והטכנולוגיה. וכאשר תגיעו לשם, אל תוותרו על החצר הצמודה למוזיאון ובה מתקנים המדגימים תחומים שונים של צלילים ומוסיקה, מים ואוויר.

טכנודע חדרה. המוזיאון הישראלי לרפואה ומדע. "קונסיליום" של המבקרים בתערוכה לאבחון מחלות באמצעות טבלט
טכנודע חדרה. המוזיאון הישראלי לרפואה ומדע. הזזת שרירי הפנים מלמדת וחושפת הבעות

פתוח מ-9:00 עד 20:00. ביום ראשון בבוקר סגור. ביום שישי בבוקר פתוח. עד ה-17 ביולי מחירי ההשקה הם 35 שקלים מגיל 5 לביקור בכל אחד משני חלקי  התערוכה:  א. הלב, המוח וה"ידעת", ב. המוח, חיידקים ווירוסים וגנטיקה.

Posted by & filed under הורים, הצגות וסרטים, ילדים, נופש, פנאי, תרבות.

מה משותף ל"טום וג'רי" מתוצרת האחים וורנר ו"קרודים 2: עידן חדש" מתוצרת אולפני דרימוורקס, שניהם מופצים עכשיו בארץ על ידי טוליפ אנטרטיינמנט, שניהם סרטי ילדים שיצאו לקראת החופש הגדול? – ששניהם מכילים מסרים ותכנים שיכולים לעניין גם מבוגרים המלווים את הטף לבתי הקולנוע.

טום וג'רי. טוליפ אנטרטיינמנט

"טום וג'רי" הנצחיים, גיבורי הקומיקס המצוירים שגם דור הסבים והסבתות וגם דור ההורים גדלו עליהם, מככבים הפעם לראשונה בסרט לייב אקשן, כלומר לצד שחקנים בשר ודם. השחקנים  משוחחים, מתדיינים, מתרגזים ורודפים את הדמויות המצוירות, כאילו אין הבדל בין החי למאויר. הקסם של שילוב כזה מוכר מאז הלהיט הקולנועי הבלתי נשכח "מי הפליל את רוג'ר רביט" שנוצר לפני למעלה משלושים שנה. הילדים שצפו איתי בהקרנת הבכורה נהנו בעיקר מהמרדפים הבלתי פוסקים בין החתול טום והעכבר השובב ג'רי, אבל המבוגרים עברו בסבלנות את 100 הדקות שנמשך הסרט הודות לעלילה שלעולם אקטואלית: הכנות לחתונה מפוארת הנערכות בבית מלון מפואר לא פחות.

טום וג'רי. טוליפ אנטרטיינמנט

תקלות, בעיות, מתחים וחששות, מלווים כידוע כמעט כל חתונה בשלבים המוקדמים שלה, וכאשר ג'רי העכבר מתרוצץ במלון ועושה כל שביכולתו לחולל מהומות והפרעות, ומתגרה בחתול טום שנשכר במיוחד על ידי מארגני האירוע כדי ללכוד ולגרש אותו, השמחה והששון עולים על כל דמיון. החיסרון היחיד בסרט, הוא אורכו. ילדים מתקשים לשבת לאורך שעה וארבעים דקות, וכרגיל בהקרנות המיועדות להם, יש תנועה בלתי פוסקת של הלוך וחזור של הורים וקטנים אל ומאת השירותים.

הקרודים 2: עידן חדש. טוליפ אנטרטיינמנט

"הקרודים" הם בני משפחה פרה היסטורית שבסרט החדש, "קרודים 2: עידן חדש", אחרי ששרדו אסון גלובלי ונאלצים לחיות בתנאי רעב ואקלים קשים, מצליחים לשמור על לכידותם ואהבתם, עד לרגע שהם מגיעים לאזור פורח ומשגשג, סוג של גן עדן עלי אדמות, ונתקלים במשפחה אחרת, שהיא שלב מתקדם יותר באבולוציה האנושית. הקרודים ישנים "בדבוקה אחת", למשל, צמודים זה לזה כל הלילה, ובני המשפחה "המפותחת"  ישנים בחדרים נפרדים. הקרודים פרועי שיער וגסי הליכות, ובמשפחה "המתקדמת" כולם מסורקים למשעי ועם בלוריות צבועות והליכות מעודנות יותר. ויש להם סוג של מעלית שמסייעת להגיע לבית שבצמרת העץ, במקום לטפס אליו כמו קופים, וכמובן שפע עצום של פירות וירקות שמותר לאכול את כולם, פרט לבננות, שרק אותם אסור לאכול באיסור חמור כמעט כמו מעץ הדעת שבגן העדן הראשון. ולא אעשה ספוילר ואספר מדוע.

הקרודים 2: עידן חדש. טוליפ אנטרטיינמנט

המפגש בין תרבויות ושלבים שונים בהתפתחות הטכנולוגית, ההתנשאות של "המפותחים" כלפי "הפרימיטיביים", תסבוכת "הרומיאו ויוליה" הנוצרת כאשר בן משפחה אחת מתאהב בבת משפחה אחרת, היתרונות שיש בכל זאת ל"פרימיטיביים" על פני "התרבותיים", כל אלה הם תכנים שאולי מבוגרים מבינים לדקויותיהם, אבל גם ילדים מפנימים במודע או שלא במודע. לכך יש להוסיף את רמת האיור, התחכום והאסתטיקה המאפיינת את כל  הסרטים המאוירים של דרימוורקס והופכים את 95 הדקות של הצפייה להנאה צרופה, למרות מה שכתבתי קודם על האורך המתאים לטף. בגדול, סרטי ילדים צריכים לדעתי להיות באורך שעה בלבד, אבל כנראה שזה בלתי אפשרי משיקולים של הפצה והקרנה בבתי הקולנוע. ובשורה התחתונה, מדובר בשני סרטי קיץ ראויים עם הפי אנד כנדרש.

Posted by & filed under בית, השקות ופתיחות, חידושים ופטנטים לבית, עיצוב, ריהוט.

הקשר בין מזרן איכותי לשינה טובה מוכר וידוע, אבל מה שלמדתי בהשקת הלוגו החדש ומרכז המכירות הגדול של חברת סיאסטה ישראל לפני כמה ימים, הוא שיש פיתוחים חדשניים שמעטים בארץ שמעו או ידעו עליהם וכדאי להכניסם הביתה ולזכות הודות להם במנוחה לילית טובה ובריאה יותר.

סיאסטה, חברה איטלקית שהמפעל שלה ממוקם בעיירה נפולי, מייצאת למשל מזרנים שבד הציפוי שלהם משולב כדוריות שמן זית, חומר אנטי-בקטריאלי ודוחה את קרדית האבק הגורמת לאלרגיות. מזרנים מפתיעים אחרים מצופים בבד משולב כדוריות לבנדר, שעם כל תזוזה של הגוף משחררים את הבושם העדין הידוע כמרגיע במיוחד. חידוש נוסף: מזרן זוגי שחציו קשיח וחציו רך, כך ששניים יכולים לישון עליו לפי העדפתם האישית. עוד שמעתי מפי אליקו, היבואן והבעלים, באירוע ההשקה החגיגי, שיש לסיאסטה מזרנים בעלי קפיצים העטופים בתוך שרוול מגונן, שהודות להם אם בן הזוג זע בצד שלו, בצד השני לא מרגישים כל תזוזה. וגם מזרן תינוקות שצידו האחד קשיח, כפי שנדרש לילודים עד גיל שנה וצידו השני גמיש, ומתאים מגיל שנה ואילך, ולהבדיל, שני מזרנים ייעודיים לכלבי מחמד קטנים או גדולים, מפוליאוריטן מוקצף.

סיאסטה. מבחר צבעים עשיר

שתי תכונות נוספות הראויות להדגשה: א. הדבק הנדרש לייצור המזרנים הוא על בסיס מים, ללא ריח וללא תופעות לוואי. ב. המזרנים האלה מגולגלים בתוך אריזת ואקום למידה המאפשרת להכניס אותם לתא המטען של כל מכונית. לא צריך לשנע אותם על גג הרכב ולא עם חברת הובלות. כרבע שעה אחרי שפותחים את הגלגול, הם מגיעים למידה המלאה ולצורה הרגילה שלהם.

סיאסטה. מזרנים מגולגלים ארוזים בוואקום. מתאימים לכל תא מטען בכל מכונית

אשר לחומרי הגלם שמתחת לציפוי הבד, הם עשויים ויסקו, חומר הפלאים שפותח על ידי נסא"א המגיב לחום הגוף ומשנה את מצב הצבירה שלו בהתאם למשקל ולמידות של מי ששוכב עליו ומעניק תמיכה ייעודית לעורף, לשכמות ולגב – ולטקס, שהוא גומי טבעי מעץ הגדל בברזיל.

סיאסטה, מיטות וספות ההופכות למיטה

באחרונה מייבאת סיאסטה גם מיטות מתכווננות מאיטליה, שניתן להתאים דרך חלקי הפלסטיק שלהן לרמת הקושי של השכיבה: רך, בינוני וקשה. פרטים נוספים תמצאו בכתובת siesta@co.il ולהתרשמות מהיקף הגדול של היצע עצמו כדאי להגיע לאולם התצוגה והמכירות בגינצבורג 3 ראשון לציון, קומה 1 במעלית.

אירופלקס. יומהולדת 17 לרשת. תומר בן חמו המנכ"ל עם השקת קמפיין חדש בכיכובם של הפרזנטורים שלו מלי לוי ושמעון גרשון. צילום רפי דלויה

גם רשת אירופלקס שחגגה לפני ימים אחדים יום הולדת 17 להקמתה עם ארבעה סניפים חדשים וחברת בת בשם אירופלקס הום, שיש בה מערכות ריהוט לסלון, מערכות ישיבה, ספות, כורסאות, כורסאות טלוויזיה, ספות נפתחות למיטה, גופי תאורה, שולחנות סלון, שטיחים ועוד – ידועה במיטות המתכווננות האיכותיות שלה וברמה גבוהה של פתרונות שינה (גילוי נאות – אחת המיטות שרכשתי בחברה, מזכה אותי בשנת לילה טובה מזה שנים אחדות).

אירופלקס. מיטות מתכווננות ברמה גבוהה. צילום נעמי גולן

את הפרק החדש בחיי החברה, חנך תומר בן חמו מנכ"ל אירופלקס, עם קמפיין פרסום בכיכובם של השחקנית והדוגמנית מלי לוי ובעלה הכדורגלן שמעון גרשון שנשכרו להיות הפרזנטורים, נכחו באירוע יום ההולדת והתרגשו כשהושמע במסגרתו השיר "שמים כחולים" בביצועם.

אירופלקס. עוגת היום הולדת ה-17. צילום נעמי גולן

לוי-גרשון הם אחד מזוגות הידוענים היציבים והסימפטיים ביותר בישראל, הנשואים כ-18 שנה והם הורים לשלושה ילדים. בסרטון המלווה את קמפיין הטלוויזיה והדיגיטל החדש של אירופלקס, רואים סיטואציות הומוריסטיות שונות, ועדינות, של אהבה זוגית והווי חדר מיטות של השניים.

אירופלקס משיקה קמפיין במלאת לה 17 שנים. צילום נעמי גולן

בן חמו אמר במהלך החגיגה שלרשת המונה כ-19 סניפים יהיו בתוך שנתיים, לפי התוכניות כ-30 חנויות בפריסה ארצית כך ששיתוף הפעולה עם הצמד לוי-גרשון צפוי להיות ממושך ואינטנסיבי. 

 

Posted by & filed under מזון ומסעדות, פנאי, תבשילים ועוגות.

כשבוע לפני תשעת הימים שבהם אנחנו מתנזרים מבשר, וקצת לפני "בין הזמנים" ופגרת הקיץ בהם תלמידי ישיבות וכוללים ובני משפחותיהם יוצאים לתור את הארץ ולבלות באתריה, הגעתי למסעדת רג'ינה במתחם התחנה מול הטיילת, בגבול בין תל אביב ליפו.

רג'ינה. שולחן מוכן לקראת אורחי הערב בחצר הקידמית. צילום נעמי גולן

היה ערב מהביל של אמצע השבוע, והמתחם היה עגום ורדום. רדום – כי רק קומץ קטן של בני אדם נראה בין מסילת הברזל בכניסה לבוטיקים, לברים ולבתי הקפה שבהמשך. ועגום, כי חלקים בולטים באתר היו תחומים וסגורים בגדרות שנשאו שלטים המבטיחים ש"כאן ייבנה" ו"כאן ייפתח", ו"כאן יעבור גשר לנוף הים", אבל אפילו פיגומים של תחילת בנייה לא נראו בהם. הקורונה כנראה עשתה שמות גם במקום הבילוי המבטיח והיפה הזה. אבל כל העגמימות נעלמה כאשר הגעתי אל המבנה הים תיכוני המרשים, שנבנה במאה ה-19, עם חדרים מקומרים בעלי רצפות טרצ'ו מצוירות, ושתי חצרות, בהם הצטופפו עשרות סועדים ועוד שתי קבוצות של חוגגים יום הולדת ומפגש חברים. במשך כל השעה שבה דגמתי מהיצע התפריט של רג'ינה, מלכה בספרדית, מסעדה כשרה למהדרין, המשיכו להגיע אליה עוד ועוד אנשים, ולא כולם חובשי כיפות ובעלי זקן. גם חילונים, גם תיירים דוברי אנגלית וצרפתית. מסתבר שמדובר בבית אוכל ששמו הולך לפניו.

רג'ינה. פוקצ'ה ומטבלים. צילום נעמי גולן

החך שטעם מפוקצ'ה מהבילה וטרייה שהונחה על השולחן זמן קצר אחרי שהתיישבנו, אני ושותפי לארוחה, אישש את הסיבה לנהירה לרג'ינה. אז הפשלנו את בלוטות הטעם, והתחלנו לעבוד. מן המנות הראשונות ביקשתי דבר ראשון את פטה כבד העוף של רג'ינה, שזכרתי אותו לטובה מביקורי הקודמות במסעדה (52 שקלים). הוא לא הגיע לרמות הגבוהות של ממרח הכבד הפולני הזכור לי מבית אמא, אבל לא אכזב גם הפעם, מלווה בריבת בצל וטוסטונים כמקובל, מתקתק ונימוח.

רג'ינה. כבד עוף קצוץ עם טוסטונים. צילום נעמי גולן

השותף שלי לחגיגה הקולינרית, בני אסף שיחיה, ביקש חומוס בשר (58 שקלים). הגיעה צלחת עם ממרח חומוס ועליו גבעונת של בשר טחון מטוגן, סלט חצילים שרופים ליד, וצלוחית סחוג ירוק. פסק הדין של הדוגם: מצוין – מצוין.

רג'ינה. כרובית מטוגנת

קיבלנו גם כרובית מטוגנת בפירורי לחם עם טחינת הבית ורוטב שום (36 שקלים), שהייתה נפילה, אולי משום שהיא טוגנה זמן ממושך מדי, שחומה מדי בטעם עז מדי של שמן. בתפריט הראשונות יש גם ברוסקטה סלמון מעושן, קרפצ'ו סלק, סלט עדשים שחורות מסקרן עם גזר בצל סגול, צנונית, אגוזי מלך וחמוציות ועוד. נשאיר אותם לביקורים הבאים, מה גם שהמלצר היעיל והיפיוף דובר הספרדית ששירת אותנו, סיפר שהתפריט ברג'ינה אמור להתעשר ולהשתדרג עוד.

רג'ינה. תבשיל בקר ופטריות. צילום נעמי גולן

עברנו למנות העיקריות ובחרנו בתבשיל בקר ופטריות (92 שקלים), שעובר בישול ארוך ומוגש עם אורז. משביע, מלא, קצת יבש. הפטריות היו סתמיות, כי כנראה לא ספגו מספיק את טעמי הרוטב של הבשר. בתפריט שעיינתי בו ראיתי לצד מנה מעוררת עניין במיוחד של פלטת בשרים זוגית (310 שקלים) עם קילוגרם שלם של בשר הכולל נקניקיות בקר מעושנות, פרגיות, חזה עוף, סטייק אנטרקוט, ציפס ותפו"א, גם מנות לטבעונים כמו המבורגר (69 שקלים), שווארמה (66 שקלים) ולצמחונים כמו פילה סלמון ושעועית ירוקה (98 שקלים).

רג'ינה. פוקצ'ה, חומוס בשרי, כרובית מטוגנת וכבד קצוץ. צילום נעמי גולן

ולבסוף, במקצה הקינוחים, הציע המלצר סלט פירות, שבהחלט נשמע מרענן אחרי הארוחה הבשרית אבל כעבור זמן מה חזר והתנצל. המסעדה המפוצצת והצוות שידיו מלאות עבודה, לא הספיקו להכין את הסלט ובמקום זאת הוצעו לנו שני מאפי פילו מוארכים וזרויים אבקת סוכר. הייתי שבעה מכדי לטעום מהם והסתפקתי בתה נענה מרענן לגמרי. שותפי התגבר על מאפה אחד ואמר שהוא טעים אבל מתוק ברמות.

רג'ינה בתחנה, תל אביב מול הים. תאורת לילה. צילום נעמי גולן

שורה תחתונה: אין הרבה מסעדות כשרות למהדרין, ודאי לא בתל אביב, כמו רג'ינה, שבימים בהם מדברים בפוליטיקה על אחדות ואיחוי קרעים מאפשרת לחרדים, כיפות סרוגות וחילונים, לאכול ולחגוג בצוותא.

Posted by & filed under אופנה, ביגוד, לא מתויג, נופש, עיצוב.

על סף היציאה לחופשת הקיץ, ופחות מחודש לתקופת "בין הזמנים", שבה יוצאות בנות הציבור הדתי והחרדי בהמוניהן לחופים ולבריכות – צילמה הבוקר חברת גוטקס, בווילה מדהימה ביישוב כרמי יוסף, את קולקציית הקפסולה הראשונה שלה של בגדי ים צנועים.

גוטקס. הקפסולה הצנועה. צעיך תואם לבגד הים. צילום נעמי גולן

את גוטקס אני מכירה מאז תחילתה בהובלה ובעיצוב של לאה גוטליב המיתולוגית, שכבשה עבור המותג עולם ומלואו, ודרך השנים של גדעון אוברזון. בעשורים האחרונים התדמית שלה "הזדקנה" במידה מסוימת, כאשר סוגי ביקיני חושפני ומינימלי קודמו ברשתות החברתיות וגרפו את הקליינטיות הצעירות, בעוד בגדי הים שלה נחשבו כמתאימים לנשים במיטב שנותיהן. אבל בשיחה שקיימתי היום עם מנכ"ל החברה רוני גרונדלנד ועם המעצבת הצעירה קרן גסר, הבנתי שגוטקס התפרסה לכיוונים חדשים, כמו בגדי ספורט ובגדי ים לנערות, ובקיץ הנוכחי, לראשונה, גם לקהל המעדיף בגדי ים צנועים.

הצטלמתי עם מעצבת הקפסולה הצנועה של גוטקס, קרן גסר

בינינו, לא רק דתיות-חרדיות ולא רק מבוגרות, מרגישות טוב יותר על שפת הים בביגוד לא חושפני. ההעדפת הכיסוי חוצה מגזרים ודורות ומדברת מאוד גם אלי ואל נשים במשפחתי שהן ברוכות ילדים, אל חברות ומכרות מהמגזר המסורתי, ומהמגזר של הכיפות הסרוגות. ואל מי שמודעת לסכנות קרינת השמש וחשיבות ההגנה על העור מפניה.

גוטקס. הקפסולה הצנועה. גם החצאית מיועדת למים. צילום נעמי גולן

וכך – כפי שראיתי על הדוגמניות שהצטלמו על רקע נוף הגבעות, גוטקס מציעה עכשיו בגדי ים שלמים עם שרוולי ¾ בצבעים חלקים של שחור, כחול, ירוק זית וחום, או בהדפסי בעלי חיים ומנומרים, חצאית מעטפת עם קפלים באזור הבטן, וחצאית קומות ללבישה מעל בגד הים, או שמלת חוף בעלת שרוולים ארוכים בחיתוך אלכסוני. ויש גם צעיפים לים למראה "מגדל הקומות על הראש", הטורבן, שהוא טרנד עכשווי אהוב. 

הבלוגרית יסכה בר שלום מצלמת את הצלמים.צילום נעמי גולן

גרונדלנד הדגיש שאין הבדל בחומרי הגלם ובסוגי ההדפסים בין בגדי הים המוכרים של גוטקס לבין הקפסולה הצנועה. אותם בדי לייקרה יציבים ועמידים בפני כלור ומלח ומוגנים מדהייה של צבע. גם הרוכסנים, שהם חובה כדי להשתחל לבגדים סגורים וארוכים, עשויים ניילון עמיד ויציב, שלא מתחמם בשמש, ולא נשחק במי הים והבריכות. את קרן גסר שאלתי למידות של פריטי הקפסולה, ומסתבר שהן נעות בין סמול לאקסטרא-אקסטרא-לארג'. הערתי שיש בהחלט נשים רבות שזקוקות גם לשלוש אקסטרות (XXXL), וקרן הבטיחה לקחת את זה לתשומת לבה.

גוטקס. הקפסולה הצנועה. צילום נעמי גולן

אגב, הראשונים שהקדישו קולקציות לבגדים צנועים לא היו ישראלים. מעצבי העל הצרפתיים, ובית דיור בראשם, עשו זאת כבר מזמן, כאשר הם הפנימו שהם מאבדים קהל גדול של מהגרות מוסלמיות שמקפידות על כיסוי הגוף. גרונדלנד מודה שגם גוטקס תשמח למכור את הקפסולה החדשה למוסלמיות, לצד חרדיות ודתיות יהודיות, ומעלה תקווה שאם יצלחו המכירות בארץ, החברה תשלח את בגדי הים הצנועים לחו"ל. סביר להניח שהם אכן יתקבלו בברכה בקהילות חרדיות מעבר לים. בארץ בינתיים ניתן ומומלץ להשיג את קולקציית הקפסולה באתר של גוטקס.

גוטקס. צלם אופנה בפעולה. צילום נעמי גולן

בצילומים המצורפים שצילמתי הבוקר נראית אווירת מאחורי הקלעים של הקולקציה. צלם בעבודה. דוגמנית בחדר העיצוב. הבלוגרית יסכה בר שלום שהיא גם עורכת מגזין לנשים דתיות, מצלמת את הצלמים. וקרן גסר המרשימה ששמחתי להצטלם לצידה.  

Posted by & filed under מזון ומסעדות, סל המזון, תבשילים ועוגות.

האורז הוא המזון העיקרי של למעלה ממחצית אוכלוסיית העולם, הוא נטול גלוטן, הוא רב גוני (מתאים כפשטידה או כסלט, בממולאים או במרקים, בתבשילים או בדייסות ובאסיה מכינים ממנו גם קינוחים ועוגות). ואם להתייחס לשאלה שבכותרת, האורז ארוך הגרגרים, מועדף בישראל, ובמזרח התיכון בכלל, כי הוא יוצא בבישול "אחד אחד", והאורז קצר הגרגירים, מועדף במזרח הרחוק כי הוא דביק ומתאים לסושי וגם בחלק מארצות אירופה, כי הוא מתאים לריזוטו. שתי סיבות לכך שאני מתייחסת אליו כאן:

תומר יבוא ושיווק מוצרי מזון. שלושה סוגי האורז האהובים בישראל

 א. חברת "תומר יבוא ושיווק מוצרי מזון" השיקה באחרונה סדרה של  שלושה סוגי האורז האהובים בישראל: פרסי (יוצא "אחד אחד"), תאילנדי (מתאים למוקפצים וסופג רטבים), ויסמין (שדומה לבסמטי אבל רך יותר כי הוא מכיל פחות עמילן). כ-9 עד כ-11 שקלים לאריזה של קילו.

ב. בימים הלוהטים של הקיץ הישראלי בכלל, והשבוע הנוכחי בפרט, כשלאף אחד אין כוח או חשק לשהות במטבח זמן ממושך, אפשר להכין ממנו ברבע שעה, ועם קיצורי דרך מתבקשים, מנה שתשאיר אותנו שבעים למשך שעות. וזה מה שהוכחתי לעצמי ולבני ביתי אתמול. ערבבתי בסיר גדול שלוש כוסות משקית אורז היסמין של "תומר", אחרי שטיפה כמובן, עם שתי כפות של שמן זית מעל להבה בינונית. אחרי שתי דקות, הוספתי שלוש כוסות של מי ברז, וכעבור שלוש דקות בערך, כשהתחילה רתיחה עדינה, ערבבתי פנימה ארבע שקיות קטנות של אבקת "נמס בכוס", במקרה שלי אבקה של מרק עוף, אבל אפשר באותה מידה גם מרק עגבניות, אפונה או כל מה שנמצא כרגע במזווה. כיסיתי את הסיר והנחתי לו.

תבואות. רסך עגבניות אורגניות ללא סוכר, מלח, או חומרים משמרים

במקביל להכנת האורז, ערבבתי כמה דקות במחבת גדולה, אפשר גם בווק, שקית שלמה של קוביות אנטיפסטי קפואות (קישואים, חצילים, בצל, פלפל אדום ופלפל צהוב), יחד עם 2 כפות שמן זית ושתי קופסאות של "רסק עגבניות אורגני" שחברת "תבואות" מייבאת בימים אלה מאיטליה, שהוא ללא תוספת סוכר, מלח או חומרים משמרים (2.5 שקלים לקופסה במשקל 70 גרם). כאשר המים בסיר האורז התאדו, משהו כמו חמש דקות, השארתי אותו מכוסה, כהמלצת השפים, עוד חמש דקות, כדי שהאורז  ימשיך להתבשל עם האדים שנוצרו בסיר.

אופציה ראשונה, לערבב את האנטיפסטי עם האורז

ואז ערכתי משאל קצר בין שישה בני המשפחה הרעבים ששהו אותה שעה בביתי. ארבעה ביקשו את האורז מעורב עם הירקות. שניים ביקשו את הירקות כתלולית מעל משטח האורז בצלחת (ראו בצילומים המצורפים). כולם הצהירו שטעים להם וכולם קמו מהשולחן שבעים. מבחינתי, עשיתי את שלי. אבל אם אתם רוצים להשקיע יותר, אני ממליצה על המתכון של אירקה לוי לאורז עם בצל מקורמ, פירות יבשים, סילאן ויין. וכך עושים אותו:

אופציה שניה, להניח את האנטיפסטי בתלולית מעל האורז

3 כוסות אורז יסמין, 5 כוסות מים רותחים, רבע כוס שמן זית, כפית וחצי מלח, חצי כפית פלפל שחור ורבע כפית פפריקה חריפה.5 כוסות מים רותחים

החומרים לטנזיה הם 4 כפות שמן זית, 2 בצלים גדולים פרוסים דק, 100 גרם שקדים או צנוברים פרוסים וקלויים קלות במחבת יבשה, חצי כוס יין לבן, רבע כוס סילאן (גם אותו משווקת "תומר"), חצי כפית פלפל שחור, 8 שיני שום פרוסים דק ו-3/4 כוס פירות יבשים מגולענים (משמש, שזיף, צימוקים) וקצת מלח.

מטגנים קלות את האורז בשמן, מוסיפים את המים הרותחים, מלח ותבלינים ומערבבים. טועמים ואם חסר מלח, מוסיפים. כשיש שוב רתיחה, מכסים ומעבירים לאש נמוכה לרבע שעה. ואז מכבים ומשאירים את הסיר מכוסה עוד 10 דקות. מסירים המכסה, בוחשים את האורז במזלג, ומכסים שוב עד הארוחה.

להכנתה טנזיה מחממים מחבת, ורק כשהיא חמה מוסיפים את השמן, ואז מטגנים בה את הבצל עד הזהבה, ומערבבים פנימה שום, ומערבבים, מוסיפים את היין, הסילאן, הפירות היבשים, המלח והפלפל ומערבבים-מבשלים עד שכל הנוזלים נספגים.

בהגשה מניחים את הטנזיה על האורז ומפזרים מעל את השקדים או הצנוברים.

Posted by & filed under בית, חידושים ופטנטים לבית, עיצוב, ריהוט.

VOX

בהתרוצצות בין שני הסגנונות הבולטים ביותר בעיצוב פנים הבית בימינו, אחד המדגיש פולקלור, אוריינטליזם, אקלקטיות, נוסטלגיה, הרבה צבעים, חומרי גלם טבעיים כמו עץ מלא ופשתן, ועבודת יד (געגועים לבית הסבתא בארצות המזרח אולי) והשני המדגיש גיאומטריה מאופקת, סולם צבעים שקט, ורטרו (געגועים לבית סבתא במזרח אירופה אולי), חומרי גלם סינטטיים ויצירה ממוחשבת – יצא לי בשבועות האחרונים להיתקל באופציה השנייה.

VOX בן ציון גליס 18 פתח תקווה

דוגמה מובהקת לכך מהווה חנות היבואן החדשה של המותג הפולני הבינלאומי VOX באזור צומת סגולה בפתח תקווה. מייד בכניסתי ראיתי מסך טלוויזיה גדול, שבהמשך התברר שניתן להעלות עליו תוכנת עיצוב דיגיטלית בשם VOXBOX  המראה כל רהיט שתרצו לקנות, ומאפשרת לבקש שייעצבו אותו לפי טעמכם האישי. על המסך ניתן לראות בסימולציית תלת ממד גם איך ייראה החדר הפרטי שלכם עם הרהיטים שתקנו ותעמידו בו. מהפכה חדשנית בהרגלי עיצוב הפנים הנותנת תחושה של "עשה זאת בעצמך", לצד צוות מעצבי החברה המסייע בייעוץ.

VOX. חיפויי קיר מרהיבים

לאחר מכן הבחנתי בקווים הגיאומטריים של הריהוט, בריפודים בלבן ושחור, בטפט שכולו עלווה ירוקה, בתמונות העדינות עם מוטיבים של ענפים ועלים, ובתפזורת  הכריות עם הדפסים קומיים של חיות מחמד ממושקפות. על אחד הקירות יש מקבץ דוגמאות של כל חומרי הציפוי (מלמין באיכות גבוהה), רגלי הרהיטים (עץ מלא), וסולם הצבעים (כאמור מאופק ורגוע – ירקרק וורדרד), והידיות, שבוחרים ומזמינים לרהיט. כך לא מוכרחים לקבל את הרהיטים כנתון מוגמר, אלא להרכיב אותם באופן אישי במחירים סבירים.

VOX פטנט ייחודי: מיטת תינוק הופכת למיטת מעבר

פינה שכבשה את תשומת לבי במיוחד בחנות שייכת לחדרי תינוקות.  VOX  מציעה מיטות תינוק שניתן להחליף את דפנותיהן, להגביה את הבסיס, ולהפוך למיטת מעבר. וכך אותו רהיט יכול להתאים מגיל הלידה עד כיתה א'. לחברה יש 13 קולקציות של מיטות שונות וגם פריטים נלווים כמו פינת החתלה ומעליה כיסי בד מקסימים לחיתולים, מגבונים ושמיכות. מגיני ראש, סדינים, כריות ומזרנים.

בין פתרונות העיצוב של החברה הזו יש גם אביזרי טקסטיל כולל מפות, וכריות נוי, מדפים ומראות לתלייה על הקיר, שעונים דמויי רובוטים,  וחיפויי קיר סינטטיים מפולימר חזק. אבל אישית הכי התפעלתי מאופציית העיצוב הווירטואלי המאפשרת לכל אחד מאיתנו להיות הסטייליסט ומעצב הפנים של דירתו.

VOX. עיצוב מינימליסטי ישר קווים עם תבלין של הומור בכריות

הבחירה בעיצוב גאומטרי מאופק  ובריהוט המאפשר יצירתיות, היא אפשרות קיימת בחברות ורשתות נוספות בארץ. כך למשל ברשת ZAGA לפינות אוכל יש שידה מלבנית, קונסולה קטנה, שאפשר להפוך לשולחן אוכל באורך של 3 מטרים (!), פטנט מתוחכם, וכך כשצריך, אפשר לארח עד 12 סועדים. כל ההרחבה מאוחסנת בתוך הקונסולה.

ZAGA. הקונסולה הופכת לשולחן באורך 3 מטרים. צילום סטודיו גולן

הדוגמה השלישית מוצגת בסטודיו PRAT LIVING, ברחוב החשמל בתל אביב. מעצבים ספרדיים, במיוחד מאזור ולנסיה וסן סבסטיאן, שהולכים על מראה מינימליסטי נקי קווים בכיסאות ברמת גימור גבוהה ובמחיר תואם.

PRAT LIVING

בעלת הסטודיו, כרמית רדליך, המתמחה ומעדיפה את העיצוב הסקנדינבי, הוסיפה את ספרד לקולקציה שלה, גם הודות לעיצוב המודרניסטי של כיסאות הבר בצורות אובליות ועגולות נטולות משענת גב, כי כשנשענים קדימה אין צורך בתמיכה מאחור, הודות לחומרי הגלם הטבעיים כמו עץ אלון ועץ אגוז, וברזל, והצבעים החמים.

לצד העיצובים היקרים והמיוחדים של prat living יש גם גרסה סינטטית צבעונית, במחירים נגישים.

Posted by & filed under הצגות וסרטים, השקות ופתיחות, פנאי.

מסתמן ששוב כנראה מסוכן הקיץ לנסוע לחו"ל בגלל וירוס הקורונה ההודי המדבק במיוחד – אבל הסרט "מהיר וקטלני 9" שעלה בשבוע שעבר בבתי הקולנוע בהפצת חברת טוליפ אנטרטיינמנט, אחרי ההצלחה הפנומנלית של קודמו, מספר 8, ולפני שיגיע אלינו, אולי בשנה הבאה, מספר 10 של סדרת הסרטים המצליחה ביותר בישראל, מספק צילומים מרהיבים מזווית של מטוס – של לונדון וטוקיו, אדינבורו ואז'ביג'אן, וטיביליסי גם.

וין ויזל ב"מהיר ועצבני 9"
באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט

אוהבים אקשן? וין ויזל, הכוכב הנצחי של "מהיר ועצבני" וחבר עוזריו, טס בדרכים במכוניות ואופנועים, מזנק מרכבות ומשאיות, מטפס וקופץ, יורה, מרביץ, ומחסל, וברגעים מסוימים שותפיו טסים לחלל במכונית שעל גבה מנוע של חללית, באחת הסצנות ההזויות והמצחיקות ביותר בסרט. אגב מכוניות, גם רואים בערך מאה מתוכן מתרסקות, מתהפכות, נשרפות, מתקמטות ומתכווצ'צות, כשהגיבורים יוצאים מתוכן כמובן תמיד ללא פגע. וגם רואים כמה מכוניות פאר סופר מודרניות שאין סיכוי שתראו כמותן על כבישי ארצנו.

הסרט הזה מציית לכלל הידוע: מתחילים במלוא הכוח, ואז מגבירים – כבר בתחילתו רואים נגמשים ומכונות ירייה, ויורים על הגיבורים ברעש מחריש אוזניים. הגיבורים לא נפגעים, מובן מאליו, וכן פוגעים ביריביהם כשהם מחזירים מלחמה.

העלילה זניחה לאקשן, אבל קיימת. שוב יש גיבור טוב, דון טורטו בגילומו של ויזל, יש אפילו בן ורעייה, ואחות, והחלטה של גיבורנו לנוח מכל מאבקיו ולהתמסר למשפחה. אבל בחוקיות המאפיינת את הסוגה, המציאות מפריעה לו להישאר בבית. מגייסים אותו להילחם בגיבור הרע, במקרה הזה אחיו האובד, ג'ייקוב, נהג מרוצים שבעבר הואשם בחבלה במכונית מרוץ שגרמה למותו של אבי האחים – והאח הרע שותף למזימה שעלולה לסכן את שלום העולם.

מישל רודריגז ב"מהיר ועצבני 9". עשויה ללא חת, לא נופלת מהגברים במכות ונהיגות, יריות וקפיצות
באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט

כצפוי בעידן ה"מי טו" " ו"וונדר וומן", הנשים בסרט עשויות פלדה (השחקנית מישל רודריגז במיוחד, שבהתאם לרוח התקינות הפוליטית והרב לאומיות היא לטינית למראה), "הולכות מכות", בועטות, מזנקות, נלחמות, יורות, במילימטר לא פחות מהגברים…ואפרופו נשים, יש גם סצנות קצרצרות שבהן מפציעה גל גדות, שהשתתפה בעבר בכמה מסרטי "מהיר ועצבני", וגם הלן מירן, השחקנית הרצינית בעלת פרס האוסקר, ואילו הכוכבת שרליז ת'רון, שחקנית רצינית לא פחות, היא בעלת תפקיד מרכזי, יפה מתמיד, ויודעת להרביץ, לירות ולהילחם כמו כולם.

נחמד שיש מודעות עצמית ליוצרי הסרט לגבי האבסורד של גיבורים שיוצאים ללא פגע אחרי נפילות שוברות עצמות, דילוגים לא מציאותיים מעל מרווחים בין בתים ומכוניות, תאונות מכונית ויריות ללא ספור הנורות לעברן. אחד הגיבורים גם אומר בפליאה, בקטע של דחקה – איך יכול להיות שאין עלינו אפילו שריטה, אולי אנחנו בעצם לא בני אנוש. אבל זו הרי המטרה של הבידור האסקפיסטי בסדרת הסרטים הזו, למלא חלומות בהקיץ של נערים וגברים, להיות סופרמנים עשויים ללא חת, ושל נשים, להיות חזקות ומסוגלות להגן על עצמן מול כל אלימות ותקיפה.

יש הפיאנד כמובן, איך לא. אבל לא אעשה לו ספוילר. רק אגיד שמדובר בבילוי קיץ משכיח צרות ודאגות, קצת ארוך מדי, שעתיים וחצי כשניתן לדעתי לקצץ חצי שעה, קצת רועש מדי, בתי הקולנוע ביס פלנט ראשל"צ בהם צפיתי בסרט בהקרנת הבכורה, יכולים אולי להוריד קצת ווליום ודציבלים, אבל עושה את העבודה ותואם את ציפיות הקהל כמו ארטיק קרח ביום של קיץ רותח.

Posted by & filed under בריאות, טיפוח, קוסמטיקה.

אני שייכת לדור הזוכר עדיין את הסבתות שלו מניחות שקיות תה רטובות וצוננות על העיניים כדי להוריד אדמומית ונפיחות, פרוסות מלפפון טריות על הפנים כדי לנקות אותן על תקן פילינג, מיץ לימון, חלבון ביצה ו/או שמן זית טבעי על השיער, כדי להבהיר ולטפח אותו בעת חפיפה. אני גם זוכרת את חיוך ההתנשאות הקלה שהיה על פני כשראיתי את נוהלי הטיפוח האלה, כשאני השתמשתי כמובן בקרמים של חברות קוסמטיקה בינלאומיות עתירות תשדירי פרסום בכיכוב דוגמניות ומפורסמות. אבל מה שקרה בדור האחרון מוכיח שהסבתות כנראה ידעו טוב מאוד מה הן עושות.

הכניסה למרכז "לבנדר מעבר לחומר" בכרכור. צילום נעמי גולן

כל חברות הקוסמטיקה למדו להשתמש במילים כמו חזרה אל הטבע, ויתור על חומרים משמרים שהתגלו כמזיקים בריאותית, ודגש על שמנים צמחיים. אבל בין הניסוחים "הנכונים", והפרקטיקה המעשית, יש עדיין מרחק גדול. בין היתר משום שכדי לשווק ולמכור תכשירי טיפוח ברחבי העולם ולאורך זמן, חייבים בכל זאת תוספים משמרים. ויש שתוספים כימיים כאלה, יוצרים תגובות אלרגיות, יובש וצרות עור ובריאות אחרות. גם תאריכי תפוגה שחייבים לציין בימינו על האריזות לא תמיד מספיקים, כי יכול להיות שעובר זמן רב בין תאריך הייצור של תכשיר ובין הרגע שבו אנחנו קונים אותו, והאפקטיביות שלו עלולה להיחלש.

שדות פריחת הלבנדר ברמת הגולן. צילום אוהד אומסי

מי שנכנסו לנישה החדשה הזו של רתיעה מכימיקלים ורצון לחזור אל הטבע (באכילה כמו בטיפוח), הן חברות מקומיות שרוקחות בעצמן ובתדירות גבוהה, תכשירי הזנה וניקוי על טהרת המוצרים הטבעיים, וחלקן גם מקיימות סדנאות בהן מלמדים איך כל אחת יכולה להכין בבית קוסמטיקה מותאמת לצרכיה באופן אישי. את הסבתות כבר הזכרתי?

טלי מצליח מייסדרת חברת לבנדר. צילום נעמי גולן

באחת החברות הללו, לבנדר, הממוקמת בכרכור הצמודה לפרדס חנה, ביקרתי בשבוע שעבר. הקימו אותה בשנת 2007 טלי מצליח ועידו משעל, שעזבו עיסוקים קודמים והתמסרו באינטנסיביות לשנים של מחקרים, ניסויים, כישלונות ולבסוף הצלחות משכנעות, בחרו שם מקסים, לבנדר כאמור, עברו את 17 שלבי הבירוקרטיה (ספרתי), וקיבלו אישורים של משרד הבריאות הישראלי ותקן האיכות העולמי לקוסמטיקה.

נעמי גולן במרכז "לבנדר מעבר לחומר"

במרכז המבקרים וחנות המפעל לבנדר בכרכור, מציעים היום תכשירים על טהרת החומרים הטבעיים האורגניים כמו חמאת קוקוס, חמאת שיאה, שמן זית, שמן זרעי ענבים, ושמן שקדים, ובריחות הממכרים של שמנים אתריים ארומטיים  (עשב לימון, גרניום, פצ'ולי, וניל, ברגמוט ועוד) .

עידו משעל, מייסד לבנדר יחד עם טלי, מדגים הכנת תכשירים טבעיים בסדנה בכרכור. צילום נעמי גולן

טלי מצליח אומרת שניתן כיום להשיג חומרי גלם טבעיים במאת האחוזים כדי ליצר תחליפים נקיים ויעילים, נקיים מכימיקלים סינתטיים. יחד עם עידו היא גם מוכרת אותם בסדנה בה היא מלמדת קבוצות המגיעות לכרכור איך לרקוח אותם. טלי מזכירה גם ששמנים אתריים משמשים מזה דורות גם לטיפול בבעיות פיזיות ונפשיות. אני משתמשת אישית מזה כשבוע בקרם ידיים פצ'ולי וניל, סבון נוזלי פצ'ולי, וניל ושמן זית, וקרם גוף לבדר – זהירות, זה ממכר!

חלק מהמוצרים המוכנים לרכישה במרכז לבנדר בכרכור.
צילום נעמי גולן

הביקור במעבדה ובמכרז המכירות "לבנדר מעבר לחומר" שבכרכור מהווה חוויה מיוחדת, ומומלץ להגיע לשם בהרכב קבוצתי של משפחה וחברים גם לחוות סדנה. לפרטים נוספים ניתן להתקשר ל: 077-2127172 או להיכנס ל- www.lavender.co.il

"יאלי הוד רוקחות", חמאת שיאה אורגנית בכבישה קרה. צילום לילך אוזן

הוכחה נוספת לסגירת המעגל בין ימים עברו למגמת ניו-אייג' של ימינו מהווה החברה של יאלי הוד, מומחית לקוסמטיקה ורוקחות טבעית שיש לה חנות און ליין לחומרי גלם ומרכז הכשרה מקצועי. יאלי מציעה לרוקן את מדפי האמבטיה שלנו מכל הקרמים, הסרומים, הבשמים, הדיאודורנטים ושאר המוצרים שעלו הון ולא תמיד עומדים בהבטחות הפרסומת, ולהחזיק בבית רק חמאת שיאה, שלדבריה מתאימה גם לעור יבש וגם לגירויים כמו אקזמה, גם לבעיות קרקפת וגם לקמטי פנים, גם לקצוות שיער פגומים מייבוש שיער, כלור ומלח ים, וגם לכוויות שמש, חתכים ואלרגיות. והסוד הוא שחמאת שיאה דומה מבחינה כימית ללורינקס, החומר השומני שמצפה את העובר ברחם, ולכן היא מתאימה לכולם כולל בעלי עור רגיש. בתנאי שמשתמשים בחמאת שיאה גולמית, ולא במסוננת, כי הסינון והזיקוק הורס את תכונותיה. אני משתמשת בחמאה שהגיעה אלי להתנסות בשלושת השבועות האחרונים, ומעידה שמצב העור בכפות הרגליים היבשות והסדוקות שלי השתפר פלאים. את כל חומרי הגלם ניתן להשיג באתר החברה  yalihod.co.il

שקיות לנבדר במרכז מבקרים עזיזו במושב כנף בגולן. צילום לילך אסרף

לעולים לגולן בימים אלה, מצפים שדות פריחת הלבנדר בסגול מהפנט, שמצדיקים לגמרי את הנסיעה צפונה. מוצדק גם להגיע למרכזי המבקרים עזיזו במושב כנף ובמרכז המבקרים נוביקס במושב שעל. הם משתלבים עם החזרה אל הטבע בהסברים והדגמות של זיקוק שמן מפרחי הלבנדר, ושיווק סבונים, חליטות ושקיות ריח מהשמן המיוחד הזה שנעשים במקום בעבודה עצמית. ניתן להגיע בקבוצה בתיאום מראש, ולשם כך להתקשר: 050-5871515 (דן). במושב שעל אפשר לטייל בשדות הפריחה הסגולה ולהאזין להרצאה של מומחה לצמחים, הרבליסט, על השימושים הרבים שיש לצמחי מרפא בכלל, ולבנדר בפרט. לפרטים : 052-8694815. וגם באתר : lp.noviks.co.il

BALLOONS צילום אווה לוטטי

הזכרתי שגם חברות ממוסדות חותרות היום להדגיש את הצד הטבעי, שלא לומר טבעוני, בקוסמטיקה שלהן. הנה דוגמה אחת: מותג הטואלטיקה לצעירות BALLOONS השיק קרם לחות לפנים, קרם ג'ל וקרם עיניים המבוססים על תמציות צמחים ופירות, ללא סיליקון, אלכוהול, מלחים, SLS, ועם הדגשה שהם לא נוסו על בעלי חיים. בין היתר יש למותג גם מסכות בד לפנים מפטל שחור, אשכוליות, או רימונים. ניתן למצוא ברשת פארם, באתר האונליין של חברת שסטוביץ, ובחנויות נבחרות בטווח מחירים של כ-11 עד כ-45 שקלים.